"פוטרתי באוגוסט, כבר הייתי בשלב החוזה, אבל אז הגיעה המלחמה ומאז עוד לא מצאתי עבודה"

בדיעבד, היו סימנים מקדימים. עולם ההייטק עבר טלטלה מאוד חזקה בשנה האחרונה, היה סבב פיטורים קודם בו צוות הגיוס צומצם לחצי. בנוסף, מספרת בטי סופר, שפוטרה באוגוסט ביחד עם עוד 60 מעובדי חברת וורביט, לקראת הסוף, העבודה שלה התמקדה בעיקר בשימור ידע. למרות זאת, כשקיבלה את ההודעה על הפיטורים - היא הופתעה.

"פיטורים זה דבר לא פשוט ודווקא בתפקיד שלי שבו התעסקתי גם ב'לצוד' אנשים שפוטרו, שהייתי סביב המעגל של סיום ותחילת עבודה. לא ראיתי את זה מגיע", מספרת סופר. "חלק גדול מהתפקיד של היה להקים את תשתיות הסורסינג והייתי פונקציה יחידה וראשונה כך שהתשתית שהנחתי זה מה שקיים. כמות הגיוסים ירדה בגלל שינויים בחברה וחשבתי שאולי בגלל זה ממלאים את הזמן בלשמר ידע. אחרי שזה קרה הבנתי בדיעבד. התחושות הן כבדות, של פרידה, של הדחקה, כמו קרקע שנשמטת אבל מה שעוזר זה להבין שיש רציונליות, שזה לא משהו נקודתי אלא באמת לא הייתה אלטרנטיבה".

את ההודעה היא קיבלה ביום שהגיעה למשרד כחלק ממודל העסקה היברידי. היא עבדה בחברה כשנתיים בתפקיד סורסינג שמטרתו להגדיל את מקורות הגיוס מהם מגיעים מועמדים, כלומר לאתר אותם באופן אקטיבי. "מה שקרה זה שמסיבות של כיוונים שבהם החברה הולכת לא היה צורך להחזיק סורסרית כי תחזיות הצמיחה בוטלו ולא היה צריך לגייס עוד אנשים אז פוטרנו, צוות הגיוס כך שכרגע יש פונקציית גיוס אחת של מישהי שהייתה המנהלת שלי".

הפיטורים קרו לפני חמישה חודשים, היא קיבלה חודשיים שכר מלא מהחברה ואחר כך התחילה לחתום אבטלה. החברה גם איפשרה לעובדים שפוטרו להשאיר את המחשב וכל הציוד הטכני שהיה ברשותם ובאופן כללי, מעידה סופר, התהליך היה מכבד.

"אחרי שבוע שנתתי לעצמי רגע לנוח כבר נכנסתי לעשייה וכבר הייתי בשלב של חוזה עם חברה מסויימת – ואז הגיע ה-7.10. החברה בה הייתי אמורה להתחיל הקפיאה את התהליך וגם אני הרשתי לעצמי לסגור את הלפטופ ולא לגעת בזה. התנדבתי במטה של משפחות החטופים והרגשתי שאני לא רוצה זמן מסך, הייתי צריכה זמן לעצמי. ממש לפני כמה ימים החלטתי לחזור להתראיין לצד הקושי שלא מפסיק לצוף בעקבות המלחמה. אני מרגישה שהעולם המקצועי שממנו אני מגיעה נותן לי ייתרון. יש לי קהילה של סורסינג והד האנטינג והייתי מעבירה סדנאות והרצאות בתחום אז אני מגיעה מנקודת פתיחה חיובית. אחד הדברים החשובים בחיפוש עבודה הוא לומר לעולם שאתה מחפש. לצאת עם האמירה הזו כלפי חוץ, ברשתות, עם חברים, במפגשים – לדעת איפה ההזדמנות נמצאת", היא אומרת.

HP, סולראדג', גוגל, אמזון, SAP, איביי ויוניטי הן רק חלק מהחברות שהצטרפו לאחרונה לגל הפיטורים בהייטק. "לא מעט מעסיקים אמנם מתחילים כעת בהליכי צמצום אבל גם שנייה לפני שהמלחמה החלה התחיל גל צמצום בהייטק", אומרת עו"ד לימור ארגוב-שנהב שותפה מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן. זה התחיל ממשבר כלל עולמי בקיץ ובישראל המהפיכה המשפטית ועליית הריבית רק חיזקו את המשבר. "בארץ נקודת הפתיחה גרועה יותר מאשר בשאר העולם מכיוון שהמלחמה משפיעה לא רק על ההייטק. על שולחני אין כמעט חברה שלא נעשים בה צמצומים", היא אומרת.

המלחמה עצרה לכמה חודשים את הליכי הצמצום שהחלו בקיץ מכיוון שחלק מהחברות שהחליטו להישאר סטטיות בעקבות הזעזוע במשק. רוב הפיטורים שמתרחשים היום הם צמצום של 'שמנת' - של עובדים לא הכרחיים לליבה העסקית של החברות . הסוג השני של פיטורים שמתבצעים כעת הוא של העברת חברות או מחלקות לחו"ל, במקרים כאלה, כפי שקרה בפייסבוק באמצע 2023, ההשלכות למשק חמורות יותר מכיוון שאז גם הכסף יוצא מישראל. ישנן גם חברות שמבטלות מחלקות שלמות, כפי שקרה בוורביט או חברות שנסגרו כליל כמו למשל חברת Veev.

אם להסתכל על חצי הכוס המלאה הרי שדווקא הפיטורים שמתחילים להתממש עכשיו הם סימן של חזרה לשגרה בשוק העבודה. "המשק הישראלי מסמן התאוששות קלה אך עדין לא חזר לשגרה מלאה. הלחימה, המילואים והאזורים סמוכים לגבול עדין לא חזרו לשגרה ונותנים את אותותיהם על המשק הישראלי בכלל ועל היקפי הפיטורים במשק בפרט", אומרת ליאת בן תורה שושן, מנהלת המחלקה לניהול קריירה ב-AllJobs. "היעדר השקעות הון סיכון והקושי בתכנון לטווח ארוך משפיע גם על חברות ההייטק שממשיכות לפטר, מחברות סטרט-אפ שמהדקות חגורות ועד לענקיות הטכנולוגיה".

עם זאת, לדבריה, הניסיון מלמד שגם אחרי משברים וירידות בפעילות, המשק ידע להחזיר את עצמו לשגרה ולתקן עצמו. "ברגע שהציבור יבין שהלחימה הסתיימה, אנו מאמינים שנראה חזרה מהירה וצמיחה שתלווה אותנו לאחריה".

גל הפיטורים העולמי כמובן לא קשור למלחמה בעזה ומושפע יותר מגורמים כמו ירידה בצריכה או כלי ה-AI החדשים והשינויים שהם מחוללים בשוק העבודה. "2024 צפויה להיכנס לדפי ההיסטוריה כשנת מהפכת ה-Generative AI וחברות יידרשו להפנות משאבים לכיוון הזה, לפעמים גם על חשבון ההון האנושי. גורם העלול להוביל לקיצוצים נוספים של התפקידים שאפשר בלעדיהם", אומרת מאיה בוכניק, יועצת קריירה ומנטורית בדרושים IL. לדבריה, בישראל כנראה שנהיה עדים לגלי קיצוצים נוספים על אלו שבוצעו בשנה שעברה. "קיצוצים שתוכננו מראש לתקופה של אחרי החגים ונדחו בגלל המלחמה, כנראה שיקרו בקרוב מאוד. ואכן, בימים האחרונים כבר מתרבות הידיעות על פיטורים בחברות מסויימות. בחלק מהמקרים מדובר בתוכניות שעדיין לא יצאו לפועל, אבל מתוכננות לשבועות הקרובים", היא אומרת.

למרות הגל העולמי והמלחמה המקומית, נכון להיום המספרים עדיין לא מראים משבר חמור בהיקפו כפי שהיה במשברים הגדולים של שנות ה-2000 או 2008. "הפיטורים שאנחנו רואים בחודשים האחרונים הם בהיקפים קטנים, בעיקר בשולי-שוליים. זה בעיקר תפקידים שהחברה יכולה להסתדר בלעדיהם", אומר חיים גירון, מנכ"ל Infinity Labs שמכשירה למקצועות ההייטק. בשנה שעברה פוטרו בישראל כ-6,500 עובדים ומתחילת השנה מדובר בכאלף עובדים, מתוך כ-400 אלף עובדים בתעשייה. "במשברים הקודמים 90% מהאנשים שרדו את המשבר. היום אנחנו לא מגיעים לממדים האלה ונכון להיום 98% מהעובדים בתעשייה עדיין עובדים. בנוסף, כמעט ולא רואים מציאות של אבטלה מכיוון שאנשים מוצאים מהר מאוד עבודה חדשה".

לדבריו, המשבר בהייטק לא כזה נורא כמו שחושבים. יותר מכך, ישנם תפקידים שתמיד יהיו נדרשים כמו אנשי סייבר או AI. "אין מהיכן לגייס אנשים כאלה ואנשי פיתוח מאוד מוכשרים זה מצרך נדיר עבור חברות. מעבר לזה, העובדה שיש עדיין המון עובדים במילואים והאוניברסיטאות נמצאות בדיליי מייצרת ביקושים רבים לעובדים", הוא אומר.

תפקידים 'חסינים' שלרוב אינם נכללים בסבבי פיטורים הם כאלה שקשורים בדרך כלל לליבה של החברה, עובדים שתפקידיהם קשורים ישירות לפיתוח המוצר של החברה – שכותבים אלגוריתמים, קוד ואחראים על קידום המוצר לרוב לא יפוטרו כי בלעדיהם אי אפשר לייצר. ישנן גם תעשיות חסינות יותר במצב מלחמה – התעשיות הצבאיות בטחוניות. "חברות כמו רפאל, תעשייה אווירית ואלביט, נמצאות בשיא השיאים שלהם מבחינת צבר הזמנות, מה שדורש המון כוח אדם מיומן לאורך זמן, מה שאומר שאנשים שפוטרו דווקא ימצאו עבודה בחברות אלו שצומחות וכך השוק ימשיך לנוע קדימה", הוא אומר.

גם בפיטורי צמצום צריך סיבה

לפני כשבועיים פרסמה בריטני פיץ' סרטון טיק טוק, שזכה לכמעט 3 מיליון צפיות, של פיטוריה בו היא שואלת את אשת ה-HR על הסיבות וההסברים להחלטה. בניגוד לארה"ב, בישראל אי אפשר לפטר אנשים 'במקום' או באופן שרירותי. ישנם חוקים המגינים על עובדים ומטילים על מעסיקים חובה לערוך שימוע לפני פיטורים – גם כשמדובר בסגירת מחלקות שלמות או פיטורי צמצום.

"דווקא בפיטורים של צמצום רוחבי החובה לערוך שימוע הרבה יותר מוגברת. אם בוחרים לפעול לפי First In First Out כלומר האנשים עם הוותק הכי נמוך הם הראשונים שיפוטרו אז אין צורך להוסיף שיקולים נוספים לפיטורים. אם לא מפטרים לפי עיקרון זה אז צריך לבסס את הפיטורים על חוסר שביעות רצון, אי עמידה ביעדים וכו'. אותה עובדת, בריטני, שפוטרה בסרטון הטיקטוק ואומרת שהיא כן עמדה ביעדים – כשאנחנו מייצגים מעסיקים זו שאלה שאנחנו תמיד שואלים – חייבים להסביר למה בחרתם בעובד המסויים על פני אחרים", אומרת ארגוב-שנהב. לדבריה, גם במצבים בהם סוגרים חברה שלמה חייבים לנהל הליכי שימוע כדי לבדוק שאין מניעה חוקית כלשהי לפיטורים.

הליך השימוע הוא לא סתם פרוצדורה אלא נועד באמת לתת לעובדים הזדמנות ולמעסיקים לשקול שנית אם לפטרם. לא כל עובד שזומן לשימוע מפוטר בסוף.

מעבר לפן החוקי, לדרך שבה חברות בוחרות לבצע מהלכים של צמצום ופיטורים יש השפעה גם על מיתוג המעסיק והיכולת לשמר עובדים קיימים. כאשר עובדים בישראל שמועסקים על ידי חברה גלובלית שמבצעת פיטורי צמצום שומעים על המהלכים הם עלולים להקדים ולעזוב לפני שהגל מגיע אליהם. "ברגע שמתחיל מהלך של פיטורים אנחנו ממליצים קודם כל ליידע ולייצר שקיפות בחברה לגבי המצב בחברה, לתת לעובדים הטובים את התחושה שהם מוגנים ולנהל את הליכי השימוע בצורה מעודנת, שדואגת לייתר החברה וגם למורל וליכולת השימור שהיא קריטית בעת כזאת. עצם ההרגשה שהספינה טובעת עלולה לגרום לטאלנטים לעזוב", היא אומרת.