פינוי בזן וכיל של עידן עופר מהמפרץ יותנה ביבוא תזקיקים

תוכנית מפורטת להפסקת הפעילות המזהמת במפרץ חיפה צפויה לעלות לדיון בממשלה ביום א' הקרוב. על פי טיוטת הצעת המחליטים, ביוזמת שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, תאושר התוכנית שמטרתה להוביל לפינוי הפעילות המזהמת במפרץ "בתוך כעשור", אולם בדומה לעבר - אין כל תאריך יעד קונקרטי. יתר על כן, לפי הצעת המחליטים, גם כאשר ייקבע תאריך לפינוי, משרד האנרגיה יוכל להודיע חמש שנים לפני אותו מועד כי לדעתו משק האנרגיה אינו עומד בדרישות לייצור של מספיק מקורות אנרגיה חלופיים לדלקים שמזקק בזן, ובכך לעכב את הפינוי.

במקביל התוכנית קובעת כי לצד התוכניות לפינוי, יהיו תוכניות להקמת תשתיות תזקיקים. לפי ההצעה, משרד התחבורה, בתיאום עם משרד האנרגיה, יפעל לקדם הקמת מסוף חדש לפריקת תזקיקים בתחום נמל המפרץ בחיפה עבור צורכי התזקיקים השוטפים בצפון המדינה ולגיבוי פעילות נמלי הדלקים האחרים בישראל בעתות שאינן שגרה. כמו כן תהיה הסדרה של מסוף הכימיקלים לצורכי משק האנרגיה, כמו יבוא גפ"מ וכל צורך נוסף של משק האנרגיה. לפי ההחלטה, אחד התנאים להפסקת הפעילות הפטרוכימית תהיה "הקמה והפעלה בהצלחה של נמל דלקים המאפשר יבוא תזקיקים בסך 425 אלף טון בחודש ויבוא גפ"מ של 24 אלף טון בחודש".

מפעל בזן חיפה | צילום: טל אזולאי

כמו כן התוכנית לפינוי בזן כוללת "הקמה והפעלה של תשתית לאחסון ויצוא קונדנסט (גז שהוא תוצר לוואי של זיקוק) בכמות של 15,000 טון בחודש, בשאיפה על בסיס תשתיות קיימות", וכן הקמה של תשתית ליבוא או ייצור ביטומן (תוצר של זיקוק דמוי זפט) בהיקף של 35 אלף טון בחודש.

את התוכנית גיבש לפיד בשיתוף ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן, שרת האנרגיה קארין אלהרר והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג.

החלטת הממשלה מיועדת לכלול תהליך מדורג, במסגרתו התעשייה הפטרוכימית במפרץ תצטמצם, במקביל לפיתוח האזור. בין השאר ההחלטה תאשר הקמת מינהלת, שתוביל את מימוש ההחלטה, תסיר חסמים, תשמור על קשר עם משרדי הממשלה וארגוני המגזר השלישי, תוך קביעה של אבני דרך ולוחות זמנים ברורים לביצוע.

בין הבשורות שכן מופיעות במסמך: אמירה בדבר פינוי חוות המכלים בקריית חיים עד 2026 ומתחם הדשנים עד 2025. בהחלטה לא מצוין לאן יועתקו המתקנים, וזה לא יהיה מהלך פשוט, בין היתר מאחר שבאזור הגליל המערבי מוקם מתקן התפלה שביעי, ומתקן התפלה לא יכול לשכון סמוך למכלי דלק.

שר החוץ יאיר לפיד | צילום: רונן טופלברג

חוות המכלים, בנפח פעיל של מאות אלפי טונות נפט גולמי, משמשת לאחסון והכנת נפט גולמי. ללא חווה זו בזן לא יכול לפעול כראוי. לפי ההצעה, יש לבחון חלופות לצמצום שטח החווה, ואף לשאוף לסגירתה המלאה, "תוך העתקת הפעילות למכלים חדשים שיוקמו באתר רלוונטי להמשך תפקוד בזן עד להפסקת פעילותו".

בדומה, המסמך מתייחס למתחם הדשנים, הפועל בסמיכות למתחם בזן. במתחם זה פועלת חברת כיל, והוא משתרע על מאות דונמים ומתאפיין בריבוי חומרים מסוכנים היוצר מגבלות בנייה נרחבות, בעיקר בקריית אתא. כדי לסגור את הפעילות הזו, אין צורך לחכות להפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ, ונכתב במסמך כי "מוצע לקדם מו"מ מהיר מול כיל על מנת להעתיק את הפעילות של מתחם זה עד סוף 2025 לאתר אחר". לא כתוב לאן יש כוונה להעתיק את המתחם.

בנוסף, ההחלטה מתייחסת להקמת צוות לניהול משא ומתן למתווה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ. בהחלטה נאמר כי הפסקת הפעילות תתבצע בצורה המיטבית במסגרת הסכם חתום בין הממשלה לבין התעשיות, שהן בבעלות בזן, כיל והחברה הממשלתית תש"א.

על פי הפירוט, בצוות יהיו נציגים של רשות מקרקעי ישראל, אגף תקציבים באוצר והחשב הכלכלי, המשנה ליועמ"ש ומשרד האנרגיה. אין נציג של המשרד להגנת הסביבה.

בנוסח המקורי של המסמך הוצע להעניק לצוות המו"מ סמכות להגיע להסכמות "סופיות ומחייבות", אולם משרד המשפטים התנגד, והבהיר שאין מנדט לצוות לקבל החלטות שיהוו הסכמות סופיות ומחייבות, אלא מדובר בנושא המסור לסמכויות השרים. האוצר הוסיף הערה משלו, ודרש שהסכמות שיושגו יהיו כפופות למציאת מקורות תקציביים. הדו"ח של ועדת המנכ"לים התפרסם בסמוך להקמת הממשלה הנוכחית, ביוני 2021, כשזו החלה בהתאם לקווי היסוד שלה בעבודת מטה על הדו"ח, במטרה לגבש החלטת ממשלה בנושא.

ארגוני סביבה הביעו אכזבה לנוכח הצעת המחליטים, וטוענים שהנוסח דוחף לבניית תשתיות גדולות לאחסון וקליטת דלקים, וכן שההצעה מאמצת את תחזיות משרד האנרגיה לצריכת דלקים, ללא מתן דגש לצמצומה.