המוסדיים לא ניצלו את תשואת החסר להגדלת החזקות בשוק המניות הישראלי

שוק המניות הישראלי נמצא בביצועי חסר אל מול העולם ובמיוחד אל מול השוק האמריקאי. הפערים הללו החלו להיווצר בתחילת 2023 בשל החשש מהשלכות ההפיכה המשטרית, והחריפו בעקבות פתיחת המלחמה באוקטובר של אותה שנה, שבעקבותיה הקטינו המשקיעים הזרים את החשיפה לישראל. וכך, בעוד מדד ת"א־125 עלה ב־14% מתחילת 2023, מדד 500 S&P זינק ב־45% ומדד MSCI העולמי ב־38%.

על רקע הפערים, צפה השאלה האם נוצרה הזדמנות השקעה בשוק המניות הישראלי. בראיונות לתקשורת, מנהלים מגופים מוסדיים רבים השמיעו את האמירה שהשוק הישראלי אינו יקר כיום, בוודאי לעומת השוק האמריקאי. אולם נראה שהצהרות לחוד ומעשים לחוד. מעיבוד שערכה הבורסה לנתוני מערכת סמארטבול עולה כי המוסדיים לא ניצלו את הירידות להגדלת החזקות בשוק המניות הישראלי.

הירידות בת"א לא משכו את המוסדיים

הנתונים, הבוחנים את החזקות המוסדיים בחיסכון ארוך טווח, אומנם מתייחסים לסוף הרבעון הראשון, אולם לפי הערכות, ברבעון השני לא חל שינוי מהותי במגמה, והגדלת החשיפה אפילו התמתנה ברוב הגופים. מהנתונים עולה כי שמונה גופים מוסדיים מרכזיים בשוק ההון רכשו ברבעון הראשון של השנה מניות של חברות ישראליות ב־2.3 מיליארד שקל נטו (רכישות פחות מכירות). מדובר בהיקף רכישות נמוך ביחס לכך שמדי חודש כל אחד מהגופים האלו מקבל הפקדות חדשות של מיליארדי שקלים, ושהם מנהלים יחד כ־2 טריליון שקל. כמו כן, לפי נתוני הבורסה, ברבעון הראשון מחזור המסחר היומי הממוצע עמד על 2 מיליארד שקל. זאת, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. אומנם רכישות המוסדיים הן כאמור נטו, אך מבט למחזורי המסחר מאפשר לראות כי המוסדיים לא עטו על שוק המניות הישראלי, חרף ביצועי החסר השלו.

"ישראל זה הנכס שהמוסדיים מכירים הכי טוב. הם חיים פה ומכירים את המניות. כולם מדלקמים שהיום יש תמחורים נוחים, אבל בפועל, מעבר להגדלות ספציפיות שנבעו מהמלצות מחלקת מחקר, המוסדיים לא עשו כלום בשוק המניות המקומי. הם לא ניצלו מחירים, ואפילו לא שמרו על חלקה של ישראל באלוקציה של הנכסים שלהם", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לני"ע.

מערכת סמארטבול שמנתחת את נתוני דו"חות ההחזקה של הגופים המוסדיים, מציגה בדו"חותיה את הפעולות לפי מגזרים וני"ע ספציפיים. מהנתונים עולה שעיקר הרכישות שכן בוצעו היו של מניות הבנקים, שם נרשמה עלייה נטו של 2 מיליארד שקל בהיקף הרכישות. כלל ביטוח היא המוסדי הבולט עם עלייה של 1.2 מיליארד שקל בחשיפה למגזר זה. לעומת זאת, בסקטור התעשייה נרשמה עלייה נמוכה של 630 מיליון שקל (מדובר בנתון נמוך בהתחשב בכך שהוא מתייחס לרוב המוסדיים ולתקופה של רבעון שלם). גם סקטור הנדל"ן עם נתון דומה: עלייה של 660 מיליון שקל ברבעון הראשון.

ישנם גם סקטורים עם תנועה אפסית, כמו מניות הביטוח - מגזר מרכזי במשק שגם מושפע ממצב שוק ההון. כלומר, אם מעריכים ששוק ההון זול אז כאשר הוא יעלה, מניות הביטוח יושפעו מכך בשיעור ניכר. בשורה התחתונה היתה אפילו ירידה קלה של 70 מיליון שקל בהיקף החשיפה, וכך גם במגזר הביומד. במניות הטכנולוגיה, המגזר שנחשב לקטר של המשק הישראלי, היתה ברבעון הראשון ירידה של 217 מיליון שקל בחשיפת המוסדיים.

כאשר צוללים פנימה אל הני"ע הספציפיים שבהם התבצעו עיקר הרכישות והמכירות בכל גוף, ניתן לראות כי גם כשהמוסדיים פעילים ומגדילים חשיפה למניות ספציפיות, זה ברוב המוחלט של המקרים במניות ממדד ת"א־35, מעט מאוד מקרים היו במדד ת"א־90, ולמניות השורה השלישית הם לא מגיעים.

ברבעון הראשון בלטה הגדלת ההחזקה במניות הבנקים. אך גם שם מרבית המוסדיים הגדולים כבר קרובים לרף ההחזקה המקסימלי המותר להם לפי כללי בנק ישראל והוא 7.5% בכל בנק, כך שפוטנציאל הגדלת ההחזקה הישירה מוגבל (המוסדיים משתמש בכלים עקיפים ויקרים יותר בשוק הנגזרים כדי להשיג את החשיפה לבנקים). גם במניית אלביט מערכות התרחשה עלייה בחשיפה, בעיקר של הראל ואלטשולר שחם, ואילו הפניקס ומור הגדילו חשיפה ל־ICL במאות מיליוני שקלים.

בצד המכירות, חלה ברבעון הראשון מכירה משמעותית של מניית שופרסל, אולם חשוב לציין שהמכירות היו כחלק מהשתלטות האחים אמיר על הרשת, שנעשתה באמצעות רכישת 24.99% ממניות שופרסל מהמוסדיים. קרוב ל־90% מהקטנות החשיפה נעשו במדד ת"א־35. כלומר מגוון ההשקעות של המוסדיים בשוק המניות הישראלי מצומצם למדי. "זו תקופה שבה חייבים לעודד השקעות במשק הישראלי, יש עיוותים רגולטוריים שעושים בדיוק את ההפך, למשל האפליה בין קרנות סל העוקבות אחר מדדים ישראליים למדדים זרים בכל הקשור להשתת הוצאות על העמיתים. במצב הזה נוצרת למוסדיים מוטיבציה להשקעות מוגברות בחו"ל על פני השקעות בחברות הישראליות", אומר פגוט.

כשהמוסדיים מאתרים הזדמנות השקעה ורוצים לנצל אותה, הם יודעים לעשות זאת. הדוגמה הטובה לכך היא בשוק האג"ח הממשלתיות, שם הגדילו המוסדיים את החשיפה בכ־14 מיליארד שקל ברבעון. הפניקס בלטה עם עלייה בחשיפה של 4.6 מיליארד שקל, וכך גם מור, שהגדילה חשיפה ב־2.9 מיליארד שקל, סכום מהותי ביחס לסך ההחזקה שלה באג"ח ממשלתיות, שעמד על 8.6 מיליארד שקל. הגוף היחיד מבין המוסדיים הגדולים שירד בהיקף ההחזקה באג"ח הממשלתיות בישראל היה אלטשולר שחם, שהקטין חשיפה ב־1.3 מיליארד שקל.

היות שהמשקיעים הזרים הקטינו חשיפה לשוק האג"ח הממשלתיות, משמעות הנתונים היא שהמוסדיים בישראל מחזיקים על כתפיהם את השוק הזה, ובעיקר בזכותם מצליחה המדינה לעמוד עד כה בגיוסים הגבוהים שהיא מבצעת בשוק ההון, כדי לממן על העלייה החדה בגירעון.

אפשר להסתכל על המספרים הגבוהים ולראות בהם דבר חיובי, אבל הם גם מהווים תמרור אזהרה לתלות של המדינה במוסדיים בגיוס החוב שלה. "מעולם משרד האוצר לא היה תלוי בכל כך מעט גופים", אומר פגוט.

אם המוסדיים יקטינו חשיפה לאג"ח, בעיקר מכיוון שרוב הכספים שזורמים אליהם מגיעים למסלולי S&P 500 הפופולריים, או לחלופין משום שיחששו מהגידול החד בהיצע באג"ח ומטיפול הממשלה בגירעון, המשמעות עלולה להיות קשה מאוד למדינה. ללא תמיכה מהמוסדיים המדינה תתקשה להשלים את גיוסי החוב הגבוהים שלה, מה שעלול להביא לאסקלציה בשוק האג"ח, לאלץ את המדינה לגייס חוב במחיר גבוה יותר, ולהשליך על מחירי האשראי במשק כולו.