התחממות כדור הארץ שורפת אסמים בישראל

חובבי מאכלי הדגים והאבוקדו נאלצו להתמודד השבוע עם בשורות מדאיגות; כרבע מדגי המים המתוקים בעולם מצויים בסכנת הכחדה, כך לפי הרשימה האדומה המעודכנת של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN). הסיבה העיקרית לכך היא שינויי האקלים, לצד דיג יתר וזיהום – כולם מעשי ידי אדם. בין היתר, נמצא תחת איום גובר הסלמון האטלנטי, שאוכלוסייתו העולמית דעכה ב־23% בין 2006 ל־2020.

בספרד, מטעי האבוקדו הרחבים לא המתינו להערכות מדעיות, הם הציגו העונה תמונה עגומה של משבר אקלימי הולך ומחריף. היצואנית השלישית בגודלה של אבוקדו בעולם (מקדימות אותה רק מקסיקו ופרו) מתמודדת עם עונה שחונה וחקלאיה נאלצים לעקור את עציהם. חוות רבות בדרום המדינה — המרכז כ־40% מהגידולים — ננטשות, או ממתינות לתפוקה נמוכה ביותר מחצי בהשוואה לשנה רגילה.

בעולם האקלים המשתנה מאלץ חקלאים לתכנן מחדש את בחירת הגידולים שלהם והצרכנים מרגישים זאת היטב בסל המצרכים ובכיס: הבצורת במדינות כמו ספרד, איטליה ויוון הובילה לזינוק של 130% במחיר שמן הזית בעולם, מחקר שערכה נאס"א ב־2021 מצא כי תפוקת התירס העולמית עשויה לרדת ב־24% עד סוף המאה ומחקר של אוניברסיטת אלטו בפינלנד מצא כי שליש מייצור המזון העולמי יהיה בסיכון עד סוף המאה אם פליטת גזי החממה תמשיך לעלות בקצב הנוכחי.

מחקר של הבנק המרכזי האירופי ומכון פוטסדאם מצביע על כך ששינוי האקלים כבר העלו את מחירי המזון והאינפלציה, ואם לא יינקטו צעדי הסתגלות משמעותיים, התחממות כדור הארץ תגרום לעלייה שנתית במזון ובאינפלציה הממוצעת ברחבי העולם. עליות אלו צפויות לנוע בין 0.92% ל־3.23% לשנה, בהתבסס על תנאי האקלים הצפויים לשנת 2035. וכשנזקי האקלים גוברים, בעולם כבר חושבים מחדש על אזורי הגידול, ומבינים שחקלאים ייאלצו לעקור את גידוליהם ולשתול אחרים — כאלה שמתאימים יותר לאקלים מתחמם, או להעתיק את שדותיהם לאזורים קרירים יותר, שעד לאחרונה נחשבו לקרים מדי עבור גידולים רבים. בעולם כבר מזהירים; משבר האקלים מתדלק משברי מזון עולמיים שילכו ויתעצמו.

כלל מערכת המזון העולמית ניצבת לפני סכנה אקלימית, והעולם כמו תמיד התעורר מאוחר

מערכות המזון עומדות בפני אתגר כפול: הסתגלות לאקלים משתנה ברחבי העולם והפחתת השפעתן האדירה על המשבר האקלימי ואף להפוך להיות כלי רב עוצמה למאבק בשינויי האקלים, באמצעות שימוש מושכל בקרקע.

במקביל שינויי האקלים פוגעים בייצור המזון. כבר כיום כ־735 מיליון אנשים בעולם מתמודדים עם רעב וליותר מ־3 מיליארד אין גישה לתזונה בריאה. לאחר שנים ארוכות של התעלמות מהנושא, בימים אלו דנים מנהיגי העולם בטרנספורמציה של מערכות המזון העולמיות בצל ההתחממות הגוברת. מערכות המזון — מהחווה למזלג — בדגש על חקלאות בעלי חיים, אחראיות היום לכשליש מפליטות גזי החממה לאטמוספירה, וללא שינוי, שיעור זה רק ילך ויגדל שכן אוכלוסיית העולם גדלה וכך גם הביקוש למזון. מדענים כבר מזהירים: ללא שינוי בענף החקלאות והמזון, העולם ייכשל בהשגת יעדי הפליטות.

השליח המיוחד של ארה"ב לביטחון תזונתי עולמי, קארי פאולר, שרטט השבוע בוועידת האקלים של האו"ם בדובאי את עומק הבעיה: גם אם העולם יצליח לבלום את ההתחממות הגלובלית בעלייה של מעלה וחצי, חקלאות וייצור מזון ברחבי העולם יסבלו מהשפעות חמורות. ״השנים הגרועות ביותר מבחינה אקלימית לחקלאות בעבר יהיו השנים הטובות ביותר לחקלאות בעתיד״. יותר מ־130 מדינות בוועידה (מתוך כ־200 משתתפות) נענו לאתגר, והסכימו באופן וולנטרי, בלתי מחייב וללא קריטריונים קשיחים לעת עתה — להפוך את מערכות המזון שלהן לחלק מרכזי בתוכנית המאבק בשינויי אקלים.

כחלק מההכרזה עליה חתמו המדינות, המדגישה כי חקלאות וייצור מזון חייבים להגיב בדחיפות לשינויי האקלים, עליהן לעבוד יחד כדי להגדיל את מאמצי ההסתגלות והחוסן עבור חקלאים, ולנקוט בפעולות נוספות כדי לשנות את שיטות הייצור שיהיו בריאות לקרקע, ימנעו בזבוז מזון ואובדן המגוון הביולוגי ויאיצו את החדשנות והמימון לפתרונות אקלים מבוססי חקלאות. המדינות החתומות על ההכרזה הן ביתם של יותר מ־5.7 מיליארד בני אדם וכמעט 500 מיליון חקלאים, מייצרות 70% מהמזון שאנו אוכלים, ואחראיות ל־76% מכל הפליטות ממערכות המזון העולמיות (ו־25% מסך הפליטות בעולם). כדי לעמוד מאחורי המלים הגדולות שנכתבו בהצהרה, החותמות יציגו תוכניות פרטניות בנושא עד 2025.

גם ישראל הצטרפה ליוזמה, והשגריר גדעון בכר, שליח משרד החוץ לשינויי אקלים המייצג את ישראל בוועידה, אומר כי יש בה הזדמנות גם עבור התעשייה המקומית. ״שיטות ישראליות כמו השקיה בטפטוף, חקלאות מדייקת, השבחת זנים, מניעת אובדן תוצרת חקלאית, שימוש במי שפכים מטוהרים להשקיה ועוד מפחיתות משמעותית פליטה של גזי חממה ומגדילות יבולים. ישראל היא גם המדינה השנייה הכי מתקדמת בעולם בפיתוח של תחליפי חלבון. סוג מזון זה יכול לתרום רבות להגברת הביטחון התזונתי העולמי״.

בדומה להסכמי האקלים הנחתמים בוועידות השנתיות המתקיימות מזה 28 שנים, גם במקרה הזה — כל מדינה תקבע את הכללים לעצמה, ולא תישא באף סנקציה אם תפר אותם. הסיכוי להשגת יעדים משמעותיים באופן הזה עלול להיות נמוך, אולם כדי לדרבן את המדינות לפעול, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם פרסם השנה לראשונה מפת דרכים ראשונית למערכות המזון העולמיות. מטרת הארגון היא לאתגר את הנרטיב הרווח לפיו הגדלת הייצור היא שם נרדף לפליטות גבוהות יותר והידרדרות סביבתית, ולהדגיש את ההזדמנות בתוך מערכות מזון חקלאי לשפר את יעילות הייצור תוך התאמה עם יעדי הפחתת אקלים, הסתגלות וחוסן.

הארגון מציג 120 פעולות ואבני דרך מרכזיות בעשרה תחומים, ובהם יבולים, דיג, חקלאות ימית, אובדן מזון, קרקע, מים ופסולת. תוכניתו שואפת להפחית את פליטת המתאן של מערכות המזון החקלאי ב־25% עד 2030 ביחס ל־2020, להפוך את השדות החקלאיים לשקע פחמן הקולט בקרקע 1.5 ג׳יגה טון של גזי חממה בשנה עד 2050 באמצעות שינוי הפרקטיקות החקלאיות במקום שיהיו מקור לזיהום משמעותי, להבטיח ניהול בר קיימא של הדיג בעולם עד 2030 ועוד.

ישראל נתונה לקוקטייל מסוכן של נזקים אקלימיים, וגם המצב הביטחוני לא תורם

האזור בו ממוקמת ישראל נחשב לפגיע במיוחד מבחינה אקלימית. ישראל מתחממת מהר יותר בהשוואה לממוצע העולמי, מתייבשת ונתונה לקוקטייל מסוכן של נזקים אקלימיים אפשריים; מבצורות, לשריפות ושיטפונות. גם אם טכנולוגיה הצליחה לפתור את בעיית ההשקיה עבור חלק מהגידולים תודות להתפלה ומחזור שפכים, מספר הימים החמים ההולך וגדל מאיים על גידולים רבים.

מחקר מקיף שבוצע לאחרונה על ידי צוות שכלל חוקרים מישראל ומבריטניה בדק את השפעות שינויי האקלים על גידולים חקלאיים. המחקר התמקד בגידולי שדה ומטעים, מושקים במים מושבים וכאלה שתלויים במי גשמים. תוצאות המחקר מצביעות על השפעה שלילית של שינויי האקלים על הגידולים, בעיקר בשל עליית טמפרטורות המקסימום ביום ובלילה. "אירועי שרב קיצוניים כפי שחווינו בשנים האחרונות פגעו קשות בתפוקת גידולי מטעים כגון אבוקדו והדרים, והיעדר ״שעות קור״ צמצם את יבולי הדובדבנים והתפוחים בצפון הארץ״, אומר ד״ר עמיר גבעתי, המנהל המדעי של חברת ״ניהול משאבי סביבה״ אשר הובילה את המחקר עבור משרד החקלאות. ״שינויי האקלים יחייבו את ישראל לתכנן מחדש את החקלאות בעשורים הבאים. גידולים התלויים בגשם כמו חיטה בצפון הנגב יתקשו לשרוד באקלים העתידי באזור. הטמפרטורות הגבוהות הצפויות פה יפגעו קשה בגידולים הזקוקים למנות קור. אפילו גידולי הזיתים, הסמל של ארצות הים התיכון, ייאלצו להסתגל לאקלים החם וספק אם יוכלו לשרוד״.

במשרדי הממשלה זיהו את הבעיה, וקיימו בשנים האחרונות שולחנות עגולים בנושא ביטחון מזון בעידן של שינויי אקלים. ההתקדמות איטית. רק בספטמבר הוצג דו"ח מלא בנושא, ולעת עתה אין תוכנית מתוקצבת ומגובשת להתמודדות עם האתגרים הרבים. אליהם נוסף אתגר מקומי ייחודי: הצורך להתמודד עם מצבים ביטחוניים דוגמת מלחמות, שיכולים לשבש שרשראות אספקה עולמיות ולפגוע ביבוא מזון, ומנגד להוביל לקשיים בעיבוד אדמות חקלאיות, כדוגמת מה שמתרחש כעת בעוטף עזה לאחר שישובים שלמים פונו מיושביהם, ועובדים זרים בענף החקלאות עזבו את הארץ. כבר כעת, המשמעות היא זינוק במחירי הפירות והירקות, כך שלאינפלציה גואה, מחירים שעולים בשל נזקי אקלים בשדות חקלאיים בעולם, מתווסף בישראל גם מחיר המלחמה.

תמי גנות סמנכ"לית אדם טבע ודין, אומרת ש"כמדינת אי, ישראל תלויה ביבוא של מזון ותוצרת חקלאית. ככל שהמשברים העולמיים יחמירו, לצד משברים כמו זה שאנחנו חווים כרגע בישראל, בניית חוסן אקלימי היא לא סיסמה — היא עניין של הישרדות. בשכונה הקשוחה שלנו מה שישראל צריכה לעשות זה לאמץ אסטרטגיה לאומית לביטחון תזונתי, שמבוססת על מיקסום פוטנציאל החקלאות המקומית ואיתור הזדמנויות של רווח כפול - חקלאות שיש בה גם אלמנט של הפחתת פליטות וחיסכון במשאבים".

ביטחון תזונתי

מצב שבו לכל בני האדם, בכל עת, יש גישה פיזית וכלכלית למזון בטוח, איכותי ומזין העונה על צורכי התזונה והעדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. תת־תזונה מצויה במגמת עלייה כבר שנים, כאשר 9% מאוכלוסיית העולם סובלת מרעב כרוני ושליש מחוסר ביטחון תזונתי חמור, לפי ארגון המזון והחקלאות העולמי.