רגע לפני הפגרה - הקואליציה מקדמת חוקים שנועדו להחליש את כוחם של שומרי הסף

רגע לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ בעוד 10 ימים, הקואליציה תקדם עוד כמה מחוקי ההפיכה המשטרית. כפי שנחשף בכלכליסט הקואליציה נוקטת בקידום הצעות חוק פרטיות נפרדות בכנסת, זאת מאחר שכך היא אינה נדרשת לקבלת את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, שמתנגדת כמעט לכל ההצעות. בגלל המחאה הציבורית הקואליציה נאלצה בקיץ 2023 להקפיא את מהלכי ההפיכה המשטרית, ולאחר פרוץ המלחמה הוסכם בקואליציה שהממשלה לא תקדם את חוקי ההפיכה, אלא, חברי הכנסת.

המהלכים לקידום ההפיכה המשטרית שאותם מקדמת השבוע הקואליציה מתייחסים להחלשת כוחם של "שומרי הסף" והפקידים הממשלתיים הבכירים, אל מול השרים, והכנסת. אחת ממטרות ההפיכה המשטרית היתה החלשת היועצת המשפטית לממשלה, הפיכת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה למשרות אמון, ובכך להחליש את הדרגים המקצועיים המשפטיים במשרדי הממשלה.

לוין מגביל את שיקול הדעת של השופטים

ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) תדון היום בתיקון מספר 3 לחוק החוזים שהוגש על ידי שר המשפטים יריב לוין. הצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה והיא מיועדת לאישור לקריאה שנייה ושלישית.

התיקון מציע לקבוע שני סוגי חוזים - חוזה עסקי וחוזה רגיל. חוזה עסקי הוא חוזה בהיקף כספי גדול יותר או חוזה שהרשות המבצעת (הממשלה) היא צד בו. על פי התיקון המוצע, בחוזה עסקי לא יהיה שיקול דעת לשופטים והם יחויבו לפסוק אך ורק לפי לשון החוזה בלבד מבלי לשקול את הקשר או הנסיבות או אומד דעת הצדדים לחוזה. התיקון מבקש להפוך את השופטים לרובוטים המחויבים לפעול על פי לשון החוזה אפילו אם ברור שאומד דעת הצדדים היה שונה בתכלית כפי שבא לידי ביטוי למשל במעשיהם בפועל לאחר החתימה על החוזה!

בנוסף, התיקון המוצע מבקש שתהיה רשימה של החרגות שתכולתה תנוהל בסמכות שר המשפטים. זאת אומרת שלמעשה לשר המשפטים תהא זכות לקבוע על מי חל התיקון המוצע כראות עיניו באופן שרירותי המפקיע סמכות זו מהרשות השופטת ומעביר אותה לרשות המבצעת כולל בחוזים בהם הרשות המבצעת היא צד להסכם.

בדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט חוות הדעת של היועץ המשפטי לוועדה קבעה כי החוק בעייתי, והמלצתו היתה לבטל את התיקון המוצע או לשנות את נוסח התיקון לחוק באופן מניח את הדעת.

להתנגדות היועמ"ש הצטרפו רוב משתתפי הדיון וביניהם פרופסורים למשפטים מאקדמיה, לשכת עורכי הדין, נציגי ציבור ואף נציגי משרד האוצר. כך גם יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן אמר שתוכנו של החוק בעייתי ושלח את נציגי משרד המשפטים לעשות חשיבה מחודשת ו/או להציע נוסח מתוקן, נוסח שעד לשעה זו טרם פורסם.

פורום ההייטק למען ישראל פירסם היום את התנגדותו לחוק "היות והתיקון מצמצם את שיקול דעת השופטים הנדרש פעמים רבות לפרשנות חוזים ומעניק לשר המשפטים שיקול דעת בקביעה מהם החוזים הניתנים לפרשנות. האמור למעשה יחליש את מערכת המשפט, יתן כח נוסף לרשות המבצעת ויביא לחוסר ודאות בעת חתימת חוזים עסקיים בכלל ועם ממשלת ישראל בפרט. עולה חשד כי תיקון זה אינו אלא צעד דורסני להחלשת הרשות השופטת ולצמצום שיקול דעת השופטים כך שיהפכו לפקידים, כחלק מהתוכנית לבצע מהפכה משטרית".

צינון של 5 שנים לרגולטורים יחליש את המוסד

מחר (יום שני) תדון ועדת העבודה הרווחה בהצעת חוק שהגיש ח"כ שלום דנינו (ליכוד) להנהגת צינון של 5 שנים של רגולטורים. משמעות הצעת החוק היא שרגולטורים מרכזיים כמו מנהלת רשות התחרות, יו"ר הרשות לני"ע, ראש רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, המפקח על הבנקים, והמפקח על נותני שירותים פיננסים יחוייבו בצינון של 5 שנים ממועד פרישתם ועד למועד בו יוכלו להתמנות למשרה אצל מי שהיה מפוקח על ידו (כמו בנקים או חברות ביטוח). כמו כן, מוצע להגביל את סמכותה של "ועדת ההיתרים" המוסמכת כיום לקצר את תקופת הצינון כך שזו לא תפחת מ-3 שנים.

אישור ההצעה, שאותה מקדמת הקואליציה יגרום לרתיעה של אנשי מקצוע מלהתמנות לתפקידים הללו, ובעצם לתפקיד יגיעו מועמדים פחות מקצועיים וחזקים.

כיום עומדת תקופת הצינון לשרים, מנכ"לים בשירות הציבורית ורגולטורים על שנה אחת בלבד. ההצעה מגדילה את תקופת הצינון ב-4 שנים, שבסיומה הם יהיו פחות רלבנטיים בתחומים עליהם פיקחו. זאת ועוד: חלק מהם עשויים לאחר גמר כהונתם להיות בגילאים מתקדמים של 60 פלוס, כך שהסיכוי שלהם להשתלב מחדש בתפקידים בכירים במשק יפחת. בשל כך, אישורה של הצעת החוק יהווה פגיעה במוסד הרגולטורים עצמו.

אגב, שר הכלכלה ניר ברקת הודיע באחרונה על רצונו להדיח את מנהלת רשות התחרות מיכל כהן. אם יאושר החוק, והיא תעזוב את תפקידה קיים חשש למצוא איש מקצוע רציני שיסכים לתקופת צינון ארוכה כל כך.

בדברי ההסבר להצעת החוק ציין דנינו כי "מטרת תקופת הצינון לאחר סיום עבודתו של עובד ברשות פיקוח על גופים פיננסים היא לנטרל את החשש כי העובד ינצל את מעמדו וסמכויותיו על מנת להיטיב עם מקום העבודה הפוטנציאלי הבא שלו וכן להסיר את החשש מפני פגיעה באמון הציבור במנהל הציבורי".

הפוליטיקאים יקבעו את הרגולציה

ביום שלישי תדון ועדת החוקה ב-2 הצעות חוק פרטיות לאישור מחדש של כללי רגולציה של דן אילוז ואליהו רביבו (ליכוד). לפי הצעת החוק רשות האסדרה הפועלת במשרד רה"מ תפרסם בתוך 3 שנים מיפוי כולל של כלל הוראות האסדרה הקיימות, שיכלול עלות הציות לרגולציה, מידת הפגיעה בתחרות ושיקולי יוקר מחייה. לאחר השלמת המיפוי יובאו כלל הוראות האסדרה לאישור הועדה המתאימה בכנסת, ואם אין ועדה שהוסמכה לכך החומר ידון בועדת הכלכלה. הוועדה הרלבנטית בכנסת תידרש לאשר את הוראות האסדרה מדי 5 שנים, ואם לא הובאה הוראה חדשה אזי היא תבוטל.

משמעות ההצעה היא החלשת רשות האסדרה בראשות יואל בריס, ובעצם שהפוליטיקאים, הח"כים, הם שיאשרו את כללי האסדרה. כלומר: הרשות המחוקקת ולא הרשות המבצעת. גם בכך, יש מהלך הפוגע בפקידות המקצועית הבכירה במשרדי הממשלה והפעם מנהל רשות האסדרה, תוך הגדלת כוחם של הפוליטיקאים.

רביבו ציין כי הגיש את הצעת החוק כי "חוק עקרונות האסדרה כפי שחוקק בחוק ההסדרים, קובע כללים לבחינה תקופתית של אסדרה חדשה. עוד קובע החוק את סדרי עבודת הרשות בכדי לבחון את מלאי הרגולציה הקיימת. אולם חקיקה זו נעדרת פיקוח פרלמנטרי על פעולת הרשות והמאסדרים. חקיקה זו גם אינה תוחמת בזמן את תהליך המיפוי וטיוב הרגולציה הקיימת בזמן וכמו כן אינה קובעת את פרקי הזמן בהם יש לבחון מחדש רגולציה קיימת".

ראשי הערים יזכו בעוד סגן

ועדת שרים לחקיקה תדון היום (ראשון) בהצעת חוק של אלי דלל לתוספת סגן ראש עיר שלישי. הצעת חוק תקל הקריטריונים למינוי סגן ראש עיר שלישי בערים מעל 100 אלף (לעומת 150 אלף תושבים). סיכוייה של הצעת החוק להתקבל- גבוהים. דלל שימש בעבר המשנה לראש העיר נתניה.

גורמים בקואליציה אומרים כי הכוונה היא לסייע לעיר לוד בראשות ראש העיר יאיר רביבו, אחיו של מרכז הקואליציה בוועדת הכספים ח"כ אליהו רביבו (ליכוד). בלוד כ-75 אלף תושבים, אבל ניתן להפחית בהצעת החוק את מספר התושבים בעיר לצורך מינוי סגן ראש עיר נוסף.