המסלול המהיר של קרן ההון סיכון: תשובה בתוך 9 ימים, כסף בתוך 3 שבועות

כשהמשקיע גיגי לוי, מקרן הסיד ב, השיק באמצע אפריל מסלול אולטרה־מהיר לקבלת השקעה מהקרן, היתה לו מטרה שאפתנית: תשובה בתוך תשעה ימים, כסף בבנק בתוך שלושה שבועות. "אסור לנו לתת לתעשיית ההייטק להישאר מאחור אל מול העולם", הוא כתב ב־X (לשעבר טוויטר). "בואו נעזור לתעשייה לחזור ולפרוח ונסגור את הפער שנפתח".

בפועל, נראה שלוי היה מעט אופטימי מדי. רק בשבוע שעבר החליטה הקרן על זהות הסטארט־אפים שיקבלו השקעה במסגרת המסלול: חמש חברות יקבלו השקעה, ועוד שלוש כתלות ביעדים שונים. אבל קשה לתלות את אשמת התארכות לוח הזמנים בלוי או ב־NFX: בתוך שבועיים מספר החברות שנרשמו למסלול המהיר עמד על יותר מ־500 — יותר מכמות הסטארט־אפים שהוקמו וקיבלו מימון בישראל ב־2023. "זה כבר הצלחה בעיניי", אמרה לכלכליסט שָֹרַי ברונפלד, מנהלת השקעות בכירה ב־NFX, שניהלה את הליך המיון ובחירת הסטארט־אפים במסלול המהיר.

לוי השיק את המסלול המהיר בעיצומה של אחת התקופות הקשות בהיסטוריה של ההייטק הישראלי, שנאלץ להתמודד עם שלושה משברים מטלטלים רצופים בזה אחר זה: המשבר בהייטק העולמי ב־2022, המהפכה המשפטית בישראל ב־2023, ו־7 באוקטובר והאירועים אחריו, שבין השאר שאבו יזמים רבים לשירות מילואים ממושך. על רקע זה ביקשה NFX להזניק מסלול השקעות מהיר ומוגבל בזמן, במטרה לתת מעין זריקת מרץ לאקוסיסטם המקומי.

"המטרה הראשונה של המסלול המהיר היא לעודד הקמה של חברות ישראליות חדשות", אמרה ברונפלד. "ראינו שב־2023 קמו רק 400 סטארט־אפים שקיבלו מימון, אלו מספרים של 2003. הבנו שישראל לא מתאוששת מהמשבר העולמי בהייטק, ורצינו לעודד חברות חדשות. המטרה השנייה קשורה לכך שיש כיום קרנות סיד עם כסף זמין שאפשר להשקיע בחברות שגייסו לפני שנתיים סיד והיום לא יצליחו לגייס A. לא כי הן לא טובות, אלא כי השוק מאתגר. יש לקרנות סיד הזדמנות מטורפת להאריך סיבובים של חברות שפספסו בעבר. המטרה השנייה היתה להזיז קרנות אחרות שיושבות על הגדר ולא כותבות צ'קים כמו פעם. כשאנו יוזמים פעולה, היותר קטנים הולכים אחרינו".

כחלק מהליך המיון השתמשה NFX במערכת ניהול מבוססת בינה מלאכותית, וזו זיהתה אוטומטית ש־20% מהפניות היו בתחומים שהקרן לא משקיעה בהם כלל, דוגמת שבבים, רובוטיקה, סייבר התקפי ומכשור רפואי. 402 החברות הנותרות עברו לשלב הבחינה של צוות ההשקעות. מבין החברות הללו, 75% היו חברות ש־NFX לא הכירה קודם לכן. "אנחנו רואים בזה כבר נקודת הצלחה, כי כנראה מדובר בחברות שהוקמו לאחרונה", הסבירה ברונפלד. "אנחנו עוקבים אחרי הרבה מאוד יזמי הייטק ומכירים את האקוסיסטם היטב וכמעט את כל החברות שפועלות בתחומי ההשקעה שלנו". בנוסף, מרבית החברות, 56%, היו חברות שעד עתה לא גייסו או גייסו מעט מאוד (פרה סיד), ורק 44% היו חברות שכבר השלימו גיוס סיד וביקשו לבצע הארכה של סבב זה. "אלו אינדיקטורים לכך שהנענו יזמים לרדת מהגדר ולהקים חברה בישראל", אמרה ברונפלד.

בחלוקה לפי תחומי פעילות, מרבית החברות, 29%, היו בתחום הבינה המלאכותית. "הפעילות מאוד מגוונת, וכוללת חברות שבונות יישומים על בסיס מודלים AI קיימים, ניתוח נתונים דנטליים באמצעות AI, אייג'ינטים (צ'אטבוטים ייעודיים - ע"כ) שעוזרים למכור תוכנה בענן, צ'אטבוטים של שירות לקוחות, ניתוחי קרקע חקלאית באמצעות בינה מלאכותית, פתרונות סייבר מבוססי AI. ראינו הרבה תת־תחומים חדשים, כאלו שעוד לא התבססו ועוד לא התבסס הצורך בהם, אבל אנחנו יודעים שהוא יגיע בגלל התפתחות ה־AI. למשל, אבטחה של מוצרי AI. היתה חברה שעושה הגנה מפישינג במרחבי העבודה המקוונים, דוגמת סלאק וזום (למשל, נגד מתקפות שעושות שימוש בדיפ־פייק כדי להתחזות לבכירה בחברה ולהורות לעובד לבצע פעולה מסוימת - ע"כ). אלו מקומות שהשימוש ב־AI רק מתחיל, ולכן נוצרים צרכים חדשים.

"ראינו גם חברות שמשבשות שווקים מאוד מיושנים. למשל, הגשת מכרזים ממשלתיים זה תהליך ארוך ומייגע, ויש סטארט־אפ שבנה על בסיס LLM (מודל שפה גדול, הטכנולוגיה שבבסיס צ'אטבוטים כמו ChatGPT - ע"כ) מוצר שכותב לך את המכרז בדקות. ואז חברה קטנה יכולה לגשת ל־500 מכרזים בשנה ולא לחמישה. זה מדגים איך בינה מלאכותית לא רק לוקחת משרות או משפרת ביצועים, אלא גם מאפשרת יצירה של חברות חדשות ומקומות עבודה חדשים באמצעות מתן פתרון לבעיות טכניות, בירוקרטיות וסיזיפיות".

תחומים פופולריים נוספים היו ביוטק (18.5% מהחברות), סייבר (11%) ובריאות דיגיטלית (11%). 9% מהחברות פעלו בתחום הפינטק, 8% במוצרי מרקטפלייס, 3.7% InsuranceTech ו־2% גיימינג.

מבין 402 החברות שעברו את הסינון הראשוני, 66 (16.5%) עברו לשלב הפגישה עם ברונפלד. "הן נבחרו על סמך הסטנדרטים הרגילים של הקרן: פוטנציאל החזר ההשקעה של החברה גדול מספיק כדי להחזיר את כל הקרן. כקרן של 450 מיליון דולר אני מחפשת חברות שהאקזיט שלהן יהיה במיליארדים. גם אם יש רעיון טוב אבל השוק קטן מדי או רווי מתחרים, החברה לא עברה לשלב הבא. לאחר מכן בחנו את היזמים ואת הרקע שלהם, את היכולת לפתור את הבעיה שהם מציגים, ובחנו מתחרים. סוגיה אחרת היא טיב החומרים: איך נראית המצגת, האם היא כתובה באנגלית טובה. זה לא הדבר הכי חשוב, אבל זה גם נותן נקודות זכות", היא הסבירה.

בשלב הפגישה האישית, נבחנה היכולת של היזמים להסביר בצורה קוהרנטית את הפתרון ואת השוק שבו הם פועלים. "כך אנחנו יודעים איך הם ימכרו בעתיד ללקוחות, יגייסו את העובדים הכי טובים ויוכלו לגייס כסף", אמרה ברונפלד. "גם הכריזמה והתשוקה שלהם למה שהם עושים חשובות. בחנו גם את מידת ההיכרות עם הלקוחות, המתחרים, מידת המהירות בשליחת החומרים. בפגישה אני גם מבקשת היכרות עם שני לקוחות. מי הלקוחות (למשל, גודל החברה), זה אינדיקטור חזק. רציתי לראות כמה הם חקרו ולמדו את השוק שהם רוצים לנצח אותו. אם דיברו עם עשרה לקוחות אפשריים או עם מאה. ביקשתי גם ניתוח מתחרים. חברה רצינית יש לה את זה מוכן כבר, לא מחכה לפגישה. מי שלקח לו חמישה ימים לשלוח לי ניתוח כזה, לרוב נפל".

16 חברות תוכנה וארבע חברות ביוטק עברו לשלב הסופי, שבמסגרתו נפגשו היזמים עם השותפים האמריקאים בקרן שביקרו בישראל באמצע מאי. בעקבות הפגישות סוכם על השקעות של 20 מיליון דולר בחמש חברות, ועוד שלוש צפויות לקבל השקעות בסך 6 מיליון דולר בתלות בהגעה לציון דרך מסוים או בהשלמת הליך ההקמה של החברה.

"זה המסלול המהיר הכי מוצלח שהיה לנו עד עכשיו", אמרה ברונפלד. "אני מאמינה שהאיכות הגבוהה של החברות נבעה מכך שהיו הרבה יזמים שהיססו לפנות לקרנות בתקופה כזו לא יציבה. עם השקת המסלול דחפנו את אותם יזמים להקים חברה ולחפש משקיעים. אני מקווה שקרנות אחרות יפעלו בעקבותינו ויחזרו להשקיע כרגיל בישראל. איכות היזמים וההון האנושי בלטו בכל מאות החברות שהגישו. ליזם הישראלי יש רעיונות מהפכניים, ואני מאמינה שנוכל להדביק את הפער מול המתחרים שלנו בעמק הסיליקון. זה הזמן לפעול".

עם זאת, ברונפלד הביעה דאגה מהירידה בכמות הצוותים המייסדים שכוללים יזמיות: "נתוני היזמיות נמצאים בירידה, וזה ניכר גם בהגשות המסלול המהיר. בערך ב־5% מחברות התוכנה יש יזמית בצוות המייסד, וב־30% מחברות הביוטק (תמיד היו בביוטק יותר יזמיות). בעבר ראינו נתונים יותר גבוהים –15% מהצוותים המייסדים בתוכנה כללו יזמיות. לדעתי, בין היתר זו תוצאה של המלחמה. יותר נשים נשאו בעול העורף ועבודתן נפגעה. נשים שבישלו סטארט־אפ או רעיון ונאלצו לשאת בעול העורף בזמן שבן זוגן במילואים, הסיכוי שיקימו סטארט־אפ קטן משמעותית".

ברונפלד הוסיפה ש־NFX מתעתדת להפוך את המסלול המהיר למיזם שנתי קבוע. "מהשיחות עם יזמים ראיתי כמה היזם הישראלי הוא בלתי מנוצח, וזה חיזק בי את האמונה באופי הישראלי הבלתי מתפשר של היזמים", אמרה. "הם מספקים תוצאות לא משנה מה קורה, גם באזעקות נעלמים בכמה דקות וחוזרים מיד חדים, מפוקסים וחדי מטרה. זה מגביר את האמון בחברה, מעיד על החוסן הנפשי שלהם. יצאנו מהמסלול הזה מחוזקים בחשיפה ובהשקעה הגדולה שאנחנו שמים בישראל".