רגע לפני הדיון בבג"ץ על הדחת היו"ר: הדואר מציג רווחיות רבעון שלישי ברציפות

לקראת הדיון בבג"ץ בנושא הדחת יו"ר הדואר מישאל וקנין מתפקידו על ידי שר התקשורת שלמה קרעי בינואר, ורגע לפני ההפרטה, מציג דואר ישראל רווחיות רבעון שלישי ברציפות תחת וקנין. מלבד המשך הרווחיות, מציג הדואר לראשונה גם שיפור בהכנסות במגזר פעילות הסחר (משלוחי חבילות).

בדומה לרבעונים קודמים, גם ברבעון השלישי סך ההכנסות של הדואר היו גבוהות מההכנסות ברבעונים המקבילים ב-2022 והסתכמו ב-425 מיליון שקל, עלייה של 12% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, זאת במקביל לירידה של 7% בעלות המכירות שהסתכמו ב-373 מיליון שקל. בכך, הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-52 מיליון שקל, לעומת הפסד של 17 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2022. הרווח התפעולי עמד על 19.4 מיליון שקל, לעומת הפסד של 42 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. הרווח הנקי עמד על 1.5 מיליון שקל, לעומת הפסד של 47.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בחלוקה למגזרים, ההכנסות משירותי הדואר והקמעונאות היוו 30% מפעילות הדואר והסתכמו ב-131.4 מיליון שקל, עלייה של 3% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. מגזר פעילות נוסף הוא השירותים הכספיים, הכולל את בנק הדואר, שהציג צמיחה בהכנסות ל-153 מיליון שקל, עלייה של 34% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. מדובר בכ-36% מהכנסות החברה.

ההכנסות משירותי הסחר הכוללים משלוחי חבילות עלו ברבעון השלישי של השנה בכ-1.5% בלבד ל-136 מיליון שקל, שהיו 32% מהכנסות החברה. מדובר בצמיחה מתונה – אך בשינוי מגמה בדואר שכן עד הרבעון הנוכחי צמחו כל מגזרי פעילות הדואר מלבד שירותי הסחר. הירידה בשירותי הסחר הייתה אחד הטיעונים המרכזיים של קרעי ביחס להדחה של וקנין, וכעת הוא נחלש משמעותית לקראת הדיון הקרב בבג"ץ. הדוח של הדואר שפורסם היום סותר גם את הטיעון השני של קרעי, שמאז שנכנס וקנין לתפקידו נפגע השירות ללקוחות. כמות התלונות על הדואר פחתה בכ-4% בתשעת החודשים הראשונים של 2023, לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2022.

כאמור, ביולי האחרון הודח יו"ר הדואר מתפקידו על ידי קרעי והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם. השניים העלו שורת טענות כנגד תפקודו. מדובר במהלך חסר תקדים שכן מעולם לא הודח יו"ר של חברה ממשלתית במהלך כהונתו. לכן עלתה השאלה מדוע מנסים השרים להדיח את וקנין, בעיקר לאור הגיבוי מקיר לקיר שהוא קיבל מרשות החברות, משרד האוצר והשוק הפרטי, כמו גם השיפור בתוצאות הדואר במהלך כהונתו. ברקע הדברים נטען כי ייתכן שמדובר במהלך פוליטי, לאחר שוקנין ביטל את תקן הסמנכ"ל של פעיל הליכוד ראובן מרדכי בדואר.

כמה שעות לאחר ההדחה, הגישה חברת הדואר עתירה כנגד השרים הממונים על ההחלטה. בספטמבר הרכב של שלושה שופטים בראשות השופט יצחק עמית הוציא צו ביניים שכלל את את חזרתו המיידית של וקנין לתפקיד – והעביר את נטל ההוכחה להדחה על השרים. בינואר אמור להתקיים דיון ההמשך בהדחה.

במקביל בימים אלה מתקדמת הפרטת הדואר, כאשר הנהלת החברה נפגשת עם המתמודדים לרכישת הדואר, לאחר תוכנית הבראה שקידמה החברה עם האוצר והושקעו בה עד היום 1.7 מיליארד שקל. התוכנית נבעה מההפסדים הרבים של הדואר לאורך השנים, שעמדו על 1.9 מיליארד שקל בשנים 2020-2022.

במסגרת התוכנית צומצם כוח האדם בחברה בכ-20% לכ-4,000 עובדים ושינויים ברישיון הדואר. נכון לעכשיו, תוכנית ההבראה הצליחה מעל למצופה, שכן ההערכה הייתה שהדואר יפסיד 95 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, אך סיים ברווח של 176 מיליון שקל.

גם מנכ"ל הדואר דוד לרון ויו"ר הדואר וקנין הדגישו את החשיבות של השלמת ההפרטה במועד שנקבע, עד אמצע שנת 2024. על פי לרון "בלי השלמת ההפרטה בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו, נמצא עצמנו ללא יכולת לממן השקעות חיוניות לפעילות, המצב הפיננסי ידרדר, ואת המחיר ישלם פעם נוספת הציבור בתוכניות חילוץ ממשלתיות ובקיצוצים ברמת השירות."

עם זאת, ייתכן וההפרטה תתעכב, בשל הרצון של דפוס בארי להשתתף בהליך ההפרטה, לאחר שהמפעל נפגע באירועי ה-7 באוקטובר. השתתפות דפוס בארי תלויה בהחלטת רשות התחרות, שכן החברה מחזיקה גם במתחרה של הדואר – מסר. בדיון שנערך בכנסת בנושא טען השר דודי אמסלם שלא יאפשר את השלמת ההפרטה ללא השתתפות דפוס בארי, לפחות במידה ורשות התחרות תאשר את ההשתתפות. ראש רשות החברות מיכל רוזנבוים הדגישה כי בכל מקרה תינתן לדפוס בארי הזדמנות שווה להשתתף במכרז.