בחירת פזשכיאן לנשיא היא זיק של תקווה לציבור האיראני

בחירתו של מסעוד פזשכיאן לנשיא איראן היא הפתעה שלא רבים צפו אותה. פזשכיאן בן ה-69 נחשב לדמות בולטת במחנה הרפורמיסטי שהוא חלק מהמשטר האיראני אך מוכן לגלות פרגמטיות בנושאים מסוימים ובכלל זה ביחסים עם המערב במטרה לשפר את המצב הפנימי במדינה. עצם האישור שקיבל להתמודד בבחירות הפתיע אך פורש בביטחונו של המשטר כי הוא לא יזכה בסופו של דבר.

במהלך מסע הבחירות שלו הצהיר פזשכיאן כי יבקש לנהל מו"מ עם המערב כדי להגיע להסדר בנושא תוכנית הגרעין של איראן תמורת הסרת הסנקציות שלתפישתו קריטיות להתאוששות הכלכלה המקומית ולריסון האינפלציה. פזשכיאן גם הציע שינקוט עמדה מתונה יותר בעניינים חברתיים, כולל הגבלות על שימוש באינטרנט ואכיפת עטיית החיג'אב במרחב הציבורי. עם זאת צריך להתייחס להבטחות אלה בעירבון מוגבל שכן לאורך הקמפיין שלו הוא הדגיש את אמונתו הדתית, וכן את נאמנותו ומחויבותו לפעול כנשיא לפי הנחיותיו של המנהיג העליון עלי חמינאי.

ואכן מאחר שהמילה האחרונה בנושאי חוץ ופנים נתונה בידיו של המנהיג העליון ופחות בידיו של הנשיא, צריך להמתין ולראות האם הבחירה של הרפורמיסט אכן תצליח להשפיע על הלך רוחו של המנהיג העליון ללכת בכיוון של גמישות מסוימת בנושאים המרכזיים. טרם הבחירה בפזשכיאן הסיכויים לכך לא נראו גבוהים במיוחד.

תחום אחד בו יכול פזשכיאן להשפיע הוא התחום הכלכלי אם כי גם במגבלות. הכלכלה האיראנית נשלטת ברובה על ידי הממסד השמרני וזה כולל גם את ארגון משמרות המהפכה שתחת שליטתו נכסים כלכליים משמעותיים במשק האיראני. פזשכיאן שסבור כי הקלת הסנקציות היא המפתח להבראה כלכלית מקבל משק במצב קשה עם אינפלציה גבוהה (40% בשנה), עוני, שחיתות, אבטלה, בריחת הון וניהול כושל שבא לידי ביטוי בין השאר בתחום העדיפויות של המשטר, הסובסידיות, שער החליפין והדפסת כסף בקצב גבוה. כל הגורמים הללו מונעים מהמגזר הפרטי להשקיע משמעותית במשק במה שיכול היה להביא לצמיחת הכלכלה האיראנית שממשיכה להישען על הכנסות הנפט.

בשלב הראשון יצטרך פזשכיאן למצוא פתרונות למצוקות גם ללא קשר למדיניות החוץ שתינקט ביחס למערב אם כי הוא הדגיש כי יפעל לאחר בחירתו לנסות לשכנע את המנהיג העליון לשנות כיוון בנושא הדיאלוג עם המערב. "אף ממשלה בהיסטוריה לא הצליחה לשגשג בתוך כלוב", אמר פזשכיאן, בעימות הטלוויזיוני האחרון שקיים מוקדם יותר השבוע, בהתייחסו להשפעת הסנקציות על הכלכלה המתפתחת של איראן.

פזשכיאן צפוי לקבל לפחות לטווח הקצר אמון מהציבור האיראני בשל עמדות שהציג בעבר. כך למשל במהלך המהומות בשנת 2022 בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני שהיתה במעצר הוא פקפק בגרסת המשטר תוך שהוא נשען על הרקע המקצועי שלו כרופא ולכן דרש חקירה עצמאית. במהלך המהומות של 2009 בעקבות הבחירות לנשיאות, הוא נשא נאום בפרלמנט בו גינה את מה שכינה הדיכוי הברוטלי שמפעיל המשטר כנגד המפגינים. גם העובדה ששמו של פזשכיאן לא נקשר בשחיתות כמו דמויות אחרות בצמרת האיראנית צפויה לחזק את האמון הציבורי.

בחירתו של פזשכיאן נותנת זיק של תקווה לציבור האיראני כי מצבו עשו להשתנות, לפחות בתחום הכלכלי, אך כדי שזה יקרה הנשיא הנבחר יצטרך להתמודד עם האתגרים שיציב לו הממסד השמרני.