צה"ל מתרפס בפני החרדים, וזה עדיין לא יספיק

1. היום אמורה ועדת חוץ וביטחון של הכנסת להתחיל לקרוא את נוסח חוק ההשתמטות ולגבש את נוסח החוק שאמור להציל את הקואליציה. מה שלא ברור זה מי יצביע בעד החוק הזה. די ברור שנקודת המוצא של החוק תהיה אמירת הצבא שיגייס השנה ובשנה הבאה 4,800 חרדים. אלא שכדי שיהיה רוב החוק הזה חייב את קולות החרדים וביהדות התורה אומרים שאין סיכוי שחברי הכנסת של המפלגה יצביעו בעד יעדים מחייבים שסנקציות משמעותיות בצידם. לא במקרה ההשתתפות של אנשי יהדות התורה בישיבות דלילה מאוד. הם באים להשגיח, לא להשתתף. כמו שזה נראה עכשיו, ועדת החוץ והביטחון תהיה עוד ועדה אחת מני רבות מאוד שתגבש הצעה לגיוס החרדים שלא תיושם. יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין, כך אומר חבר בוועדה, מנסה כהרגלו לצאת בסדר עם כולם (חוץ מגלנט ועל כך בהמשך), עם ראש הממשלה נתניהו, עם החרדים, עם הליכודניקים שתומכים בחרדים, עם הליכודניקים שרוצים גיוס וגם עם האופוזיציה... זה לא יעבוד.

מה שברור זה שדבר אחד הקואליציה כבר הרוויחה בזכות פסק הדין של בג"ץ שהכשיר גיוס לפי יכולות הצבא: היא שרדה את כנס הקיץ ולכן תשרוד כבר את הפגרה ותחזיק לפחות עד סוף אוקטובר. לשרוד את כנס החורף, שבו צריכים להעביר תקציב חדש ואחרי שהצבא יוציא בנובמבר את סבב צווי הגיוס השני לחרדים – יהיה הרבה יותר קשה. נובמבר נראה כרגע מועד מאוד סביר לפיזור הכנסת.

2. היום יצאו גם 1,000 צווי הגיוס הראשונים לצעירים חרדים לצו ראשון, מתוך 3,000 שיצאו בארבעה השבועות הקרובים בפעימת הגיוס הראשונה השנה. שתי מלחמות פרצו בשבוע שעבר סביב שאלת גיוס החרדים. העזה שבהן היתה בין שר הביטחון יואב גלנט, שהודיע על הוצאת הצווים ולקח קרדיט כמי שאשכרה מנסה ליישם את החלטת בג"ץ, לבין אדלשטיין, שניהם מהליכוד. אדלשטיין רואה במהלכי הצבא חבלה במאמץ לגייס חרדים וטוען שאף חרדי לא יגויס מזה. אחרי שנציגי הצבא סירבו בישיבת ועדת החוץ והביטחון ביום רביעי למסור מידע על הגיוס הצפוי, אדלשטיין כינס ישיבה נוספת ביום חמישי. משרד הביטחון לא חיכה ופרסם את המידע לתקשורת שעה לפני הישיבה.

3. העימות השני הוא בין צה"ל לאוצר. למרות טענות אדלשטיין, אם יש עיקרון אחד שעולה בבירור מהתנהלות צה"ל זה הניסיון להתעמת עם החרדים כמה שפחות ולגייס רק מי שממילא לא לומדים בישיבה. ביום חמישי הודה ראש חטיבת תכנון וכוח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, בישיבת הוועדה שרובם של 3,000 מקבלי הצוים יהיו אנשים עובדים. אבל לא רק העובדים טורגטו, גם מי שנעדרו ברצף מכמה ביקורות בישיבה (בהחלט ייתכן שעובדים בשחור) ומי שיש להם רישיון למשאית. באוצר סבורים שזה יעביר מסר לבחורים החרדים שהעונש על עבודה הוא גיוס, יבריח אותם חזרה לתוך הישיבות וממילא יגרום נזק קשה מאוד למשק ולתוצר. טייב אמר ש"יש הרבה דברים שמנוגדים לתפיסת האוצר. גם שירות חובה מנוגד לעמדת האוצר".

4. מדיניותו הנרפית של הצבא יכולה אולי לרכך את התנגדות החרדים אבל היא מנוגדת לגמרי לעיקרון השוויון שלפיו אין שום העדפה לתלמיד ישיבה חרדי על חרדי עובד. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון אמר ש"יש קשיים משפטיים בהעדפת משלוח צווים לעובדים". עוד הבהיר בישיבת ועדת החוץ והביטחון שההכשר לתמהיל הגיוס שמעדיף עובדים "ניתן עם הערת אזהרה שהוא רק לפעימה הקרובה". לדבריו, היועצת משפטית לממשלה סבורה שניתן להגן על הפעימה הראשונה בבג"ץ בשל הצורך הדחוף של צה"ל בכוח אדם. זאת מול עתירת התנועה לאיכות השלטון ועתירות נוספת צפויות שדורשות גיוס כל 63 אלף תלמידי הישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות. כלומר כבר בנובמבר צה"ל יצטרך להוציא צווים גם לתלמידי ישיבות.

5. על פי טייב, בארבעת השבועות הקרובים יצאו 3,000 צווים בשלוש פעימות ובהפרשים של שבועיים בין פעימה לפעימה כשהתקווה היא להפיק לקחים מפעימה לפעימה. אם ההיענות תהיה נמוכה יצאו יותר צווים, אם תהיה גבוהה, פחות. הצו נשלח בהתרעה של לפחות שבועיים מראש לפני מועד ההתייצבות. למי שיאותר לגיוס יהיו עוד 45 יום לפחות עד הגיוס בפועל. כלומר הזמן המינימלי בין משלוח הצווים לגיוס הוא חודשיים.

בינתיים מתרבות הקריאות לא להיענות לצווים, שהוציאו מנהיג דגל התורה הרב דוב לנדו אבל גם רבנים בכירים בש"ס. אבל צה"ל לא מגייס ציבור אלא צעירים שכל אחד מהם יצטרך להחליט אם הוא מעדיף לציית לחוק או להפוך לעריק, כחלק ממאבק של ציבור שממילא מתייחס אליו כאל צעיר סוג ג'. מצד שני, אווירת הזעם בציבור החרדי על כך שמישהו חושב לגייס להם את הצעירים כל כך קשה שבהחלט ייתכן שהלשכות יישארו חצי ריקות. בהעדר כל ניסיון בגיוס חרדים בכפייה, קשה מאוד לחזות מה יקרה. גם החשש משיימינג ברשתות של מי שיגיע ללשכה עלול לשחק תפקיד. ח"כ משה קינלי טור פז מיש עתיד מתריע על בעיה אחרת שעלולה להקשות על הגיוס — מחסור בכוח אדם מיומן לקליטת המתגייסים. טייב אגב הבהיר שיספרו גם יוצאים לשאלה במניין החרדים.

6. מדאיגה היתה ההכאה על חטא על גבול התנצלות רשמית שקיבלו החרדים מטייב בישיבת הוועדה ביום חמישי. טייב הכריז ש"צה"ל לא עמד בהתחייבויות (הדתיות) לגדוד החרדי נצח יהודה". בין היתר מדובר בהתחייבות שחיילים שלא יעמדו בתנאי הדתיות, ניתן יהיה להוציא אותם מהמסלול. "זה לא תמיד קרה", אמר. הוא התחייב ש"נייצר שירות צבאי שיאפשר לחרדים לשמור על האידאולוגיה, התרבות ואורח החיים החרדי שלהם ולבסס אמון הדדי. אנשים ירגישו בטוחים ביכולת לשמור על אורח חיים חרדי".

צה"ל מתכוון ללכת לקראת החרדים: הכוונה היא לדאוג להם ללשכות גיוס סטריליות מנשים ב־12 ימי התייצבות חרדים בין ה־5 באוגוסט ל־19 בספטמבר, בשלוש לשכות: טבריה, תל השומר וירושלים. המשמעות היא שיהיו בלשכות רק רופאים, קציני בריאות נפש ומאבחנים גברים. כרגיל שום מאמץ של צה"ל לא מספק את התקשורת החרדית. "נייצר לחרדים מרחבים כך שלא יהיה להם אתגר מגדרי. הם ישרתו עם גברים בלבד", אמר ראש אכ"א האלוף יניב עשור בתדרוך כתבים חרדים. והדגיש שלחייל חרדי: "לא תהיה קצינת מבצעים, לא תהיה שלישה ולא תהיה מש"קית ת"ש", אלא שאתר חרדים 10, שיש לו פרשנית פוליטית ,שרי רוט, בחר למתוח ביקורת על כך שעשור שאל את העיתונאים אם במערכות לא עובדות איתם נשים.

7. מתברר שמלבד החטיבה החרדית, צה"ל בונה שורה של מסגרות ייעודיות לחרדים. הוא מתכוון להקים בתי מלאכה חרדיים באגפי טכנולוגיה ולוגיסטיקה. בין מקבלי הצווים ל־300 יש רישיון נהיגה ברכבי משא, מקצוע צבאי שקיים בו מחסור גדול. כן נפתחת ההרשמה ל־8 ישיבות הסדר חרדיות שבהן יהיה שירות של 24 חודשים לפחות. ישיבות ההסדר מבטיחות במיוחד משום שמדובר בעצם בתלמידי ישיבות שיתחייבו מראש לשלב צבא במסלול שמשלב לימוד גמרא, שירות צבאי וכנראה גם יציאה לעבודה וצה"ל לא צריך לרדוף אחריהם. בנוסף מדובר במסגרות שיספקו הכנה רוחנית וליווי למתגייסים כלומר הן לא יהיו מקור לטענות שהצבא מחלן.