מפגין ב פריז צרפת נושא שלט בעד הטלת מס על עשירים מס עשירים מאי 2023 | צילום: בלומברג
עם גירעון מהגבוהים בתולדותיה, צרפת שוקלת מס עשירים
לקראת הגשת תקציב 2025, הממשלה החדשה מגבשת תוכנית להעלאות מסים פוטנציאליות. המהלכים הנשקלים: העלאת מסים על עשירים וחברות גדולות. המוקש: כבר עתה המיסוי במדינה הוא מהגבוהים ביבשת. עלויות ההלוואה של צרפת טיפסו השבוע לרמה של ספרד, לראשונה מאז המשבר הפיננסי של 2008
הממשלה החדשה בצרפת בוחנת אפשרויות להעלאת מסים על עשירים וחברות, זאת במסגרת המאמצים לצמצם את הגירעון המתרחב, אך מבלי לפגוע ברפורמות תומכות העסקים שיזם הנשיא עמנואל מקרון.
שר האוצר אנטואן ארמנד, חבר פרלמנט אלמוני כמעט מטעם מפלגת המרכז של מקרון, שנבחר החודש לקבינט של ראש הממשלה הנכנס מישל ברנייה, אמר כי יש צורך בפעולה נחרצת כדי להתמודד עם "אחד הגירעונות החמורים ביותר בהיסטוריה שלנו", להוציא משברים יוצאי דופן כמו מגפת הקורונה. "אנחנו נתאים אם המהלכים שלנו לחומרת המצב", אמר ארמנד (33) בראיון שקיים אתמול עם תחנת רדיו מקומית. "נבחנת האפשרות להשתת מסים ייעודיים על משקי הבית האמידים ביותר כמו גם על עסקים". עוד ציין כי, "אנשים שיש להם נכסים משמעותיים מאוד, שלפעמים לא משלמים מסים גבוהים, אולי הם יוכלו לתרום יותר".
ארמנד ושר התקציב החדש לורן סן־מרטין מגבשים תוכנית להעלאות מסים פוטנציאליות, אותה יגישו לברנייה לקראת הצגת תקציב 2025 בחודש הבא. התקציב הזה יהיה המבחן הפוליטי הראשון של ברנייה, זאת לנוכח איומי האופוזציה ליזום הצבעת אי־אמון נגד הממשלה, אם ההחלטות בנוגע להוצאות ולמסים לא יהיו לרוחם.
אם אכן יוחלט על העלאות המסים, יהיה זה שינוי חד לעומת המדיניות שהחיל מקרון מאז נבחר ב־2017, שכללה הפחתת מסים על עסקים ומשקי בית. מקרון הגדיר זאת כדרך לעודד צמיחה ולהגדיל השקעות. אך עד כה, הממשלות תחת מקרון הוציאו כספים בלי חשבון, מתוך הנחה שצמיחה חזקה יותר תוביל לעלייה טבעית בהכנסות ממסים. אף שהגישה הזו השתלמה במונחים של שיעור אבטלה נמוך יותר והשקעות מצד חברות, היעדר המשמעת הפיסקאלית הוביל לגירעונות גדלים והולכים.
באיחוד האירופי כבר הכניסו את צרפת לרשימה השחורה של מדינות חברות עם גירעון גבוה מדי, ודרשו מהממשלה לספק להם תוכנית להפחתת הגירעון. במקביל, סוכנויות דירוג האשראי הורידו את הדירוג של צרפת ועלויות ההלוואה נמצאות במגמת עלייה. הגירעון צפוי לטפס השנה ל־5.6% מהתוצר, גבוה מהיעד של 5.1% ומעל 5.5% שנרשמו ב־2023. עלויות ההלוואה שלה טיפסו השבוע לרמה של ספרד, זאת לראשונה מאז המשבר הפיננסי של 2008, על רקע חששות המשקיעים מהיכולת של צרפת לצמצם את הגירעון.
בראיון הביע ארמנד התנגדות להעלאת נטל המסים על "הציבור העובד ומעמד הביניים". עם זאת, הממשלה התחמקה בינתיים משאלות לגבי האופן שבו היא מגדירה את מעמד הביניים ואת העשירים, כך שלא ברור נגד מי יכוונו המסים החדשים. ארמנד אף הדגיש כי העלאות המסים לא "ידכאו את הצמיחה או את יצירת מקומות העבודה", סימן לכך שהממשלה תנסה לפחות לדבוק במדיניות הכלכלית של מקרון.
עם זאת, בגולדמן זאקס ציינו כי נטל המסים בצרפת הוא "כבר עתה מהגבוהים מבין המדינות במעמדה, כך שקיים רק מרחב תנועה קטן לביצוע העלאות נוספות". עוד אמרו במזכר ללקוחות: "אנחנו מחפשים מדיניות שתכלול צמצום הוצאות, זאת למרות הנכונות של ראש הממשלה ברנייה להסתמך על צעדים מסויימים להעלאת ההכנסות". כלכלנים הציעו קיצוצים נוספים שישפיעו בעיקר על חברות, כמו קיצוץ הסובסידיות הנדיבות הניתנות לחברות המעסיקות מתמחים או לחברות שעוסקות במחקר ופיתוח.
הדיון הטעון בשאלה האם על צרפת להשית מחדש את מס העושר שבוטל על ידי מקרון והוחלף במס על החזקות נדל"ן, שב ועלה לנוכח קריאות מפלגות השמאל לחייב את העשירים לתרום יותר לקופת האוצר. בסוף השבוע אמר ברנייה, כי ייתכן ויבקשו "תרומה חריגה" מהעשירים ומהחברות הבינלאומיות הגדולות. בינתיים, בכירים בקהילה העסקית מתחילים להריח העלאות מסים. פטריק מרטין, יו"ר לובי העסקים Medef אמר שלשום לעיתון "לה פריזיאן", כי הוא מוכן "לדון בהעלאות מסים על חברות", אולם הזהיר את הממשלה שאין לבצע העלאות לפני שנעשה מאמץ ממשי להפחית את ההוצאה הציבורית.