ראשי הרשויות מעדיפים להחזיר את החינוך לאט

בעצם אף אחד לא יודע איזה שיעור מתלמידי ישראל הגיע היום לבתי הספר. מה שיודעים זה שאתמול נפתחו 48% מהמוסדות באזורים הירוקים והצהובים (8,700 מוסדות) והיום 67% (13,900). המשמעות היא ש־7,000 גני ילדים ובתי ספר שיכלו על פי כללי פיקוד העורף לפעול פיסית לא פעלו גם אתמול.

מחר כנראה יירשם שיפור נוסף. כי היום העביר פיקוד העורף את גוש דן כולל תל אביב וירושלים מסיווג צהוב - הפעלה לפי איכות המיגון, לירוק - הפעלה בלי מגבלות.

אבל הנתונים האלה נותנים תמונה חלקית. זאת משום שבמקומות רבים, גם באזורים צהובים וגם בירוקים מזמינים את הילדים לבית הספר לפי מגבלות המיגון, כלומר שליש או חצי מהתלמידים בבית הספר מגיעים בכל יום והיתר לומדים במקוון. המשמעות: סביר שפחות מחצי מהתלמידים באזורים הירוקים והצהובים היו אתמול פיסית במוסדות ושלשום פחות מרבע.

שר החינוך יואב קיש מקפיד להדגיש את המגמה החיובית של פתיחת עוד מוסדות. אבל קיש גם מבהיר שההחלטה היא של ראשי הרשויות וכי עד שהמצב הביטחוני לא יתייצב המשרד לא יחייב פתיחה מלאה. ראשי הרשויות, זה ברור, לא לוקחים סיכונים. את המצב הזה המחישה היטב עיריית תל אביב הערב. זמן קצר לאחר הודעת פיקוד העורף שתל אביב עוברת מצהוב לירוק מיהרה העירייה להבהיר: "על אף חזרתה של תל אביב־יפו למדרג הירוק, בהחלטת ראש העירייה רון חולדאי ובתמיכת ועד ההורים המרכזי, מערכת החינוך בעיר תמשיך לפעול כפי שפעלה בשבוע הנוכחי, באופן מדורג והיברידי ובהתאם למרחבי המיגון".

אתמול כאשר "כלכליסט" חשף את הכמות העצומה של בתי הספר הסגורים הסביר בכיר במערת החינוך ש"הורים מתים מפחד, מפחדים ממחבלים. ייקח זמן להשיב את האמון". אלא שבמערכת החינוך מונים עוד סיבות רבות לקצב ההחזרה האיטי של מערכת החינוך מ"שגרת חרום" לשגרה.

יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך שי פרוכטמן אמר ש"היום כבר פתחו הרבה יותר רשויות. חדרה ונתניה פתחו את כל המוסדות". לדבריו שיקול מרכזי של ראשי הרשויות היא כמות אנשי הסגל שעומדים לרשותם וכמה אנשים מנוטרלים בגלל שהם באבל, חרדים או שיש להם ילדים קטנים בבית. "זה לא רק לפתוח אלא עם מי אתה פותח".

פרוכטמן עצמו בעד להתחשב פחות בשאלות של חרדה. "אני בעד להגיד למי שחרד שיתחיל לעבוד. העבודה מחזירה לחיים". לעומת זאת אין לדבריו בעיה של מאבטחים. "הרבה רשויות קיבלו כיתות כוננות שמסיירות עם נשק ארוך בין מוסדות החינוך".

יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך הקודם אבי קמינסקי אומר שהמוסדות שלא פתוחים הם בעיקר גני ילדים ולא בתי ספר. לדבריו, "לחלק מגני הילדים אין הגנה ואם יש מקלט סביר שהוא הפך מזמן למחסן ולוקח זמן לפנות אותו. ויש גננות שממש פוחדות להגיע לעבודה". קמינסקי גם הוא חוזה שיפור קרוב: "אני מעריך שהמעבר לחמישה ימי לימודי יצור שינוי מאוד משמעותי ביכולת לפתוח גני ילדים".

קמינסקי מסביר שראשי הרשויות מאוד חוששים משינוי נסיבות מהיר שיחזיר את מערכת החינוך לבתים. חלק מהרשויות המתינו עם פתיחה בגלל החשש מחזית צפונית. אחרות חששו מתגובה למתקפה הקרקעית. בהחלט יכול להיות ששינוי נסיבות כזה גם יקרה בימים הקרובים.

כל זמן שמערכת החינוך תמשיך להתנהל כך - מערכת שעות חלקית, חלק מהבית, חלק בכיתה - היכולת שלה להתקדם בחומר הלימודים תהיה מוגבלת. כבר בראשית המלחמה הבהיר קיש שבחינות הבגרות יידחו לפחות בחודש. היום כבר אמר מ"מ המנכ"ל מאיר שמעוני שנבחנת דחייה של חודשיים בבחינות החורף. אם זה יקרה בחינות הקיץ עלולות להידחק לספטמבר. וזו רק דוגמה אחת לקשיים הגדולים שידעו התלמידים האלה. המנכ"ל הבטיח הקלות בבחינות כמו בקורונה.