כיצד משפיעה הבינה המלאכותית על משבר האקלים?

מצד אחד לבינה המלאכותית השפעות חיוביות על כדור הארץ, צריכת החשמל ועל פליטות הפחמן, מצד שני זו זוללת המון אנרגיה ומאיימת על לא מעט עובדים אנושיים. האם הבינה המלאכותית יכולה לממש את הפוטנציאל שלה מבלי לפגוע בסביבה ובעובדים?

לעוד כתבות בערוץ TRUST

פוטנציאל השימוש בבינה המלאכותית לטובת כדור הארץ ולטובתנו גבוה מכדי שנוכל להתעלם ממנו. מחקרים מראים שבינה מלאכותית יכולה להפחית 5%-10% מפליטת גזי החממה עד שנת 2030. בבדיקה שהתחקתה אחר כמויות הפחמן שנפלטים מכתיבה ואיור אנושיים מול פעולות דומות שנעשו על ידי AI – נמצאו פערים של מאות אחוזים לטובת הבינה המלאכותית.

בשטח יש כבר לא מעט שימושים שממחישים את גודל הפוטנציאל: מפיתוח מערכות התרעה מוקדמת על אסונות ושיפור מודלים לניבוי סכנות אקלים ארוכות טווח ועד ייעול שרשראות האספקה של מוצרים, שיפור התכנון העירוני וניהול התנועה והפסולת (סינגפור משתמשת בבינה מלאכותית כדי לבדוק עמידות של תשתיות בפני שיטפונות ובליסבון משתמשים בה כדי למפות את המלאי הנוכחי של פאנלים סולאריים). אפשר גם להשתמש בה כדי לנפות כמויות גדולות של נתונים כמו תמונות לוויין כדי לנטר את שינויי האקלים, וחברות ומפעלים יכולים להשתמש ב-AI כדי למדוד פליטות ברמת המיקרו ולנטר את טביעות הפחמן של מוצריהם.

בדו"ח מפורט שגיבשו מספר מומחים תחת הכותרת – "מפת דרכים 2023: בינה מלאכותית וצמצום שינויי אקלים", הם מתמקדים ב-6 תחומים שלטענתם בינה מלאכותית יכולה לסייע בהם בהפחתת שינויי האקלים. ראשית, ניטור פליטות גזי חממה. AI יכול לספק מידע בזמן אמת על מקורות הפליטה ולנתח כמויות עצומות של נתונים במהירות שאי אפשר לעשות באופן ידני. בנוסף, בינה מלאכותית יכולה לייעל את צריכת החשמל על ידי חיזוי וסיפוק מודלים של תשומות ממקורות אנרגיה מתחדשים כמו רוח ושמש, לסייע בהפחתת פחמן, לתרום למערכות מזון בנות קיימא ולהפחית פליטות מתחבורה בכבישים דרך ניהול אגירת אנרגיה ופיתוח סוללות טובות יותר.

אם הכל כל כך מבטיח, ממה בכל זאת צריך לחשוש? מהמחיר הסביבתי של הבינה המלאכותית בעצמה. לצד הפוטנציאל של הטכנולוגיה, במקרים מסוימים טביעת הרגל הפחמנית של בינה מלאכותית כל כך גדולה שאפשר לתהות האם זה שווה את זה.

הפעלת מודלים של בינה מלאכותית עתירת אנרגיה וככל שמערכי הנתונים והמודלים הופכים מורכבים יותר, כך האנרגיה הדרושה גדולה יותר. על פי ההערכות, מ-2012, כמות כוח המחשוב הנדרשת לאימון דגמי AI חדישים הוכפלה כל 3.4 חודשים. עד 2040, צפוי כי הפליטות מתעשיית טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT) בכללותה תגיע ל-14% מהפליטות העולמיות.

חברות הענן הגדולות מודעות לבעייתיות המצטברת וכבר הצהירו על מחויבות לחיסכון אנרגטי. שרתי האינטרנט של אמזון מתחייבים להיות ניטרליים מפחמן עד 2040 בעוד שמיקרוסופט התחייבה להגיע להישג הזה עד 2030.

מחקר שחישב את טביעת הרגל הפחמנית של שימוש במודלים של בינה מלאכותית טוען שיצירת תמונה אחת גוזלת אנרגיה בגודל זהה לטעינה מלאה של סמארטפון. המחקר מדגיש גם כיצד הפליטות הקשורות לשימוש בבינה מלאכותית קשורות למקום שבו נעשה בו שימוש. למשל, טביעת הרגל הפחמנית של בינה מלאכותית במקומות בהם רשת החשמל נקייה יחסית - כמו צרפת תהיה נמוכה בהרבה מאשר במקומות עם רשת שנשענת במידה רבה על דלקים מאובנים, כמו אזורים מסוימים בארה"ב.

לבסוף, גם אם נצליח לגרום ל-AI להיות ירוק וידידותי לסביבה, צריך לזכור שככל שהבינה המלאכותית תיכנס לחיינו כך גם יגבר הסיכון או הסיכוי, תלוי את מי שואלים, לפיטורין המוניים של עובדים אנושיים ולא נצרכים.

שתי שאלות בשלב הזה שחשוב לשאול: ראשית, מה יהיו התוצאות האקלימיות של השינוי הזה ואיך כמות גבוהה של אנשים מפוטרים תשפיע בדרכים שונות על כדור הארץ? בנוסף, וזו אולי השאלה החשובה ביותר - האם נכון לתת לבינה מלאכותית לקחת את העבודה שלנו, גם אם היא מייצרת פחות פחמן ואיך אנחנו מוודאים שההתפתחות הטכנולוגית לא תבוא על חשבון זו החברתית?

* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.