הקופה הקטנה של האוצר: המדינה מרוקנת את הקרן לשמירת הניקיון

המדינה רוקנה כשליש מקופתה של הקרן לשמירת הניקיון, שהיתה מיועדת למטרות הפחתת פסולת, ועד כה לא גובש כל מתווה להחזר הכספים, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה.

לכל ידיעות דו"ח מבקר המדינה לחצו כאן

במסגרת הדו"ח ממליץ המבקר למשרד האוצר, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה והנהלת הקרן, לפעול לגיבוש מתווה להחזר 1.66 מיליארד שקל שהועברו בשנים 2016-2020 מכספי חשבון היטל ההטמנה של הקרן לתקציב המדינה. לפי המבקר, הדבר דרוש לשם עמידת הקרן בהוראות חוק שמירת הניקיון. עוד מומלץ לפעול לזיכוי הקרן בגין תשואה על היתרות שנמשכו ממקורותיה, כדי לאפשר לה לממש את יעדיה ולהגיע ליעילות מרבית בשימוש בתקבוליה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: יריב כץ

הקרן לשמירת הניקיון מנוהלת על ידי המשרד להגנת הסביבה ומטרתה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה, ובכלל זה לשם קידום שמירה על הניקיון, טיפול בפסולת ומניעת השלכתה ומיחזור. משנת 2007 מוטל על כל מפעיל אתר לסילוק פסולת בישראל היטל הטמנה, שמשולם לקרן ונועד ליצור תמריץ שלילי להטמנת הפסולת בקרקע.

הטמנת פסולת בקרקע פוגעת בסביבה במידה רבה יותר לעומת שיטות חלופיות ולכן אינה רצויה. בין ההשפעות הסביבתיות של הטמנת פסולת: זיהום אוויר, זיהום קרקעות ומי תהום, פליטת גזי חממה, מפגעי ריח ותפיסת קרקע שהיא משאב יקר.

תקבולי הקרן מנוהלים במערכת הכספים של המשרד להגנת הסביבה בסעיף תקציבי מיוחד ונפרד ומיועדים למימוש למטרות מוגדרות על פי החוק. הקרן מתקצבת את הפרויקטים המובאים לאישורה בדרך כלל לאחר פרסום קול קורא ומכרזים וכן על ידי העברת כספים למשרדי ממשלה אחרים.

על פי הדו"ח, נכון לסוף 2020 הצטברו בקרן 3.22 מיליארד שקל. בעוד במדינות ה-OECD שיעור הטמנת הפסולת הממוצע עומד על 42%, בישראל המצב הרבה פחות טוב ושיעור הטמנת הפסולת העירונית הוא 77% (נכון ל-2019) – כלומר כמעט כפול. הירידה בהטמנת פסולת בישראל בשנים 2007 ועד 2019 מסתכם ב-3% בלבד.

המבקר מצא כי רק חלק (37%) מהכספים שהתקבלו בקרן משמשים להגשמת מטרותיה ולכן הצטברו בה 3.2 מיליארד שקל. הקרן אינה בודקת את אפקטיביות פעולותיה, לא העבירה באופן סדיר דוחות פעילות כמתחייב בחוק וכספי הקרן לא הושקעו ואינם מניבים תשואה, כאשר המבקר מעריך את אובדן הרווחים כתוצאה מכך ב-964 מיליון שקל.

יחד עם זאת, המשרד ציין כי הוא רואה בחיוב הכנת תוכנית אסטרטגית רב שנתית לטיפול בפסולת והמליץ למשרד להגנת הסביבה לפעול ליישומה. על פי התוכנית, יעד ההטמנה הוא 20% בשנת 2030.

מימין: שר האצר אביגדור ליברמן והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג | צילום: אלכס קולומויסקי, יח"צ

המבקר ציין בדוח כי יש לקיים בחינה מקיפה ולרדת לשורש העניין בנוגע לגורמים שהביאו לניצול חלקי של כספי הקרן והעודף המצטבר. תוצאות בחינה מקיפה זו, מציין המבקר, ראוי שישמשו לטיוב ניהול הקרן ופעילותה, כדי שתוכל למצות את משאביה באופן המיטבי למימוש ייעודה.

ארגון אדם טבע ודין התייחס לדו"ח המבקר ומסר: "כפי שעולה מדוח מבקר המדינה וכפי שהתרענו פעמים רבות, התנהלות קרן הניקיון לאורך שנים עולה כדי רשלנות חמורה. כמעט אין פעולה או פעילות שהקרן ביצעה כנדרש. אנחנו דורשים מהמשרד להגנת הסביבה להשלים את התהליך של שינוי המבנה הארגוני של הנהלת הקרן, וכן דורשים לראות תוכנית שתבטיח שכספי הקרן יוקצו באופן שיבטיח שב-2030 שיעור ההטמנה בישראל ירד ל-20%, כפי שנקבע בתוכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה. על קרן הניקיון לדאוג להשבה מיידית של הסך של 1.66 מיליארד שקלים שהולוו לאוצר, כשהם נושאים תשואה ראויה, כמקובל".