"פיקדונות לאשראי חוץ־בנקאי – רק בפיקוח"

אלמוג עזר מכלכליסט קיים שיחה על האתגרים וההזדמנויות שעומדים בפני שחקני האשראי החוץ־בנקאי עם אורי פז, מייסד ומנכ"ל מכלול מימון; ארז מגדלי, מנהל השקעות ראשי במגדל ביטוח ופיננסים; ארז יוסף, יו"ר הפניקס גמא; וג'קי כהן, מנכ"ל פנינסולה.

מה יש לחברות גדולות להשקיע בחברות קטנות בתחום האשראי החוץ־בנקאי?

כהן: "כמעט כל חברות האשראי החוץ־בנקאי המשמעותיות קשורות לגוף מוסדי גדול. פנינסולה היא חברה־בת של מיטב. לחברות הוותיקות יש ידע ויכולת לצרף מכפיל כוח של גוף מוסדי שנותן משהו שמייצר ערך. החיבור שם את החברה במקום יותר משמעותי עם נגישות לשוק ההון ויכולת לגייס מקורות".

ארז יוסף, מה האינטראקציה שיש לגמא עם הפניקס?

"קבוצת הפניקס סימנה לעצמה את תחום האשראי כמנוע צמיחה והגדילה את ההחזקה בגמא, מ־49% לפני שלוש שנים עד שליטה מלאה. הרעיון הוא להגדיל את החשיפה לתחום האשראי, לתמהל את תחום העיסוק של הקבוצה ולחזק את המעבר מהסתמכות על ביטוח והשקעות לאלמנטים נוספים. בתחום האשראי יש סוג של כשל שוק, הוא נשלט בלעדית על ידי הבנקים וגופים חזקים ומוסדיים מצאו בתחום כר משמעותי להגדלת הרווחיות. חברות מציגות תשואה להון הרבה יותר משמעותית וגבוהה ביחס לפעילויות האחרות".

מנהל השקעות ראשי במגדל ביטוח ופיננסים: "מתמקדים כרגע בכמה כיוונים בעולם האשראי החוץ־בנקאי. תשמעו על זה בקרוב"

ארז מגדלי, קבוצת מגדל לא מחפשת לרכוש חברת אשראי חוץ־בנקאי, למה?

"אנחנו רואים באשראי החוץ־בנקאי משהו שמגוון את חשיפת האשראי שלנו. תיק האשראי שלנו מאוד גדול, כ־20 מיליארד שקל. בתקופת הריבית הנמוכה התמקדנו בנדל"ן ותשתיות והתחלנו לפתח מספר פעילויות — שיתופי פעולה במימון של קבוצות רכישה ותיקי רכב, ופעילות פנימית — מתן ערבויות חוק מכר. זה תחום שאנחנו רואים את עצמנו מתרחבים בו. זה win–win עבור הגופים שאנחנו מתחברים איתם, שאין להם המקורות הבנקאיים, למשל פיקדונות, שמממנים את הפעילות בבנקים".

ולא נראה בעתיד הצעה של מגדל לרכוש חברת אשראי?

מגדלי: "אנחנו מתמקדים כרגע בכמה כיוונים בעולם הזה ומאמינים שתשמעו בחודשים הקרובים".

אורי פז, ספר על שיתוף הפעולה של מכלול עם כלל.

"כלל מחזיקה 25% מהחברה ובתחום הנדל"ן הם מעורבים במתן ערבויות חוק מכר והעמדת אשראי לקבוצה, אף ש־85% מהאשראי הם מהמערכת הבנקאית. עדיין האשראי החוץ־בנקאי בישראל מהווה אחוזים בודדים מעוגת האשראי. אבל מהלקוחות הבינוניים ודרומה עדיין אין למוסדיים את הפלטפורמות לעשות את זה ולכן הדרך לממש היא באמצעות חברות האשראי החוץ־בנקאי. השינוי הטקטוני הגדול הוא שהאשראי החוץ־בנקאי יגיע מ־25-15 מיליארד שקל כיום ל־200-100 מיליארד שקל בעתיד".

בשנתיים האחרונות ראינו חברות אשראי חוץ־בנקאי קורסות. זה לא חשש מבחינת הרגולטור כבר לתת פיקדונות?

יוסף: "בהחלט, זה צריך להיות מלווה במדדי יציבות, להיות בפיקוח, להיעשות בהדרגה, לבחון את הגופים. בלי זה אני לא רואה את השוק נפרץ לממדים שיכולים להוות תחרות משמעותית לעוגה הגדולה שיושבת היום בבנקים בישראל".

כהן: "פתרון של רגולציה עם יכולת לגייס פיקדונות או מכשירים שייצרו קפסולות של קבלת פיקדונות כנגד בטוחות לציבור, יכול לייצר שינוי בשוק".

פז: "לפני חודשיים ארזנו הלוואות ליזמי נדל"ן בצורה של אג"ח וזו אבן בדרך, זה גם תלוי בחוק שמתקדם. אבל אני סקפטי לגבי היכולת של הגופים החוץ־בנקאיים לגייס פיקדונות. הפתרונות הם או כספי עמיתים או איגוח. זו פריצת דרך שלא היתה עד היום בשוק ההון, זו מהפכה".

יוסף: "אם תיעשה רגולציה דיפרנציאלית בהתאם למתווה סיכון של אותו גוף שנוטל את הפיקדונות, זה יכול להועיל לשכלול השוק החוץ־בנקאי. את התשתית של מאות מיליוני שקלים שמממנים את הבנקים בפיקדונות בשוק האשראי אין היום לגופים החוץ־בנקאיים. גופים שיכולים לעמוד בכללים בסיסיים שהרגולטור יכתיב להם יכולים להיות פתרון נהדר".

עד כמה הנתון שבכירים בענף האשראי החוץ־בנקאי יכולים ליהנות משכר ככל שהדירקטוריון מוכן לתת להם, מזמן בכירים מענף הבנקאות?

כהן: "הבנקאים מגיעים לענף כי השוק הפך בשל ובוגר עם חברות שנשלטות על ידי גופים מוסדיים, והיכולת לחוות הצלחה ועצמאות ביחד, עם פחות בירוקרטיה ויותר אפשרות לממש מטרות".

פז: "בניגוד ליכולת להיות שותף להצלחה בבנק, כאן אתה מוגבל. לאורך זמן זה יפגע במערכת הבנקאית".