עירוב שיקולים פוליטיים בתהליכים מקצועיים - סכנה ממשית לכלכלה העולמית

בימים האחרונים מהדהדת בארה"ב ובישראל פרשיה חמורה לפיה בוחן פטנטים אמריקאי חיווה את ביקורתו השלילית על ישראל במסגרת פוסט שהעלה לרשת. אותו בוחן סיפר, כי גיבש דעה זו במסגרת בחינת פטנט של חברה ישראלית בתחום הביטחוני. הפרשה התפרסמה לראשונה בבלוג IPWatchdog, והבוחן ממשרד הפטנטים האמריקאי העלה את הפוסט שלו, בעילום שם, באתר Reddit. התגובה לא אחרה לבוא, כאשר הגב' קאתי וידאל (Kathi Vidal), סגנית שר המסחר האמריקאי לקניין רוחני ויו"ר USPTO, משרד הפטנטים האמריקאי, הבהירה והדגישה, במכתב פומבי לבוחנים בארה"ב, את החשיבות שיש בטיפול מקצועי, הגון ונטול פניות בכל בקשת פטנט, גם במטרה לשמור על הרמה המקצועית והכבוד של בוחני הפטנטים, בארה"ב ובעולם.

לכאורה לא צריך להיות מופתעים מכך שגלי ההדף של מלחמת "חרבות ברזל" חצו את מתחמי הקמפוסים והאקדמיה והתנחלו גם בגופים מקצועיים וטכניים מובהקים. אבל חייבים להצביע על הסכנות שטמונות בכך ועל ההשפעות השליליות על האובייקטיביות, היעילות והאמינות של תהליכים מקצועיים. עירוב שיקולים פוליטיים בתהליכים מקצועיים - אם כתוצאה מלחץ פוליטי, הטיה אידיאולוגית או אינטרסים אישיים - עלול לחבל אנושות באמון הציבורי בממסד, באיכות השירותים הציבוריים ובכלכלה בכללותה, שנשענת על יסודות אובייקטיביים.

במקרה הספציפי הזו יש כאן גם חבלה ישירה ביושרה ובאתיקה מקצועית של אחד המוסדות הוותיקים, החשובים והמשמעותיים ביותר בכלכלה האמריקאית. צריך לזכור שמשרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) אחראי לא רק על מתן פטנטים, סימני מסחר ועיצובים, אלא מהווה גם מנוע של חדשנות, שכן הגנה על קניין רוחני מעודדת חדשנות ומחקר ופיתוח על ידי מתן תמריץ כלכלי ליזמים ולממציאים. לא פחות חשובה מכך זו התמיכה בתחרות, שהיא נשמת אפה של המערכת הכלכלית האמריקאית. בסוף, מערכת הפטנטים תורמת לתחרות הוגנת בשוק על ידי הבטחת גישה ציבורית למידע תעשייתי וטכנולוגי. היא גם מגנה על הצרכנים, שכן פטנטים מבטיחים שצרכנים יקבלו מוצרים ושירותים באיכות גבוהה ובמחירים סבירים ומעניקה כלים לחברות קטנות ובינוניות במאבקן מול חברות גדולות. בקצרה, קניין רוחני הוא מנוע צמיחה חשוב מאין כמותו לכלכלה האמריקאית - ולמעשה לכל כלכלה באשר היא - וכל פגיעה בו עשויה לחבל בהן.

רק כדי לסבר את האוזן, בשנת 2022, משרד הפטנטים האמריקאי דן בלמעלה מ-650,000 בקשות פטנטים (370,000 מהן אושרו), 800,000 בקשות לסימני מסחר (570,000 מהן אושרו) ו-50,000 בקשות לעיצובים (38,000 מהן אושרו). לפי דוח של משרד הפטנטים האמריקאי, בשנת 2019, היו ענפי משק הנסמכים על קניין רוחני לסוגיו אחראים על כמעט 41% מהפעילות הכלכלית בארה"ב ועל 47 מיליון משרות. במילים אחרות, הקניין הרוחני הוא נכס אסטרטגי עבור ארה"ב וכל פגיעה בו היא סכנה ממשית לכלכלתה.

התרגלנו לכך, לצערי, שהערך של אובייקטיביות הולך ונשחק. זה בא לידי ביטוי בתחומים כמו תקשורת ומשפט והגיע אפילו אף לתחומים כמו מדע, חינוך ובריאות. בתחום המדע, למשל, גילינו לא פעם שגיוס כספים מתאגידים עסקיים או ממשלות עלול להטות את מחקריהם של מדענים לטובת האינטרסים של הגורמים המממנים. זאת בנוסף להטיות אישיות בהן חוקרים עשויים להיות מושפעים מדעותיהם וערכיהם האישיים בעת פרשנות נתונים או ניסוח תיאוריות. אפילו נושאי הלימוד בבתי ספר מושפעים לעיתים קרובות מאג'נדות פוליטיות או דתיות, מה שעלול להוביל להצגת מידע לא מאוזן או מוטה.

אסתר לוצאטו | צילום: עדי מילר

חשש כבד מהטיות אישיות מובע בימים אלה בהקשר של פיתוח בינה מלאכותית, שהופכת לכלי הטכנולוגי החשוב ביותר של העת הנוכחית. מדובר בהטיות של מתכנתי AI ולאפשרות שהערכים, האמונות והדעות שלהם ישפיעו על עיצוב התוכנה. הטיות אלו עלולות להתבטא באופנים שונים, כגון הנחות יסוד, בחירת נתונים, עיצוב האלגוריתמים וכדומה ולהוביל לאפליה ולפגיעה בקבוצות מסוימות של אנשים, כמו נשים, מיעוטים אתניים או בעלי מוגבלויות, בנוסף על פגיעה בפרטיות, בדמוקרטיה ובביטחון.

חשוב להדגיש שאין דרך להבטיח אובייקטיביות מוחלטת בכל תחום בחיינו. עם זאת, מודעות להטיות אפשריות יכולה לעזור לנו, כאזרחיות וכאזרחים, לנהל שיח ציבורי פתוח בנושא, לבקר גופים ומוסדות ולהיאבק בתופעה על כל גילויה.

על רקע זה, טוב עשתה אגודת עורכי הפטנטים הישראלית (IPAA) - שהינה הארגון המקצועי המוביל בישראל המייצג ומקדם את האינטרסים של עורכי פטנטים ישראלים – יחד עם השלוחות הישראליות של אגודות הקניין הרוחניAIPPI ו-FICPI, שהוציאו מכתב לגב' וידאל, שבו הביעו את הערכתם של עורכי הפטנטים בישראל למכתבה, אך בה בעת הביעו דאגה וחשש מפני משוא פנים אפשרי בתהליכי בחינת פטנטים.

המכתב אמנם ציין, כי ההצהרה הברורה של וידאל מדגימה את המחויבות של משרד הפטנטים האמריקאי לשמור על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של אובייקטיביות ועמידה בחוק, אך הדגיש שאין להסתפק בכך ותבע לנקוט באמצעים על מנת להבטיח שבקשת הפטנט הספציפית המדוברת תיבחן על בסיס מקצועי לחלוטין, בהתאם להנחיות ולדרישות החוק.

טוב עוד יותר עשו כותבי המכתב שהדגישו, בנימוס אך בתקיפות, את הדאגה בישראל מההשפעה הפוטנציאלית שעשויה להיות לדעות פוליטיות בודדות על בחינת בקשות פטנט של מבקשים ישראלים, ואנו כחברי קהילת הקניין הרוחני בישראל עומדים איתנים יחד מאחורי אותן אמירות חשובות.

אמנם מדובר כרגע במקרה בודד, אבל לאור גלי השנאה והאנטישמיות הגואה בעולם, יש להניח שבוחני פטנטים נוספים עשויים להפגין יחס שלילי דומה לבקשות פטנט ישראליות ברחבי העולם. מכאן הצורך הברור להיאבק בתופעה בעודה באיבה.

יש לקוות שהפעולה המהירה והתקיפה של ראשת משרד הפטנטים האמריקאי תרתיע גורמים פוטנציאליים, אך אנו חייבים לעמוד על המשמר ולהגיב על כל מקרה, ולשמור על מערכות הקניין הרוחני נקיות משיקולים זרים.

כפי שציינתי, הגנה נמרצת על קניין רוחני חיונית לעידוד חדשנות, ליצירת מקומות עבודה, להגברת התחרותיות ולשמירה על היתרון התחרותי של כל כלכלה בעידן המידע, ומכאן החשיבות העליונה בשמירה על תהליכים מקצועיים ונקיים משיקולים פוליטיים בעת בחינת פטנטים.

מאת ד"ר אסתר לוצאטו, עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני המובילה בישראל, המציינת השנה 155 שנה להיווסדה.

d&b – לדעת להחליט