הדרך לשיקום של מדינת ישראל עוברת גם דרך גיוון והכלה

לטעון כי שנת 2023 הייתה שנה של אתגרים יוצאי דופן עבור ישראל ותעשיית ההייטק שלה היא אולי לשון המעטה בתוך האירועים הקשים העוברים על מדינת ישראל ועל החברה הישראלית. הטראומות האישיות והלאומיות והמאבק לשמירה על הדמוקרטיה הציבו קשיים חסרי תקדים לתעשייה שחלק מרכזי באופייה ובמקביל רכיב משמעותי מכוחה הייחודי, הוא העדר יציבות. זירת הסטארטאפים הישראלית היא זירה סוערת שהתיאור המדויק שלה הוא רכבת הרים. בתוך רכבת הרים שחווה ישראל בשנתיים האחרונות, אנו, באקוסיסטם המיוחד הזה, לקחנו על עצמנו גם משימות חדשות, שהפכו אותנו לשותפים ושותפות לשינוי פניה של ישראל, והפעם מהצד החברתי והפוליטי שלה.

כנס Power in Diversity ייערך ביום רביעי 30.10.24. לפרטים לחצו כאן

המאבק על הרפורמה המשפטית כמעט ושיתק את האקוסיסטם של ההייטק. משקיעים היססו, ואלה שהיו מוכנים להשקיע דרשו לעיתים מהחברות להעביר את רזרבות המזומנים שלהן לחו"ל ולהירשם מחוץ לישראל, בדומה לפרקטיקות משנות האלפיים המוקדמות. יזמים רבים ראו באי-הוודאות, סביבת פיתוח לא מתאימה להתרחבות או להקמת חברות חדשות.

המצב החריף ב-7 באוקטובר 2023, עם פרוץ המלחמה וההפרעות הכלכליות הנלוות לה. הדבר הוביל לאובדן אישי ומיידי בתוך החברה הישראלית. סטארטאפים התמודדו עם אתגרי משאבי אנוש חמורים, כאשר עד 30% מהעובדים נעדרו בשל שירות מילואים, אחריות משפחתית, טראומה או עקירה. כתוצאה מכך, פיתוח מוצרים, גיוסי כספים וסגירת עסקאות התעכבו.

למרות קשיים אלו, תעשיית הטכנולוגיה הישראלית הפגינה עמידות. הטראומה הקולקטיבית המשיכה להשפיע על התעשייה, עם אובדן דמויות מפתח והעמקת המחלוקות האידיאולוגיות. עם זאת, מגזר ההייטק התגייס במהירות. מקצוענים התארגנו מחדש כדי לסייע במאמצים לאומיים, סייעו באיתור חטופים וגיוס תרומות וציוד. סטארטאפים התאימו את הכלים שלהם לצרכי פינוי ותמיכה במשבר, בעוד שחברות רחפנים וקרנות הון סיכון תרמו ציוד צבאי ואספקה לישראל.

החשש כי גיוון והכלה ידחקו בימים הקשים והסוערים האלה לאחור הוא חשש אמיתי. הן משום שיש מי שממשיכים לראות במהלכים אלה שינוי חברתי בעיקר ו"עשיית טוב", ולא מבינים עדיין את החשיבות המקצועית והעסקית של יצירת חברות שמצליחות לייצר מבנה ארגוני המכיל שונות ויותר מזה, מעריך את חשיבותה להצלחה, והן, ואולי בעיקר, כי בימים של התנגשות פנימית קשה, נעדיף לרוב להשתבלל ולהקיף עצמנו בדומים לנו.

סיון שמרי דהן | צילום: אבישי זיגמן

על אף, ואולי דווקא בגלל כל זה, טענתנו היא כי קידום גיוון והכלה באקוסיסטם שלנו הוא רכיב משמעותי בשיקומה של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית.

מדוע?

דווקא כאשר כל עניין אחר נתפס כגובר בדחיפותו ובחשיבותו, דווקא שהחשש מפני חיבור בין אנשים מקבוצות זהות שונות ומתנגשות נתפס לפעמים כלא רלוונטי, דווקא כשאנחנו לא בטוחים שנוכל לחיות יחד, דווקא בנקודת זמן זו גיוון והכלה הופכים קריטיים לעתיד של ישראל וליציבות זירת ההייטק.

ההתאוששות והצמיחה של ישראל כמדינה וכקהילה מרובת זהויות, תלויה קודם כל ביכולת שלנו ללמוד מחדש לחיות יחד. זה אולי האתגר הקשה ביותר שעומד בפנינו בתוך השבר, הכעס, חוסר האמון והאכזבה הגדולה. ובכל זאת, חיים משותפים, דיאלוג בין שונות, הם כלים חיוניים להגברת חדשנות וחשיבה יצירתית והם מגבירים עמידות בזמן משבר, ואת זה לא נוכל לעשות אם נמשיך לעבוד ולפתח רק ביחד עם הדומים לנו. היכולת להתגבר על תחושת הזרות, על הניתוק והכעס המוצדק, יאפשר לנו לבנות פה חברת מופת שעמודי התווך שלה הם מחוייבות, ערבות הדדית ושייכות ובסופו של דבר , נוכל גם לחזור להיות מדינת הזנק, לא רק לטכנולוגיה אלא גם, ואף בעיקר להצלחה No Matter what.

בשנת 2024, השילוב של גיוון והכלה בתעשיית ההייטק הישראלית הוא לא רק ערך חברתי, אלא צורך פרקטי שיאפשר לנו להשתקם ולהבנות מחדש. לזירת הסטרטאפים הישראלית יש את הכלים והנטיה לצמוח מהר ובריא. עכשיו, נותר לשלב את הידע הזה בצמיחה של ישראל כולה.

סיון שמרי-דהן היא יו"ר משותפת של Power In Diversity ושותפה ב-Qumra Capital