ח"כ אייכלר מעכב המעבר לגזי קירור ירוקים - העלות למשק עלולה להגיע ל-40 מיליארד שקל עד 2040

ח״כ ישראל אייכלר, יו"ר ועדת העבודה של הכנסת, מעכב כבר שנתיים את המעבר לגזי קירור ירוקים במזגנים וקררים – ואף זכה לשיתוף הפעולה של השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אשר דחתה את יישום התקנות בתחום, לאחר שאייכלר החליט שלא להשלים את חקיקת החוק הנדרש לשם ישומן.

כעת, בחינה מעמיקה של המשרד להגנת הסביבה מציגה את הנזק העמוק למשק: המשך העיכוב בחקיקת חוק לאסדרת העיסוק במזגנים ומערכות קירור פוגע בהיערכות המשק למעבר לגזי קירור ירוקים, ועלול להביא לעלויות של 40 מיליארד שקל עד שנת 2040, תוך סיכון ממשי ליכולת הציבור להפעיל מזגנים.

כמעט כל מדינות העולם, למעט ישראל ומספר מדינות מתפתחות בעיקר באפריקה, נמצאות בעיצומו של מעבר הדרגתי לגזי קירור ירוקים בהתאם להסכם גלובלי הנקרא תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול. גזי הקירור המזהמים שצריך להפחית הם גזי חממה חזקים מאוד ממשפחת ה-HFC, אשר קילוגרם שלהם שווה בהשפעתו על האקלים לכ-2 טונות של פחמן דו חמצני. בתיקון קיגאלי נקבע כי מדינה שלא תיישם את ההסכם עד סוף 2032 ותפחית 70% בצריכת הגזים המזהמים הללו לא תוכל יותר לסחור בגזים אלו עם שאר העולם. לכן, ישראל חייבת ליישם את תיקון קיגאלי כדי להימנע ממצב קטסטרופלי ומסכן חיים, שבו אין מספיק גז לתחזוקת מערכות מיזוג וקירור, שכן ישראל לא מייצרת את הגז שיוצא משימוש בעולם – ולא יוותרו לה מקורות לרכוש אותו מהם.

ישראל קבעה בתקנות את שיעור ההפחתה לו יידרש המשק מדי שנה, עד לשנת 2032. לשם יישום התקנות, יש צורך בהשלמת חקיקת חוק הסדרת מקצוע טכנאי המזגנים, המגדיר באופן מפורש כי הטכנאים העוסקים בתחום ידרשו להשלים הכשרה מיוחדת, שכן גזי הקירור הירוקים הינם דליקים. אולם אייכלר מעכב את חקיקת החוק, ובחודש נובמבר אשתקד, החליטה השרה סילמן לשנות את התקנות ולדחות את מועד היישום למדרגת ההפחתה השנייה (40%), מינואר 2024 לינואר 2025, בהמתנה לאייכלר. בנוסף, במקום יעד של 40%, קבעה כי המשק יפחית רק 15%, לצד מדרגות הפחתה נוספות עד 2028.

לבסוף, התיקונים שביצעה סילמן, יעכבו בין כה את המעבר במשק, ויאפשרו השגה מדורגת ומתונה יותר של יעד ההפחתה שנקבע בתיקון קיגאלי לשנת 2029 – 70% ביחס לשנת הבסיס. אולם אייכלר הבהיר בחודשים האחרונים: סילמן תאלץ לתקן שוב את התקנות, שעה שהוא לא ממהר להשלים את חקיקת החוק. נבהיר כי כלל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, הפצירו באייכלר לקדם את החוק שנרקם לאחר הסכמות רחבות, אולם הוא החליט לעכבו בכל זאת.

מבחינה מעמיקה שביצע המשרד להגנת הסביבה בהובלת ד"ר נעמה ולד וד"ר גיל פרואקטור מאגף בכיר אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה, בסיוע חברת אקוטריידרס, עולה כעת כי הנזק למשק מעיכוב ביישום תוכנית משקית מקיפה להפחתה בצריכת גזי הקירור המזהמים מוערך בכ-40 מיליארד שקל במצטבר עד 2040. על אף שמדובר בעלות עצומה, זהו תחשיב זהיר ושמרני אשר כולל רק את העלויות הנובעות מהקדמת השקעות בהחלפת מערכות קירור ומיזוג המבוססות על הגזים הישנים ואשר יפסיקו לעבוד עקב מחסור בגזי HFC .

מנגד, מהניתוח עולה, כי ניתן לצמצם את רוב העלות המשקית על ידי הפחתה מדורגת במכסות הייבוא של גזי הקירור המזיקים והישנים, תוך יישום תוכנית משקית תומכת הכוללת את חקיקת אסדרת העיסוק בעבודה במיזוג וקירור, רגולציה ותמריצים כלכליים לצמצום והפסקת היבוא של מערכות חדשות מבוססות HFC לצד האצת המעבר לחלופות הטכנולוגיות והפחתת דליפות. יישום תוכנית לאומית בשיתוף משרד העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה וגורמים נוספים, יוביל בשנת 2025 מביא לחסכון של כ-13 מיליארד ביחס להתחלת יישום בשנת 2032.

לפי המשרד להגנת הסביבה, ההשלכות של אי עמידה בדרישות קיגאלי והפסקת הסחר בגזי קירור שהשוק תלוי בהם, הן עצומות. חוסר היכולת לספק צורכי קירור ומיזוג בעקבות הפסקת הסחר בגזי קירור ב-2033 צפוי לגרום למגוון רחב של נזקים ובהם פגיעה בריאותית ישירה באירועי מזג אוויר קיצוני, פגיעה בריאותית עקיפה עקב שיבוש היכולת לאחסן תרופות בתנאים מתאימים, אובדן מזון ופגיעה בביטחון התזונתי, פגיעה בפריון המשק, עלויות גבוהות של החלפת מערכות, סגירת עסקים זמנית בשל הפגיעה במערכת המיזוג או הקירור, שיבושים בתהליכי ייצור הדורשים מיזוג וקירור, סגירת עסקים התלויים באספקת גזים מפוקחים והתפתחות שוק שחור. רבות מההשפעות המתוארות יפגעו באוכלוסיות מוחלשות בצורה לא מידתית.

עו"ד צביקה גושן, מנהל חטיבת המזגנים בלשכת המסחר, אשר פנתה לבית המשפט בדרישה לאלץ את המשרד להגנת הסביבה לתקן שוב את התקנות לאור עיכוב השלמת החקיקה, אומר כי "נראה שאנשי משרד הגנת הסביבה נואשו בעצמם מהעיכובים בתהליכי החקיקה של אסדרת מקצוע טכנאי הקירור. הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם למשק נאמד במיליארדים. כבר היום מתמודדים עסקים עם עליית מחירים מהירה בגזי הקירור וישנם כבר סימנים לכך שסין, ממנה ישראל מייבאת את מרבית גזי ה-HFC שלה, מתחילה להגביל את חוזים עתידיים לרכישת גזי HFC תוך חשיפה שלנו לעליית מחירים מהירה ומתמשכת. עוד חשוב להבין כי כבר בעוד 3 שנים (החל מינואר 2028) יסגרו בפני יצואנים ויבואנים ישראלים השווקים באירופה למסחר בגזי קירור ובמערכות מיזוג וקירור אם הממשלה לא תיישם את הסכם קיגאלי. אנחנו מקווים שהגורמים האחראים על החקיקה ושביכולתם לקדם ולסיים את התהליך תוך ימים ספורים יתעשתו ויעשו זאת בהקדם".

לאורך הדיונים שקיים אייכלר בשנה החולפת, הוא הרבה לעלוב בארגוני הסביבה, האשים את גרטה טונברג בכך שהעולם עובר לגזי קירור ירוקים "מסוכנים", והודיע שיעכב את החקיקה עד שיימצאו פתרונות (שלא יושמו בשום מקום בעולם) כדי להפחית את סכנת הדליקה. ואולם החוק עצמו, הוא בדיוק פתרון לכך: הכשרה של הטכנאים, בדומה לכל מקום בעולם, כדי לצמצם מאוד את הסיכונים. כלומר, ככל שהוועדה לא תאשר את החוק - כך יעסקו בתחום באופן בלתי מוסמך טכנאים שאינם מוכשרים לכך, והסיכון להם יגבר.

למרות זאת, ח"כ אייכלר מסר בתגובה כי "גם בימי הפגרה התקדמה החקיקה בוועדה למרות שבימי הפגרה הוועדה התכנסה בעיקר בנושאי המלחמה, המפונים והחטופים. יצוין כי במהלך הדיון דיווחו אנשי המקצוע על מספר עובדים שנפגעו במהלך טיפול בגז הדליק. אנו מקווים כי במושב החורף יושלמו הליכי החקיקה והפיקוח באופן שיבטיח את שלום העובדים בענף ואת בטיחות הצרכנים".