חיילי צה"ל בגבול לבנון. בג"ץ כדרר את השאלות שעלו בעתירה למדינה ומשרד האוצר | צילום: דובר צה"ל
פרשנות
בג"ץ דוחה את הסברי הממשלה על אופן הגשת התקציב ומבקש תשובות אמיתיות
בהחלטתו הבוקר חזר בג"ץ ל-D.N.A האקטיביסטי שלו, ודורש מהממשלה לתת דין וחשבון – לבית המשפט, לכנסת וגם לציבור – בכל הנוגע לתקציב המדינה, לתקציב הנוסף ולהוצאות המתחייבות מהמלחמה ונגזרותיה
בג"ץ החליט הבוקר שלא להסתפק בתשובות המדינה ודרש ממנה פירוט, נתונים ויתר שקיפות לשיקוליה בהגשת התקציב הנוסף ל-2024. קרן ברל כצנלסון ושש חברות וחברי כנסת – ולדימיר בליאק, מטי צרפתי הרכבי, מירב כהן, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן – עתרו לבג"ץ באמצעות עורכי הדין חגי קלעי, אוהד רוזן ועוז פנחס ממשרד עו"ד קלעי רוזן. בעתירה הם דורשים לחייב את הממשלה לספק לכנסת את מלוא המסמכים הדרושים להבנת הצעת תקציב המדינה.
ערב הדיון הגיש האוצר הודעת עדכון בהולה ובה פירוט נוסף, שגם הניח את דעתה של הכנסת שבמקור הסכימה עם העותרים ועכשיו הצטרפה לממשלה. והשאלה שהתעוררה הייתה האם שינוי עמדת הכנסת והפירוט הנוסף ישביעו גם את רצונו של בג"ץ שידחה את העתירה על הסף. וזה לא קרה. וזו המשמעות הגדולה של ההחלטה אתמול. השופטים עוזי פוגלמן, נעם סולברג ודפנה ברק ארז, כדררו בהחלטתם מהבוקר, את השאלות הממוקדות שהעלו העותרים לפתחם של המדינה ומשרד האוצר.
למשל, האם נעשה שימוש בעבר בתקציב נוסף? למשל, אילו מסמכים שמצורפים ככלל להצעת חוק התקציב השנתי לא צורפו להצעת חוק תקציב נוסף לשנת 2024 ובפרט האם צורף הספר הכחול? למשל, האם לשיטת משיבי הממשלה יש מסמכים שחובה לצרפם, גם כאשר מדובר בהצעת חוק תקציב נוסף.
את המהלך השיפוטי הזה ניתן להבין במספר דרכים, כולן על אחריות הפרשן. ראשית, הבעת חוסר אמון בהסברי המדינה ובתרגיליה המגוונים להקצאות כספים מעל ומתחת לרדאר, ללא שקיפות, ללא פירוט, ללא קריטריונים. שנית, התייצבות בג"ץ לצדה של הכנסת ומול הממשלה במערך האיזונים והבלמים שבין שלוש רשויות השלטון. בית המשפט מתייצב כאן לצדה של הכנסת ונגד הממשלה, בניגוד, אם תרצו, למגמות ההפיכה המשטרית שמבקשות להשליט את דיקטטורת הממשלה. שלישית, בג"ץ חוזר כאן לד.נ.א האקטיביסטי שלו ומודיע לממשלה שלא אזל כוחו והוא עדיין כאן כדי לפקח, לאזן ולבלום אם צריך. אנו עדיין רחוקים מהחלטה סופית, אבל בהחלטתו הבוקר מאותת בג"ץ לממשלה שעליה לתת דין וחשבון – לבית המשפט, לכנסת וגם לציבור – בכל הנוגע לתקציב המדינה, לתקציב הנוסף ולהוצאות המתחייבות מהמלחמה ונגזרותיה.
בהודעת המדינה מאתמול ניכר המאמץ לתעתע. למשל בניסוח הבא: "עמדת המשיבים (הממשלה והכנסת – מ"ג) היא כי המסמכים שהוגשו ומתכונת הגשתם עומדות בדרישות חוק יסודות התקציב וחוק יסוד: משק המדינה ובתכליות החקיקה. זאת, אף אם מתכונת המסמכים אינה זהה לאלה שמוגשים במצב דברים רגיל עם הגשת הצעת חוק תקציב שנתי". כלומר, פעלנו כשורה, רק מתכונת המסמכים אינה זהה לנדרש כרגיל. ובכן, בג"ץ לא הסתפק ב"הכל בסדר" ואולי גם חושד במתכונת החדשה של המסמכים ומבקש את הפירוט המלא שיניח את דעתו.