פערי השכר פורמים את החברה הישראלית

כמו הרבה דברים במשק הישראלי, העלייה בשכר הממוצע היא בשורה טובה לחזקים ורעה לחלשים, מכיוון שהיא רק הגדילה את הפערים. הפער בין ענפי ההייטק והפיננסים לענפים שלא התאוששו ממשבר הקורונה גדל ב־10% עד 20% בשנתיים. אם מביאים בחשבון את הזינוק ביוקר המחיה, המשמעות היא שיש עובדים שמכילים אותו בלי להרגיש ויש עובדים שקשה להם יותר.

בשנתיים האחרונות המערכת התייחסה לשכר הממוצע כנתון מוטה בגלל הירידה במספר בעלי המשכורות הנמוכות. אבל מנתוני הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, עולה שבשנתיים האחרונות נרשמה עלייה ממוצעת ריאלית של 3.2% בשכר הממוצע מדי שנה, גם לאחר שמביאים בחשבון את השינוי בתמהיל המשכורות. זה מפתיע, שכן במשברים כלכליים קודמים נרשמה ירידה בשכר הממוצע. סיבה מרכזית לכך היא הפריחה הגדולה בענף ההייטק בעקבות משבר הקורונה.

עובדים בהייטק. עלייה כפולה בשכר הממוצע מאשר בכלל המשק | צילום: דנה קופל

ואכן, מהנתונים עולה שהעלייה בשכר הממוצע התחלקה באופן מאוד לא שוויוני. כך, למשל, בשכר הממוצע בענפים המזוהים עם ההייטק נרשמה עלייה כפולה מאשר בכלל המשק. בענפי המידע והתקשורת נרשמה עלייה של 6.2% בשנה ובענפי השירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים נרשמה עלייה של 5.7%. גם בענפי הבנקאות והביטוח נרשמה עלייה של 5.4% בשנה.

לעומת זאת, בענפים שדורשים מיומנויות נמוכות וכן בענפים שלא יצאו עדיין ממשבר הקורונה נרשמו עליות נמוכות, שמשמעותן נסיגה ריאלית או אפילו ירידה של ממש בשכר הממוצע. בשירותי האירוח והאוכל, שעוד לא התאוששו, נרשמו עלייה של 0.5% בשנה, כלומר ירידה של 2.7% יחסית למשק. בשירותי אמנות, בידור ופנאי היתה ירידה של 3.2%, כלומר יחסית למשק זו ירידה של 6.4% בשנה. ירידה של 3.1% (6.3% ריאלי) נרשמה גם בשירותי התחבורה והבלדרות. בסך הכל יש פערים של 20%-10% בשנתיים בין הענפים החזקים לחלשים.

הכלכלנית מציינת שבדרך כלל הענפים שבהם נרשמה עלייה בשכר הם ענפים שבהם עלה מספר העובדים. מה שמעניין הוא שיש ירידה או ירידה ריאלית בשכר גם בענפים שבהם יש מחסור גדול בעובדים, כמו אירוח ומזון, מה שאומר שאולי אין שם אפשרות לגמישות בשכר.

זה שנים שמומחים לתעסוקה צופים מצב שבו ככל שהמשק יהפוך למתוחכם, טכנולוגי ומקוון יותר - שוק התעסוקה יהפוך למקוטב יותר ויורכב ממשרות שדורשות מיומנויות נמוכות וממשרות שדורשות מיומנויות גבוהות. בשוק כזה יהיו פחות ופחות משרות ביניים, שיוחלפו במיכון. הנתונים הקשים שפרסם האוצר מראים שהקורונה האיצה את תהליך הקיטוב. לחברה, כל חברה, מצב של פערי שכר גדולים עם קושי מבני במוביליות הוא בשורה רעה מאוד. זה רע ליציבות החברתית ולכן זה רע לדמוקרטיה.