הדולר מטפס והיורו נחלש אחרי החלטת הריבית; האמריקאי שוב חזק מהאירופי

הדולר עולה מעל ל-3.29 שקלים והיורו נסוג מתחת ל-3.28 שקלים, אחרי שבנק ישראל הקפיץ את הריבית ב-0.75% ל-2%, העלייה החדה זה 20 שנה. כמו כן היורו נחלש ב-1% לעומת הדולר ואף נסחר מתחת לרמתו של המטבע האמריקאי תמורת 0.993 דולרים.

החלטת הריבית התקבלה ימים ספורים אחרי שמדד יולי הפתיע את כולם לרעה, עם נתון של 5.2% בקצב שנתי- הרחק מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים (בין 1% ועד ל־3%). בכך מצטרפת ישראל ל־85% ממדינות העולם שסובלות מאינפלציה גבוהה של מעל 5%. -

"העלייה החדה במדד המחירים לצרכן לחודש יולי הביאה את סביבת האינפלציה לשיא של קרוב ל- 14 שנה. סעיף הדיור ממשיך לעלות ונראה שצפויות עליות נוספות בסעיף זה בחודשים הקרובים", אומרים גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון..

לדברי בפמן ורזניק, הצמיחה החזקה ברביע השני של 2022, 6.8% (במונחים שנתיים), מקורה בגידול במרבית רכיבי התוצר. נתון הצמיחה מלמד כי המשק הישראלי רחוק ממצב של האטה ובוודאי ממיתון - התחזית של השניים היא לצמיחה של כ-6% בסיכום 2022.

"אנו סבורים כי הוועדה המוניטארית צפויה להעלות את הריבית ב-50 נקודת (לרמה של 1.75%), לכל הפחות. על רקע כוונת בנק ישראל, שהודגשה בהחלטת הריבית הקודמת, לתת משקל גדול יותר להעלאות ריבית בטווח הקרוב, כאמצעי בלימה לעליית האינפלציה, אין להוציא מכלל אפשרות העלאת ריבית של 0.75%", מוסיפים בפמן ורזניק.

לדברי אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, משבר האנרגיה של אירופה הופך את החשש מסטגפלציה (שילוב של מיתון ואינפלציה גבוהה) לחשש אמיתי - "לעומת זאת במדינות כמו ארה"ב או ישראל ניתן בהחלט לומר שחשש זה הוסר מהשולחן". גרינפלד מבסס טענה זו על הההערכה שלבנק מרכזי אין השפעה של ממש על צד ההיצע אבל הוא בהחלט משפיע על צד הביקוש.

"בישראל או בארה"ב האינפלציה של צד הביקוש הולכת וצוברת תאוצה כאשר שוק העבודה הדוק מאוד. לכן, בנק ישראל, הפד ושאר הבנקים המרכזיים ימשיכו להעלות את הריבית בקצב מהיר עד שזו תגיע לרמה מספיק גבוהה כדי לגרום להאטה בשוק העבודה ולעליה באבטלה. זו בדיוק הגדרת התפקיד של הבנק המרכזי - ויש הסתברות של יותר מ-50% לכך שבנק ישראל יעלה את הריבית ב-75 נ"ב בהחלטת הריבית היום", אומר גרינפלד.

באירופה, מבהיר גרינפלד, מכיוון שהאינפלציה מוזנת גם מצד ההיצע, לבנקים המרכזיים אין יכולת של ממש לעצור אותה ו"תרחיש הסטגפלציה בהחלט על השולחן".

"כשמדובר על אינפלציית היצע שבאה לידי ביטוי במשבר אנרגיה (ובמידה מסוימת גם מזון), ההאטה בביקוש מוגבלת שכן קשה לראות איך עליית ההחזר החודשי על המשכנתא תשכנע אנשים לא לאכול או לא לחמם את הבית. לכן, העלאות הריבית כשלעצמן יתקשו לעצור את עליות המחירים באירופה וניתן לצפות שאם הבנק האירופי והבנק האנגלי ימשיכו להיות נחושים (מה שנראה כתרחיש סביר לאור רמת האינפלציה וחוסר השקט הפוליטי באירופה), אירופה תידרדר למיתון עמוק בעקבות השילוב של העלאות הריבית והאינפלציה", מוסיף גרינפלד.