בגלל סחבת בכנסת: המעבר למזגנים ירוקים נדחה - והציבור ישלם ביוקר

היעדים שונמכו, הסנקציה הוסרה: בחודש נובמבר האחרון, חתמה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, על ריכוך המתווה למעבר לשימוש בגזי קירור ירוקים במזגנים ובצ׳ילרים. הסיבה: ח"כ יעקב אייכלר, יו״ר ועדת העבודה והרווחה, מעכב מרגע מינויו את חקיקת החוק שיוביל ליישום מדרגות הפחתת יבוא גזי הקירור המזיקים לאקלים. כדי להאיץ באייכלר, קבעה סילמן בתקנות כי אם לא יסיים את חקיקת החוק עד סוף השנה הנוכחית, יאלץ המשק להפחית 40% ברכש גזי הקירור המזיקים, במקום 15%. אולם כעת, שעה שהמשק לא ערוך לכך, הוסר אותו איום מהפרק – והתקנות הללו מבוטלות.

לפי התקנות הנוכחיות, לאחר שהשנה הפחית משרד הכלכלה ב-10% את מכסות הרכש לגזי קירור מסוג HFC אשר מזיקים לאקלים ומצוים בהליך הפחתה ברחבי העולם, בשנה הבאה יופחת ב-15%. לא כולם מרוצים מכך: משרד הכלכלה והתעשיינים מפעילים לחץ כדי לרדד את המתווה ולהקפיאו, כך שבשנה הבאה תוותר ההפחתה על 10% בלבד, קצב נמוך בהשוואה לעולם. זאת, לאחר שסילמן בשנה שעברה האטה את המתווה, כך שב-2025 תושג הפחתה של 15% בלבד, וב-2026 - הפחתה של 25%. היעד שנקבע לשנת 2024, 40% ידחה ל-2027, ורק בשנת 2029 תפחית ישראל 70% מהשימוש בגז המזיק. החל משנת 2032 מדינות כמו ישראל אשר לא מיישמות באופן מלא את תיקון קיגאלי, לא יוכלו יותר לסחור בגזי קירור עם שאר העולם. המשמעות היא שעיכובים נוספים עלולים להוביל לכך שהמשק הישראלי לא יוכל לרכוש יותר גזי קירור למערכות מיזוג האוויר, הקירור ומערכות נוספות התלויות בגזים אלו.

לעת עתה, אייכלר מעכב את חקיקת החוק המסדיר את עיסוק טכנאי המזגנים בתחום – מה שמעכב את היכולת של השוק להיערך להחלפת השימוש בגזים המזיקים. בשל דליקותו של הגז הירוק, על טכנאי המזגנים לעבור הכשרה ייחודית לפני העיסוק בו, ועל כן יש צורך בחוק. אולם גם לעת עתה, ללא החוק, ההפחתות במכסות היבוא של הגז המזיק מדי שנה, יכולות לדחוף את המגזר העסקי להפחתת השימוש בגזי הקירור המזיקים, שכן מפעלים או עסקים המבצעים שימוש במערכות קירור גדולות, בניגוד לצרכן הביתי, יכולים לבצע את המעבר כבר היום. השוק, אולם, לא נע בכיוון הזה – בשל מחסור באנשי מקצוע מוסמכים והיעדר ׳שוט׳ רגולטורי משמעותי. למרות זאת, במשרד הכלכלה מעדיפים להפעיל לחץ על המשרד להגנת הסביבה כדי להקפיא את יישום מתווה ההפחתה, שעה שגזי הקירור הולכים ומתייקרים בעולם משנה לשנה בשל הפחתת הייצור שלהם. לדברי משרד הכלכלה, ״המצב כיום, מביא לכך שמערכות חדשות לא יוקמו, מערכות קיימות יפסיקו לפעול, הנזק למשק יהיה עצום ויביא לייקור משמעותי לצרכנים. בהתאם, פנה מנכ"ל המשרד, מוטי גמיש, לח"כ אייכלר בבקשה להסדיר בדחיפות את חוק הסדרת העיסוק, במקביל לפנייתו למנכל הגנ"ס להקפאת המדרגה הנוכחית ל-10% לשנה הנוכחית״. נדגיש, כי העיכוב בחקיקת החוק וביישום הפחתת השימוש בגז המזיק מסב נזק למשק. לפי עבודה כלכלית שבוצעה במשרד להגנת הסביבה, העיכוב בחקיקת החוק על ידי אייכלר יכול להסב למשק נזק של 40 מיליארד שקל עד 2040, תוך סיכון ממשי ליכולת הציבור להפעיל מזגנים.

כמעט כל מדינות העולם, למעט ישראל ומספר מדינות מתפתחות בעיקר באפריקה, נמצאות בעיצומו של מעבר הדרגתי לגזי קירור ירוקים בהתאם להסכם גלובלי הנקרא תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול. גזי הקירור המזהמים שצריך להפחית הם גזי חממה חזקים מאוד ממשפחת ה-HFC, אשר קילוגרם שלהם שווה בהשפעתו על האקלים לכ-2 טונות של פחמן דו חמצני. עד כמה מזיק אותו גז? הנה דוגמא על השלכות של דליפות פחמן דו חמצני במערכות מיושנות במפעל אחד בלבד בישראל. בשנת 2022 פחתה פליטת גזי החממה המדווחת למשרד להגנת הסביבה בישראל ב-0.6%. זאת, בשל הפחתה בפליטות גזי קירור HFCs (83%-) שהן שוות ערך ל-1 מיליון טונות פחמן דו חמצני, בעקבות צמצום דליפות במשחטת מילועוף – מפעל אחד בישראל.

בחודשים האחרונים הבהיר אייכלר, אשר מעכב את חקיקת החוק בוועדה שלו מזה כשנתיים, כי לא ימהר להשלים את חקיקת החוק, וכי סילמן תאלץ לתקן את התקנות – כפי שעשתה כעת, כדי לאפשר לו להמשיך ולדון בנושא. אייכלר התנגד לאורך כל הדרך לחקיקת החוק, כאשר לטענתו מדובר בגז דליק וישראל לא צריכה ליישר קו עם הכלכלה העולמית – הנתונה להשקפתו ל״גחמות״ של ארגוני סביבה. זאת, למרות שכלל גופי הממשלה, לרבות מכבי אש – הגיעו להסכמות רחבות ודוחקים באייכלר לחוקק את החוק, ושעה שדווקא היעדר חובה להכשרה בעיסוק בגזי הקירור הירוקים, יכולה להוביל לכך שטכנאים שאינם מוסמכים לכך יעשו זאת ויסתכנו.

בארגוני הסביבה מתנגדים להאטת יישום התקנות והקפאתן בשנה הבאה, שעה שגזי קירור מהווים 6% מפליטות גזי החממה של ישראל, ומעבר לגזי קירור ירוקים יפחית משמעותית את נזקם. עמותת שומרי הבית, הפועלת לקידום היערכותה של ישראל למשבר האקלים, בהסתייגות לתקנות המוצעות כעת, הדגישה כי אי עמידה ביעד הקבוע כיום והפחתתו ופריסתו לשנים ארוכות קדימה, ״עלולה להביא לפגיעה בלתי מידתית בשכבות החלשות בשל קפיצת מחירים (ההיצע יקטן), מה שעלול להוביל לפגיעה בריאותית. לפי המשרד להגנת הסביבה עצמו, ככל שתוכנית ההפחתה תיושם מוקדם יותר, היא תוביל לחיסכון של 13 מיליארד בשנת 2023 ביחס לשנת תחילת היישום״. לדברי יוני ספיר, יו״ר העמותה, "כמו במדינת עולם שלישי, במחשכים ובניגוד גמור להתחייבויות בינלאומיות, פועלת הממשלה נטולת המשילות וחסרת יכולת הביצוע ביותר שקמה לישראל, כנגד האינטרס הבינלאומי הישראלי ולרעת אזרחיה, תוך כניעה לקבוצות לחץ אינטרסנטיות חזקות. זוהי התגלמות הביזיון המוחלט".