היועמ"שית לבג"ץ: הממשלה חותרת תחת שלטון החוק בעניין הייצוג הנפרד בחוק הגיוס

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כותבת לבג"ץ כי "הממשלה מבקשת לעקוף את חוות הדעת המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה, ולהנחות את משרדי הממשלה לפעול בניגוד לפרשנות המחייבת של הדין". היועצת קובעת כי ההחלטה שלפיה הייצוג הנפרד בנושא הגיוס חל על הרשות המבצעת כולה "חותרת תחת שלטון החוק ודינה להתבטל".

הממשלה ביקשה וקיבלה מהיועצת המשפטית לממשלה את האפשרות לייצוג נפרד נוכח עמדתה של הממשלה שהמצב החוקי אינו מחייב לגייס את תלמידי הישיבות. אלא שבניגוד להיתר שהעניקה היועצת לייצוג נפרד לשרים, הממשלה קיבלה החלטה שלפיה היא רואה בכך אפשרות לייצוג נפרד לרשות המבצעת כולה, ובעצם יוצרת סמכות מתחרה פרטית ליועצת המשפטית לממשלה.

משמר הדמוקרטיה הישראלית עתר לבג"ץ כנגד ההחלטה באמצעות עורכי הדין יובל יועז ואוהד שפק. בתשובתה קובעת בהרב- מיארה כי "הממשלה מבקשת לעקוף את חוות הדעת המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה, ולהנחות את משרדי הממשלה לפעול בניגוד לפרשנות המחייבת של הדין.

היועצת קובעת כי החלטת הממשלה שלפיה הייצוג הנפרד שקיבלו השרים בעתירות גיוס בחורי הישיבות חלה על הרשות המבצעת כולה "ניתנה בחוסר סמכות, היא סותרת הלכות מפורשות של בית המשפט הנכבד וחותרת תחת עקרון שלטון החוק. בכסות של מחלוקת הנוגעת, לכאורה, להיקף הייצוג הנפרד שהותר, ביקשה הממשלה ליצור מצב חסר תקדים, שבו הממשלה קובעת לעצמה את פרשנות הדין בניגוד לחוות דעתה המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה. דהיינו, חרף העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה קבעה שדרך פעולה מסוימת אינה חוקית, ובית המשפט לא קבע אחרת, ביקשה הממשלה להביא לכך שחוות דעתה של היועצת לא תחייב את גופי המדינה, ושהממשלה- באמצעות עורך דין פרטי שנשכר על ידה - היא שתקבע את פרשנות הדין עבור עצמה ועבור מוסדות המדינה, שיקבלו הנחיות משפטיות מאותו עורך דין פרטי".

היועצת מציינת ש"בשיטת המשפט הישראלית, חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה מחייבת את רשויות השלטון, כל עוד לא קבע בית המשפט אחרת. הממשלה מבקשת להוביל למצב שבו הייעוץ המשפטי לממשלה לא יוכל לפקח על העבודה הממשלתית ולוודא כי הממשלה פועלת באופן חוקי, ולא יוכל להציג בפני בית המשפט הנכבד את התמונה העובדתית והמשפטית המלאה והעדכנית.

לדבריה, "המשמעות הרחבה של תפיסת הממשלה היא סיכול אפשרותם של שומרי הסף לבצע את עבודתם, ולמעשה הרחקתם מהעשייה הממשלתית במקום שבו התגלעה מחלוקת, ודה פקטו מעבר לייעוץ משפטי במשרת אמון. זאת, בסוגיות הרגישות ביותר, שבהן ניתן באופן חריג ייצוג נפרד. בענייננו– בעיקרון השוויון".

לנוכח כל האמור, כותבת בהרב-מיארה "הרי שהחלטת הממשלה, הקובעת כי משרדי הממשלה וגופי המדינה הרלוונטיים לעתירות, ייוצגו בידי עורך הדין הפרטי שתשכור הממשלה – היא נעדרת תוקף משפטי ומנוגדת לדין. על כן, דינה של ההחלטה להתבטל ודינו של הצו על-תנאי להפוך למוחלט".