ערפל הפיצויים: באוצר טרם הודיעו על המתווה בדצמבר

שישים אלף בקשות הוגשו לרשות המסים לקבלת פיצויים על ירידה בפעילות של עסקים בעקבות המלחמה. כך עולה מנתונים שהעבירה הרשות בעקבות פניית "כלכליסט". לפני שבוע פתחה רשות המסים את המערכת להגשת הבקשות לפיצויים, ולדברי גורמים ברשות אתמול החלה העברת הכספים לבקשות שהוגשו.

הפיצויים ישולמו לפי מתווה שבנה משרד האוצר, ושאושר בוועדת הכספים לאחר שעבר מקצה שיפורים. כרגע התוכנית תקפה לחודש אוקטובר־נובמבר, כאשר באפשרות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' באישור ועדת הכספים להאריכה גם לחודש דצמבר. סך עלות התוכנית לחודשים אוקטובר נובמבר מוערכת ב־15 מיליארד שקל.

נציין כי חודש נובמבר מסתיים השבוע, ועדיין לא הוחלט אם להאריך את התוכנית לחודש דצמבר, מה שצפוי לעלות עוד לפחות 5 מיליארד שקל. במשרד האוצר עדיין מתלבטים בעניין. מצד אחד, המלחמה עדיין נמשכת, רבים מהעובדים נמצאים במילואים, יישובים שלמים הם עדיין ערי רפאים שפונו מתושביהם והפעילות הכלכלית בהם אפסית, ויש פגיעה בביקושים בענפים רבים כמו תיירות ופנאי.

מצד שני, יש סימנים של התאוששות כלכלית בחלק מהענפים, מה שמתבטא למשל בהתמתנות הירידה בשימוש בכרטיסי אשראי ובהאטה בקצב הוצאות העובדים לחל"ת. לכן, במצב שכזה עולה השאלה האם נכון עדיין להחיל תוכנית פיצויים רוחבית על המשק, או למקד אותה יותר בענפים וביישובים שנפגעו - מהלך שייקח זמן, ידרוש שוב אישור חקיקה, וישאיר בינתיים את העסקים באי ודאות גדולה. ההערכות הן שבמשרד האוצר נוטים להאריך את התוכנית לחודש דצמבר, וסיכוי סביר שעוד השבוע תצא הודעה בעניין.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה ל"כלכליסט": "הנושא נמצא על שולחן הדיונים זה זמן רב ונבחן לאור נתונים שמתקבלים גם מהשבוע האחרון. החלטה בנושא תתקבל בהקדם".

נזכיר כי מדובר בתוכנית שנותנת לעצמאים עם הכנסות שנתיות של עד 300 אלף שקל פיצוי בנוסחה המתבססת על עומק הירידה בהכנסות שלהם. לעסקים עם הכנסות הגבוהות מ־300 אלף שקל בשנה ועד 400 מיליון שקל בשנה, יינתן מענק המשכיות עסקית. מדובר במענק של עד 22% מההוצאות הקבועות שלהם ועד 75% מהוצאות השכר. גובה המענק בנוי מנוסחה המתבססת על הכנסותיהם בשגרה ועומק הפגיעה בתקופת המלחמה. המענק המקסימלי לעסק עם הכנסות שנתיות של עד 100 מיליון שקל יוכל להגיע ל־600 אלף שקל. בעסקים גדולים יותר יגדל המענק המקסימלי האפשרי באופן מדורג לעד 1.2 מיליון שקל.

בנוסף לכך יש גם מסלול לפיצויים מוגדלים ליישובים באזור הגבול בצפון ובעזה. הפעם הוחלט להרחיב את רשימת היישובים שזכאים לפיצוי זה ליישובים הנמצאים עד 40 ק"מ מהגבול בעזה, ויישובים בצפון שקיבלו הנחיות מיוחדות מפיקוד העורף. אלא שבמסגרת גיבוש רשימת היישובים שאושרה בוועדת הכספים לפני שבועיים, הוחלט שהרחבה זו תהיה תקפה לחודש אוקטובר בלבד. כלומר, על אף שחודש נובמבר עומד להסתיים, עדיין לא ברור אם היישובים הללו יקבלו פיצוי מוגדל, או פיצוי בנוסחה הרגילה של מרבית הארץ.

בזמן הדיונים בוועדת הכספים עלו תהיות מדוע לא לאשר מיידית את הפיצוי המוגדל לחודש נובמבר, כשברור שמדובר בחודש של מלחמה ופינוי יישובים. באוצר הסבירו כי תוכניות הפיצויים מאושרות תמיד רק לאחר המלחמות, כשהתמונה מתבהרת, והפעם באופן חריג ניתן הפיצוי המוגדל תוך כדי המלחמה, וכי יוחלט בהמשך אם נכון להחיל את המתווה גם בדצמבר. בשורה התחתונה, תוכנית הפיצוי לעסקים הושקה באיחור ולאחר שיפורים רבים שהיה צריך לקיים בה, והפיגור בלוחות הזמנים נמשך, כשעסקים אינם יודעים אם יהיו זכאים לפיצוי בדצמבר שיחל בסוף השבוע הקרוב.

גם תוקף ההחלטה על ההקלות בחל"ת מסתיים בסוף נובמבר. פחות משבוע לפני סוף החודש שורר במשק אי ודאות לגבי השאלה אם יוארכו. יצוין שמבחינת הממשלה אין כל הכרח לקבל החלטה עד סוף החודש שכן התשלום עצמו צפוי רק ב־12 בינואר ותשומת הלב הציבורית ממילא עוסקת בנושא החטופים. ככל הידוע הדיונים בנושא זה בשלבים מוקדמים ביותר. עם זאת כיוון שהקלות בחל"ת הועברו יחד עם ההקלות למעסיקים, סביר שגם ההחלטות על הארכה שלהן יתקבלו במשולב.

בין ההקלות שניתנו: קוצרה תקופת האכשרה המינימלית לקבלת דמי אבטלה מ־12 חודשי עבודה ל־6 חודשים; קוצר משך החל"ת המינימלי מ־30 יום ל־14יום; בוטל הקיזוז של ימי חופשה מצטברים מדמי אבטלה ועוד. התוצאה היתה שמתחילת נובמבר הוצאו לחל"ת כפוי 78 אלף איש פי 2.6 מאשר בחודש אוקטובר (30 אלף).

עמותה 121 לשינוי חברתי שלחה אתמול מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בו קראה להאריך את תוקף הקלות החל"ת עד סוף דצמבר. היא נימקה זאת בכך ש"כחודש וחצי מאז תחילת המלחמה, מספר דורשי דמי אבטלה ממשיך לגדול, למרות גיוס המילואים והצמצום במספרם של עובדים זרים ופלסטינים, הביקוש בשוק העבודה ירד באוקטובר: כמות המשרות הפנויות צנחה בשיעור של 18% לעומת ספטמבר, לרמה הנמוכה ביותר מאז שיא המשבר הקורונה".

במקביל נרשמה ירידה משמעותית במספר המובטלים החדשים היומי בשבוע שעבר שהיה השבוע השביעי למלחמה. כך עולה מנתוני המובטלים החדשים של הביטוח הלאומי שהתפרסמו אתמול - זאת, מקצב של כ־6,000 בשלושת השבועות האחרונים ל־כ־3,500 בשבוע השביעי. עם זאת, ראוי להדגיש ש־3,500 מובטלים חדשים ביום (כ־3,000 ביום בחצי השני של השבוע) הם עדיין קצב מהיר מאוד, לעומת פחות מאלף בממוצע ליום בשגרה.

ממוצע המובטלים החדשים היומי עמד בשבוע הרביעי למלחמה על 5,800, בשבוע החמישי על 6,200 ובשישי על 5,600. כלומר הירידה ל־3,500 היא ירידה של כ־45% משבוע השיא החמישי. עדיין אין נתונים על שיבה של מובטלים לעבודה מה שמקשה על קבלת התמונה המלאה. סביר להניח שגם באוצר ירצו לקבל החלטה רק לאחר שיהיו נתוני שיבה לעבודה.

מספר המובטלים החדשים מאז תחילת המלחמה ועד סוף השבוע שעבר עומד על 148 אלף, כלומר סביר שאתמול חצה את ה־150 אלף ועד סוף נובמבר יגיע ל־160 אלף. מתוכם 109.5 אלף (74%) הוצאו לחל"ת כפוי ו־38.4 אלף (26%) פוטרו או הפכו למובטלים מסיבות אחרות. הנתונים הגבוהים של המובטלים החדשים והחל"ת הכפוי נובעים בחלקם הגדול מהחלטת שר האוצר על הקלות החל"ת.