פיצוי של 500 אלף שקל לכרמלה מנשה: תוכנית סאטירה גרמה לה להטרדה מינית

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק היום (ב') פיצוי בסך של 500 אלף שקל לעיתונאית כרמלה מנשה, הכתבת לענייני צבא וביטחון בתאגיד השידור כאן, בשל פגיעה בשמה הטוב ובגין הטרדות מיניות שבוצעו בנסיבות העניין במסגרת תכנית הומוריסטית ברדיו. לסכום זה יתווספו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 100 אלף שקל.

מנשה הגישה לפני כשלוש שנים תביעה על סך כולל של 6.2 מיליון שקל וזאת בגין פינה שיוחדה לחיקוי מנשה בתוכנית הרדיו של עופר דומינגז והראל סלוצקי ("סלוצקי ודומינגז") ששודרה במסגרת תחנות הרדיו של רדיו הצפון החזקות וקול הים האדום. בתביעה טענה מנשה באמצעות עו"ד עופר רון כי בתחילת חודש יוני 2021 נחשפה לטענתה לקטע של חיקוי משפיל ומטריד שלה עצמה שבוצע במסגרת פינה בתוכנית הרדיו סלוצקי ודומינגז.

נטען כי במסגרת החיקוי נרמז שהתובעת צורכת סמים ומעשנת מקטרת לעישון מריחואנה ו/או חשיש. כמו כן הוצגה התובעת באופן נלעג ככבדת שמיעה תוך שהינה עושה שימוש במילים וביטויים בעלי אופי מיני בוטה הנאמרים לכאורה ישירות מפיה.

מנשה הוסיפה וטענה כי היא "כיכבה" לאורך השנים האחרונות בתכניתם של סלוצקי ודומינגז במסגרת פינה קבועה בעשרות רבות של מקרים בהם הפכה קורבן להטרדה מינית מתמשכת כשהדבר ידוע לכלל הנוגעים בדבר בתחנה, ותוך שהפכה להיות קורבן להשפלה מינית ותדמיתית וגרימת פגיעה חמורה בשמה הטוב. מנשה הדגישה כי הינה כתבת ופרשנית בכירה לענייני צבא וביטחון ואין לה כל עיסוק, ולו במרומז, בענייני מין ולכן גם לא היה כל מקום לייחס לה התנהלות מינית בוטה בסאטירה.

מנגד הנתבעים בהגנתם עתרו לדחיית התביעה. לטענתם, אין חולק כי התובעת הינה עיתונאית ותיקה ומוערכת שכלל הנתבעים רוכשים לה כבוד רב כפי שחזרו והבהירו, אלא שהתובעת מבקשת להגביל באופן חסר תקדים ביטוי בעל אופי סאטירי ופרודי, תוך שימוש בעוולת ההטרדה המינית וניצול ציני של מגמות ותפיסות חברתיות מבורכות כשלעצמן שנועדו לקדם הגנה מפני הטרדה מינית אמתית, אך אין בהן דבר וחצי דבר עם הגבלת חופש הביטוי הסאטירי. הנתבעים הוסיפו וציינו כי התנצלו בפני התובעת. עוד הדגישו הנתבעים כי המערכונים בהם עסקינן אוויליים, גרוטסקיים וסרי טעם ככל שיהיו, אינם מהווים לשון הרע או הטרדה מינית.

מפסק הדין עולה כי אין חולק בין הצדדים כי האמירות המיוחסות לדמותה של התובעת בפינות השונות, אין בינן לבין המציאות דבר וחצי דבר.

השופט אליהו בכר קבע כי סטנדאפיסטים ואנשי הומור בתכניותיהם אינם אמורים לחשוש שמא בדיחה או סאטירה בעלת אופי מטריד תעמיד אותם לדין פלילי או תביא לאפשרות הגשת תביעת נזיקין כנגדם. "ועדיין, לאחר שנאמרו הדברים האלה, אין לומר, גם לא במדינה דמוקרטית, כי לערך של חופש ביטוי עליונות מוחלטת הגוברת תמיד על ערכים נוגדים וכבר נקבע לא אחת כי חופש הביטוי אינו חופש הביזוי".

בסופו דבר קבע השופט כי "שקלתי עניין זה בכובד ראש ומצאתי כי נסיבותיו של המקרה דנן הינן כה קיצוניות שהינן מצדיקות באופן אובייקטיבי, במשקפי האדם הסביר, לראות בהתנהלות הנתבעים (מתכוון לסלוצקי ודומינגז -ל.ד) וכפועל יוצא גם בשולחיהם, כל יתר הנתבעים, כהטרדה מינית". עוד נקבע כי "מדובר בהצגת מצג חוזר ונשנה כלפי התובעת כמי שהינה בגדר "חיית מין" שלא ניתן להשביעה, ללא כל רקע מתאים ולו מינימאלי והכל על מנת להצחיק את המאזינים על חשבונה של התובעת ללא כל קשר כאמור ולו מקרי למציאות ונזכיר שוב כי אין מדובר בדמות פיקטיבית, למרות ניסיונות הנתבעים להציגה ככזו".

לבסוף נקבע כי לעניין חיובם של כלל הנתבעים ולא רק השדרנים עצמם (סלוצקי ודומינגז), "אומר כי גופי השידור עצמם והאחראים עליהם בתחנה אף הם אחראים לתכנים המשודרים בהם ולפיכך מחויבים אף אם בתוצאות הנובעות ממעשי השדרנים".

את הנתבעים ייצגו עורכי הדין אפרת נחמני - בר, שרון זגגי-פנחס וליאור שטלצר שמסרו: "פסק הדין מסמן סכנה של ממש לחופש הביטוי הסאטירי. לדאבון הלב, נפגעות הטרדות מיניות חמורות וישירות ואף פגיעות מיניות קשות כמו אונס לא זוכות לפיצוי בסדר גודל דומה. הבחירה של ביהמ״ש לפגוע דווקא ביכולת לעשות סאטירה מצערת. יוגש ערעור על פס"ד".

עו"ד עופר רון שייצג את מנשה מסר בתגובה:" אני מקווה שפסק הדין ישפר את השיח הציבורי בכלי התקשורת וברשתות החברתיות ויבהיר שכל אדם שייחוס באמצעות ביטויים מיניים באדם כלשהו ישלם על כל מחיר גם אם הוא שדרן או עיתונאי".