אחרי הכתף הקרה מהממשל האמריקאי, שיין תנפיק בלונדון

שיין, ענקית האופנה האולטרה־מהירה הסינית, שוקלת להעביר את הנפקת המניות שלה מוול סטריט לבורסת לונדון - כך לפי דיווח בסוכנות בלומברג.

בחודשים האחרונים פועלת שיין בארצות הברית ובסין כדי להשלים הנפקה בניו יורק, במה שהיתה אמורה להיות לא רק ההנפקה הגדולה של השנה, בשווי מוערך של כ־90 מיליארד דולר, אלא גם אחת ההנפקות הסיניות הגדולות בארצות הברית מאז הנפיקה חברת שיתוף הנסיעות דידי ב־2021 לפי שווי של 68 מיליארד דולר.

שיין צומחת בקצב מסחרר. את 2020 היא סיימה בזינוק של 250% במכירות ל־10 מיליארד דולר ואת 2021 בקפיצה של 60% ל־15.7 מיליארד דולר. באותה שנה החברה ביצעה ניסיון כושל לרכוש את טופשופ וניסיון מוצלח לרכוש חלק מפעילות Forever 21. הכנסות שיין ב־2022 הסתכמו ב־23 מיליארד דולר, עם רווח נקי של 800 מיליון דולר. עם כ־11 אלף עובדים ו־5,400 ספקים, שיין מוכרת מוצרי אופנה, בית ואלקטרוניקה ב־150 מדינות.

בימים אלה היא נמצאת בשלבים מוקדמים לבחינת האפשרות להירשם למסחר בלונדון. בחברה החלו לבחון חלופות, אחרי שהעריכו כי נמוכים הסיכויים לקבל אישור מרשות ני"ע האמריקאית (SEC). אתמול דיווחה רויטרס, כי שר האוצר הבריטי ג'רמי האנט שוחח עם יו"ר שיין דונלד טאנג בנוגע להנפקה אפשרית. החברה הגישה תשקיף חסוי עוד בנובמבר, אך במהלך חריג בתעשייה, ה־SEC התעכבה בתגובה. העיכוב ניבא רעות והדגיש את המורכבות הפוליטית סביב כניסתה של שיין למסחר בארצות הברית. בשבועות מאז הוגש התשקיף, החלה ועדת קונגרס לחקור את נוהלי העבודה ומקורות הכותנה של שיין, ו־16 תובעים כלליים הפעילו לחץ נוסף על ה־SEC בדרישה לוודא ששיין לא משתמשת בעבודות כפייה בשרשרת האספקה.

החברה, שנוסדה בסין ב־2008, עשתה מאז כל שביכולתה כדי להרחיק את עצמה מהממשל בבייג'ינג, ובין השאר העבירה את המטה לסינגפור ואיננה משרתת לקוחות סינים. כבר ארבע שנים שהיא פועלת להנפיק, אך שורשיה, נפילות במגזר הטכנולוגיה והמתיחות הגוברת בין סין לארצות הברית הביאו אותה לדחיית המהלך. כעת, נראה שתיאלץ לשנות את תוכניותיה שוב במהלך שרק אחת תיהנה ממנו: בורסת לונדון. שם שוק ההנפקות סובל מיובש קיצוני ששיאו בשנה שעברה עם גיוס של כמיליארד דולר בהנפקות - שפל של עשרות שנים. המפסידה הגדולה היא שיין, שתצטרך להסתפק בשוק דל בנזילות ובהון ובהנפקה שתניב לה שווי שוק וגיוס נמוכים מכפי שתכננה. שינוי היעד יחייב אותה גם להגיש בקשות מחודשות לרגולטורים בסין ובבריטניה, מה שיביא לעיכובים נוספים.

בין סין וארצות הברית מדובר בפרק נוסף במלחמה הקרה הדיגיטלית. כך, למשל, במהלך כהונתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, הציב הממשל דרישות שקיפות חדשות בפני חברות סיניות אם ברצונן להימנע ממחיקתן מהמסחר, כולל חשיפת נתונים שבסין הגדירו "סוד לאומי". זמן קצר אחר כך תיקנה סין את הכללים המסדירים את שוק הטכנולוגיה, לרבות האופן שבו חברות מעבדות, שומרות או מנגישות נתונים אישיים של משתמשים, כדי לייצר דלת אחורית חוקית לנתונים שנאספים. המתיחות הגיעה לשיאה ב־2020, כשטראמפ דרש מטיקטוק להימכר לידיים אמריקאיות, או שתיאסר פעילותה במדינה. במקביל, סין חייבה את חברת שיתוף הנסיעות דידי להימחק מהמסחר האמריקאי, חודשים ספורים אחרי שהשלימה את הנפקתה שם. ואם לא די בכך, בחודש החולף הודיעה סין כי הממשל ימלא תפקיד משמעותי יותר בניווט הפיתוחים הטכנולוגיים במדינה ויהדק את השליטה בחברות הטכנולוגיה. מתיחות רב־ערוצית זו מונעת עתה מהצדדים להאריך את הסכם המדע והטכנולוגיה (STA) מ־1979 שנועד לקדם שיתוף פעולה.

לחששות אלה מצטרף דיווח שהגישה ל־SEC ענקית קמעונאות סינית מקוונת אחרת - עליבאבא - שלפיו יותר מ־12 חטיבות שלה נמצאות בבעלות חלקית של ממשלת סין. הדיווח הגיע לאחר שורת דרישות שהציב ה־SEC, שנועדו לתקן דיווח שמסרה החברה בקיץ. ברקע מתיחות זו, דרישות נוספות מצד מחוקקים ורגולטורים בארצות הברית לשקיפות גדולה יותר מצד שיין, שגם היא אוספת נתונים על משתמשים בהיקף עצום, הופכות, ככל הנראה, את ההנפקה בוול סטריט לבלתי אפשרית.