מי סילקה את השופטים מהמל"ג ומה העונש על התחזות לאוניברסיטה?

באתי, ניצחתי, הפסדתי. המחאה הגיעה ביום שלישי למועצה להשכלה גבוהה. אנשי מטה האקדמיה ומחאת הסטודנטים הפגינו מול ישיבת המל"ג בירושלים, בה ניסה יו"ר המועצה שר החינוך יואב קיש למנות את פרופ' דודי שוורץ איש הקריה האקדמית הפרטית אונו לתפקיד סגן יו"ר. הדבר התפרש כמהלך להפרטת האקדמיה. קיש השיג לכאורה רוב של 10 מול 8, אבל נחל תבוסה צורבת. הסיבה: נוהל המועצה דורש רוב מהנוכחים (במקרה זה 11 מ-20) וזה לא הושג.

אקטיביזם אקדמי. החשיבות של תפקיד סגן היו"ר נובעת מכך שהיו"ר, כלומר השר, כמעט לא מעורב בפעילות. לכן הסגן הוא היו"ר בפועל. עד ראשית שנות ה-2000 מילא את תפקיד סגן יו"ר המל"ג שופט בית המשפט העליון, מה שחיזק מאוד את עצמאות המל"ג. סגן יו"ר הראשון היה השופט חיים כהן. מי ששינתה את זה ומינתה לראשונה איש אקדמיה הייתה שרת החינוך לימור לבנת מהליכוד.

מוסדות בני חורין. לא פחות מ-6 שנים, שלוש הצעת חוק ושלוש ועדות לקח לממשלות מפא"י כדי להעביר את חוק המועצה להשכלה גבוהה. שתי ההצעות הראשונות עוררו ביקורת ציבורית משום שהעניקו כוח יתר לממשלה להתערב באוניברסיטאות ופגעו בחופש האקדמי. ההצעה הראשונה אף קבעה שמוסדות ההשכלה הגבוהה יקיימו "מחקר מדעי לצרכי המדינה". החוק הקיים קובע ש"מוסד מוכר הוא בן חורין לכל ענייניו האקדמיים והמנהליים כטוב בעיניו".

מל"ג הכיבוש. ב-1992 התעוררה השאלה איך יכולה ישראל להכיר במכללת אריאל (שהפכה לימים לאוניברסיטה), למרות שחוק המל"ג לא הוחל על יהודה ושומרון. הוחלט להקים מועצה מיוחדת ליו"ש שתהיה כפופה לאלוף פיקוד המרכז. הרכבי המועצות היו מאוד דומים בתחילה, אבל כיוון שחלק מחברי מל"ג סרבו לשבת במל"ג הכיבוש הם הוחלפו. ב-2008 הכריז ראש מל"ג יו"ש פרופ' עמוס אלטושלר ש"אנחנו גוף מיותר". ב-2018 תוקן החוק כך שמל"ג יו"ש בוטלה וסמכות מל"ג חלה גם ביו"ש.

היה מנכ"ל? כבר ארבע שנים, מאז עבר מנכ"ל מל"ג לשעבר מתניהו אנגלמן לתפקיד מבקר המדינה, אין למועצה מנכ"ל. אחת הסיבות לאי מינוי המנכ"ל היא חמש מערכות הבחירות וחילופי השרים התכופים. סיבה נוספת היתה מחלוקת בין השר להשכלה גבוהה לשעבר זאב אלקין לייעוץ המשפטי על הרכב ועדת האיתור. אחד הדברים שהופכים את תפקיד סגן יו"ר המל"ג לחשוב זה שהוא צפוי לעמוד בראש ועדת האיתור למנכ"ל.

מונופול אקדמי. חוק המועצה להשכלה גבוהה מעניק לה מונופול על השימוש בכינויים: אוניברסיטה, טכניון, מכון טכנולוגי, פקולטה, אקדמיה, בית ספר גבוה, מכללה אקדמית, השכלה גבוהה או חינוך גבוה. העונש על שימוש שלא כדין בכינויים אלה הוא עד שנת מאסר.

עלבון למילה אוניברסיטה. למרות המונופול שיש למל"ג על השימוש בשם אוניברסיטה, המרכז הבינתחומי בהרצליה החליט ביוני 2020 על שינוי שמו לאוניברסיטת רייכמן ללא אישור. זאת בהתבסס על הסמכות שהעניקה לו המל"ג להעניק תארי דוקטור. הוא אף עתר לבית משפט להכרה בשינוי השן. המל"ג דרשה מסלול מסודר ואיטי יותר, אבל באוגוסט 2021 נכנעה והעניקה למוסד הכרה כאוניברסיטה. חבר ות"ת שמואל סלבין הגדיר את ההחלטה "עלבון למילה אוניברסיטה".

שברנו את הקרטל? ממשלות הימין ידעו עימותים רבים בין השרים לאקדמיה. שר החינוך לשעבר נפתלי בנט הרבה להתגאות בשלהי כהונתו ש"שברנו את קרטל האוניברסיטאות". זאת בטענה ש"האוניברסיטאות התנהלו כגילדה סגורה שרגילה להכתיב בעצמה". ככל שהיה קרטל כזה, אם יש מישהו שבאמת שבר אותו זה שר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין ממרצ, אבי מהפכת המכללות. בנט התגאה בשני מהלכים – הקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל ומתן האישור להענקת תארי דוקטור למרכז הבינתחומי בהרצליה שסלל את הדרך להכרה בו כאוניברסיטה.

שר ההשכלה והמים. בממשלת נתניהו נעשה ניסיון חריג למנות שר להשכלה גבוהה. ח"כ זאב אלקין (אז בליכוד) מונה לשר ההשכלה הגבוהה והמים, לכאורה תקציב ההשכלה הגבוהה שעומד על כ-12.6 מיליארד שקל בשנה מצדיק שר נפרד, הרבה יותר ממשרדי השקר כלשהו שמאפיינים את הממשלה הנוכחית, אבל בין אלקין לוועד ראשי האוניברסיטאות פרצו מספר עימותים שבשיאם התפטר יו"ר הועד פרופ' רון רובין וטען: "טורקיה זה כאן". כך שנראה שעדיף בלי שר שיחפש מה לעשות.

אוניברסיטה גולה. כמובן, בלי הונגריה אי אפשר. ממשלת אורבן נקטה בעשור הקודם שורה של יוזמות להצרת הצעדים של האוניברסיטה המרכז אירופאית הליברלית שנתמכה ע"י ג'ורג' סורוס עד שהיא נאלצה לגלות מבודפסט לוינה. באפריל האחרון הורה האיחוד האירופי למוסדות אקדמיים שהוא תומך בהם להחרים את האוניברסיטאות בהונגריה בגלל החקיקה הלהטופבית במדינה.