האם זה הזמן לתת הטבת מס לרוכשי דירה ב-6 מיליון שקל?

"זה לא פייר כלפי אזרח ישראלי שרוצה לקנות את דירתו הראשונה שההטבה שלו תהיה קטנה מזו של עולה חדש" אמר בתמימות אופיינית ח"כ אלי דלל בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בנוגע להטבת מס ייחודית שתאפשר לעולים חדשים לרכוש דירה כמעט ללא מס רכישה (שיעור זניח של לכל היותר 0.3%).

חברי הכנסת הוותיקים האחרים לא ידעו איך להגיב, הם הסכימו עם הטענה, זה אכן לא פייר ולא צודק, אבל הכלל בוועדת הכספים הוא 'אם השרים הצליחו להכניע את האוצר להקטין את הכנסות המדינה, אנחנו לא עוצרים את זה'. דלל המשיך "אני מרגיש לא נוח עבור הצעיר הישראלי שנולד פה, חי פה, משרת פה, ועושה פה מילואים. לעולה חדש זה לא ישפיע, זה לא מה שיגרום לו לעלות".

דלל לא ידע כמה הוא צודק, הוא לא ידע שמלבד הטבת המס הזו, הרי שממשלת ישראל מקדמת מענק מיוחד שיינתן לכל עולה חדש ללא הבדלי הכנסה ויכולת. הטבת המס הזו, כמו גם המענק המיוחד לעולים חדשים, לא מקדמים מדיניות מוגדרת. מס הרכישה בישראל הוא לא החסם לעלייה, ומענק של 48 אלף שקל למשפחה הוא לא זה שיגרום למשפחה לקבל החלטה לעלות בחצי שנה הקרובה.

הוזלת הדירות עבור העולה החדש נותנת לו יתרון לא הגון כלפי הישראלי שגר כאן, ואף עשויה לגרום בשוליים להאצת מחירי הדיור. אך מאחורי הדברים של דלל עומדת תובנה עמוקה יותר. אנו נמצאים בעיצומה של סערה, בתקופה שבה אזרחי המדינה מנסחים לעצמם ובוחנים את החוזה שלהם אל מול המדינה, תושבי הצפון והדרום מרגישים עזובים, המילואמניקים כורעים תחת הנטל, והממשלה חשה שזה הזמן לתת הטבות ומענקים ללא נימוק מקצועי וסדור.

מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, אביחי כהנא, שהיה בדיון הודה למעשה כי הטבת המס הזו לא מתבססת על ניתוח כלכלי, ואמר "זה עניין פסיכולוגי, כשהמדינה אומרת שאנחנו רוצים אתכם, זה פסיכולוגי וזה משפיע הרבה". כהנא צודק. המסרים שאנו מעבירים לעולים הם חשובים מאוד, אלא שאנחנו כבר מעבירים את המסרים הללו דרך סל קליטה, סיוע בשכר דירה, פטור ממס לעשר שנים על הכנסות מחו"ל, פטור ממכס, לימודי עברית, ועוד סעיפים רבים.

הטענה שהמסר הזה יעבור בדיוק בהטבת מס הרכישה אינה מעבר לסיסמה. העולים החדשים צריכים שנעזור להם להשתלב בכלכלה ובחברה הישראלית, ואת זה עושה גם כהנא עצמו דרך הקטנת ביורקרטיה לעבודה בישראל, לא דרך מענקים חסרי היגיון כלכלי.

אבל מעבר לחוסר ההיגיון הכלכלי יש כאן התעלמות ממצב המאקרו שבו אנו נמצאים. מדינת ישראל צריכה להתמודד בימים אלו עם גרעון הולך וגדל, עם מימון מלחמה בהיקף של למעלה מ-250 מיליארד שקלים, ועם חזית צפונית שיכולה להתפרץ ברגע.

הכלכלנים בממשלה אומרים מעל כל במה כי אנחנו הולכים לקראת עשור קשה, עשור שבו יוטלו מיסים חדשים ויקוצצו שירותים ממשלתיים. האם בזמן שבו כל אזרחי ישראל צפויים לשלם יותר מע"מ נכון לתת מענק מיוחד ללא סיבה? האם בזמן שבו האזרחים החלשים ביותר בישראל – הזכאים לקצבאות – יחוו שחיקה ריאלית בקצבאות שלהם, זה הזמן לתת הטבת מס לאנשים שרוכשים דירה ב-6 מיליון שקל?

ובכלל, באופן כללי, מבלי להתייחס להטבת המס הספציפית הזו, האם זה הזמן ליצור הטבות מס חדשות? הרי אנחנו נמצאים בתוך תקופה שבה האוצר צפוי לדרוש ביטול של הטבות מס קיימות. הבחירה לתת הטבת מס לקבוצת אוכלוסיה חזקה, המסוגלת לרכוש דירות בסכום שבין 2 ל-6 מיליון שקלים, ומענקים ללא היגיון כלכלי, מלמדת על הניהול הלא-מקצועי בממשלה הזו, על העדפת השיקולים הפוליטיים קצרי הטווח, על התעלמות מרחשי הציבור, ועל שכחה מדהימה של מושג האחריות.