מחאת ההייטק | צילום: Getty Images
"ירידה של 60% בגיוסי הון": 2023 - אחת השנים הגרועות בהייטק הישראלי
על פי נתוני מכון המחקר SNPI בשנה החולפת גייסו החברות 7.3 מיליארד דולר, הנתון הנמוך מאז 2018. 42% מהקרנות הזרות אשר השקיעו בישראל בשנת 2022 לא חזרו להשקיע בשנת 2023. עוד עולה, כי ההפיכה המשטרית הביאה משקיעים רבים לחשוב מחדש על ההשקעה בישראל. פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר SNPI: " ללא מאמץ משותף, ישראל עלולה למצוא את עצמה מידרדרת לנקודת אל-חזור"
שנת 2023 היתה שנה קשה מכל הבחינות למדינת ישראל וההייטק הישראלי לא הצליח לבדל את עצמו. על פי נתוני מכון המחקר והמדיניות SNPI בשנת 2023 גייסו חברות 7.3 מיליארד דולר, הנתון הנמוך מאז 2018 וירידה של 60% לעומת 2022. יתרה מכך, גם אם בכל העולם נרשמה ירידה משמעותית בגיוסי ההון הרי שבישראל הירידה היתה משמעותית יותר. בישראל נרשמה 60% ירידה לעומת שנה שעברה לעומת ירידה של 30% בארצות הברית ן-44% באירופה. אבל הירידה השנה היתה לא רק בסך הכסף שהושקע אלא גם במספר החברות שגייסו הון, 624 חברות בלבד גייסו הון ב-2023 לעומת 1,099 חברות שגייסו ב-2022, 1,338 ב-2021 שהיתה שנת שיא ולמעשה זה המספר הנמוך ביותר מזה הרבה שנים. מספר זה מעיד בעיקר על התכווצות של התעשייה וירידה משמעותית בהצע החברות.
ברבעון הרביעי חברות סטארט-אפ גייסו 1.3 מיליארד דולר ב-78 סבבים המספר הנמוך ביותר מאז 2017. גם המספר הנמוך של סבבים ברבעון האחרון מראה על הקשיים הרבים של חברות לגייס הון משמעותי ובכלל. על הפגיעה הקשה בהייטק הישראלי היו שלושה גורמים משפיעים אשר לא ניתן עדיין להעריך מי מהם היה הגורם המשפיע ביותר. הראשון הירידה הכלל העולמית שנגרמה עקב עליית הריבית בעולם והרצון של משקיעים רבים להפנות כספים להשקעות בטוחות יותר. הגורם השני המשמעותי ההפיכה המשטרית שהביאה משקיעים רבים לחשוב מחדש על ההשקעה בישראל באותם רבעונים שבהם ישראל היתה נתונה למאבקים הקשים. הגורם השלישי הוא המלחמה שפרצה בישראל ב-7 באוקטובר ועדיין נמשכת ומהווה גורם של אי וודאות להרבה משקיעים זרים בעיקר וגם מקומיים.
על פי הניתוח של המכון, 42% מהקרנות הזרות אשר השקיעו בישראל בשנת 2022 לא חזרו להשקיע בישראל בשנת 2023. התופעה בולטת יותר אם בוחנים את העבר בו רק 17% מהקרנות לא חזרו להשקיע ובהשוואה לקרנות הישראליות ש-32% מהן לא חזרו להשקיע בשנת 2023 לעומת ממוצע של 19% בעבר. ההערכה היא שקרנות זרות רבות חשות בלבול רב לנוכח השנה הסוערת שעברה על מדינת ישראל ומחכות ליציבות וודאות בשוק המקומי לפני שיסתערו עליו שוב. בקרב הקרנות הישראליות המצב מעט שונה וככל הנראה רבות מהן, נקלעו גם לתקופה שבה הן מעדיפות לחכות עם השקעות לנוכח קושי לא קטן לגייס קרנות חדשות ממשקיעים זרים.
השקעות בשלבים מוקדמים הם מנבאי עתיד חשוב לתעשיית ההייטק. על פי הניתות בשנה האחרונה נרשמה ירידה משמעותית בהשקעות בסבב סיד שהוא השלב הראשוני של חברות בצאתן לדרך. ב-2023 נרשמה ירידה של 50% בחברות שגייסו סיבוב סיד, כאשר ב-2022 גייסו 272 חברות סבב סיד לעומת מחצית מזה לערך ב-2023. סבב סיד ובעקבותיו השלמת סבב A שהוא לרוב הראשוני המשמעותי מגופים מוסדיים מעידים על יכולתה של חברה לשרוד לתקופה יותר ארוכה.
אחד הלהיטים הגדולים של ההשקעות בעולם בשנה הזו היתה הבינה המלאכותית ובעיקר כל הקשר להתפתחויות השונות שלה דוגמת ג'נרטיב AI ועוד. בישראל עדיין אין מסת חברות בולטות בתחום זה. חשוב לציין שעל פי הניתוח תחום התוכנה ממשיך להיות הבולט בישראל ולכן הפוטנציאל להתפתחות שם קיים.
לדברי פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר SNPI, "ההייטק הישראלי נמצא במצוקה אחרי שנה קשה במיוחד, עם האטה עולמית, רפורמה משפטית והמלחמה שטרם הסתיימה. אין לישראל את הפריווילגיה להסתמך רק על כוחות השוק, ולהסתכן בדעיכת המנוע של המשק - ואחריו של כלכלת ישראל כולה. כמו במשברי עבר, יש להבטיח שההייטק יתאושש ואף ייצא מחוזק מהמשבר הנוכחי, ויחזור לעמדת הובלה עולמית. היום, יותר מתמיד, יש צורך במדיניות ממשלתית חכמה, קוהרנטית ופרו-אקטיבית. אנו קוראים למקבלי ההחלטות לא להתעלם מנורות האזהרה הבוהקות - ולפעול באופן מיידי להקמת כוח משימה כלל-ממשלתי, בשיתוף סקטור ההייטק והחברה האזרחית, במטרה לפתח וליישם אסטרטגיה ברורה וארוכת-טווח. ללא מאמץ משותף, ישראל עלולה למצוא את עצמה מידרדרת לנקודת אל-חזור".