חוואלות, טיקטוק ומימון המונים: "ארגוני הטרור גייסו עשרות מיליונים מתחילת המלחמה"

"אין הפסקת אש במימון הטרור, וקמפיינים במימון המונים לטובת תמיכה בטרור, במסווה של תרומה לארגונים הומניטריים ולפליטים בעזה, הרימו ראש במלחמה". כך אמר היום (ג') ראש חטיבת סיכול אופרטיבי במטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (המט"ל) שבמשרד הביטחון, בוובינר שנערך על המאבק במימון טרור במלחמת "חרבות ברזל". לדבריו: "עשרות מיליוני דולרים גויסו כך על ידי החמאס, הג'יהאד האסלאמי ודומיהם מאז תחילת המלחמה".

"קמפיין מימון המונים זה מהיר ונגיש וקל להרים את זה ברשתות החברתיות", הוסיף הבכיר בדיון שעסק בשיטות שונות שפיתחו ארגוני הטרור לעקוף את המערכת הבנקאית והפיננסית העולמית, שנמצאת במעקב ופיקוח מתמיד של רשויות לאיסור הלבנת הון ברחבי העולם, כדי לשים יד על המטבע שהם זקוקים לו הכי הרבה למימון הפעילות – דולר אמריקאי.

דוגמא לקמפיין מימון המונים

"מאוד קשה להפליל את הקמפיינים האלה, ולהוכיח שזה כסף שהולך לטרור ולא תרופות", אומר הבכיר. "כשאנחנו מזהים קמפיין הוא נבחן לראות האם אפשר לפרום אותו ולהבין מי מאחוריו, כדי לגלות האם מדובר בעמותה או ארגון שהוכרז בעולם כתומך טרור ואז ניתן לנסות להפליל אותו ולעצור את העברת הכספים".

בדיון האינטרנטי הציג גיל ברק - ראש אגף אסטרטגיה, אנליטיקה ומודיעין ברשות לאיסור הלבנת הון וטרור – קמפיינים לדוגמא. כך למשל תחת מילת המפתח "עם עזה" (with Gaza), אותרו לפי מצגת שהציג ברק כ-97 קמפיינים שבהם תמכו 204.5 אלף איש ובאמצעותם גויסו 17,851,569 דולר אמריקאי. המחנה המשותף לכולם הוא שהם טוענים שהכספים מיועדים ל"צרכים הומניטריים של הפלסטינים בעזה".

הבדיקה של הקמפיינים נעשת מאחורי הקלעים בעזרת גופי המודיעין הישראלים - שב"כ, אמ"ן ומוסד - בסיוע גופים זרים. "אנחנו בודקים לאן הולך הכסף, מי הגוף, היכן פועל, מה אמצעי התשלום שהוא מציע ועוד", אמר. "קמפיינים שהצלחנו להפליל, כשגילינו שיש קרן מוכרזת עם קשר לחמאס, פעלנו לחסום את זה. המט"ל או משטרת ישראל למשל פונים לגופי אכיפה בעולם על בסיס אמנות ושיתופי פעולה כדי לחסום אותם. חסמנו מתחילת המלחמה עשרות אמצעים ששימשו להעברת כספים – כרטיסים נטענים, חשבונות בנק או ארנקים דיגטיליים.

שיטה נוספת לפעול לחסימת הקמפיינים היא על ידי השחרתם ברבים. "אנחנו מעדכנים אצלנו באתר כל הזמן עוד ועוד קמפיינים שאנחנו מזהים ומפלילים", אמר. "המטרה היא שגופים פיננסים בעולם שמקבלים מאיתנו את המידע – וזה בפועל מה שהם מחפשים - יפילו את זה. אנחנו חושפים גם מי האתר או המדינה שמארחים של הקמפיין, כדי שתהיה רשימה שחורה ברורה ויורדיו אותם".

"במימון המונים יש עלייה כי המלחמה מסוקרת בכל העולם וזה מביא חשיפה ועוד רצון של אנשים לתרום והם הגדילו תרומות ככה", אמר בדיון דן, מומחה בסיכול טרור מגוף ביטחוני ששמו המלא, כמו גם הגוף שהוא עובד בו, לא נחשף. "הצענו להרבה מדינות להגיד: לא מעבירים כסף. תקנו בכסף מה שדרוש, ושזה יעבור כמוצר. וכך מבטחים שזה כסף לסיוע הומניטרי, לא לטרור".

"החוואלות – בנקאות שחוזרת בזמן"

שיטה נוספת למימון הטרור שפורחת כעת במלחמה היא הערוץ המסורתי: החוואלות. זוהי שיטה שבה מרבים להשתמש פועלים זרים ברחבי העולם רוצים להעביר כסף למשפחותיהם, ללא צורך להעביר את הכספים בבנקים או מוסדות פיננסים רשמיים ומפוקחים. זוהי בעצם שיטת אמון, שבה חלפן כספים במדינה א', מבקש מחלפן כספים במדינה ב' לשלם בשמו של אדם לבן משפחות, כשבעתיד החלפנים מתקזזים ביניהם.

"יש המון פועלים זרים - סורים, פלסטינים, לבנונים - שעובדים בעולם המערבי ופועלים בשיטת החוואלות", אומר דן. "הם רוצים להעביר את הכסף למשפחה. וכאן נכנסות החוואלות. פועלים תמימים שהרוויחו כספים, העבירו אותו דרך מנגנון התקזזות. השימוש בחוואלות הוא בהמון מקומות בעולם והוא לא בפיקוח. זה ממש לחזור בבנקאות אחורה בזמן".

דן נותן דוגמא למקרה שנחשף. "עובדים סורים רצו להעביר כסף למשפחות שלהם בסוריה. השלטון הסורי לקח את הדולרים שהיו מיועדים למשפחות, ונתן למשפחות לירות סוריות במקום. ככה יש לו דולרים שהוא יכול להשתמש בהם לטרור".

"רק דולרים ב'אל-קארד אל-חסן'"

הדיון האינטרנטי לא פסח גם על החזית הצפונית – ארגון הטרור חיזבאללה שבלבנון. "צריך להבין את היקף הסיכון והמכפלות שלו ביחס לתקציב חיזבאללה", אמר דן. "תקציב חיזבאללה מיליארד דולר בשנה. עכשיו איך נתמודד כשזה יהיה מיליארד דולר. זה יהיה עוד פעילים, עוד טילים, עוד תמיכה באוכלוסייה האזרחית. ואז תחשבו על 5 מיליארד דולר. לכן העיסוק בפגיעה בתקציב הזה היא דרמטית".

לדברי דן למרות ההתעסקות הרבה בהעברות והשיטות הטכנולוגיות החדשות יחסית של העברות כספים כגון קריפטו וארנקים דיגטליים בסופו של דבר זאת לא הליבה. במימון טרור המזומן הוא המלך, כשהדולר האמריקאי הוא המטבע הכמעט בלעדי שבו כולם רוצים לעשות שימוש.

קמפיין בצבעי דגל פלסטין

"איראן, שמעבירה כספים במזומן, זה רוב התמיכה בטרור, והיא מדינה שמממנת טרור בצורה תעשייתית במזה"ת", אומר דן. "אם זה חמאס או חיזבאללה, גא"פ והמליציות השונות כגון החותים בתימן. הם ממומנים בדולרים. רק זה המטבע שהם רוצים. וכדי לתת להם דולרים, זה מנגנון שלם של חלפנים שתומך בזה.

למנגנוני המזומן באמצעות חלפנים והתארגנויות חוץ בנקאיות, אומר דן, יש השפעה משמעותית על הכלכלה. "התוצאה היא שאיראן פשוט הורסת מדינות כלכלית מבפנים, ומחריבה את כל המערכת הבנקאית. מקימים במדינות כמו לבנון סוג של גופי צללים פיננסים. פעיל חיזבאללה למשל נכנס ל"אל-קארד אל-חסן" (מוסד צדקה לכאורה שמספק אשראי לקהילה השיעית בבירות ומקבל דולרים מאיראן, ת.ג), ומבחינתו זה בנק לכל דבר".

"יוצא גם שאוכלוסיות שלמות תלויות בטרור לפרנסתם", סיכם דן. "מי שפעיל חיזבאללה למשל מגיל 20 עד 40, ועוזב אותו, לא ילך פתאום להיות עורכי דין. זה תעשייה שלמה וכשיש אוכלוסייה גדולה שחייה ומתפרנסת מטרור, קשה להפוך את הגלגל. ולכן ככל שנראה שהמשברים יעמיקו בלבנון ובעזה, ככה יהיה קל יותר לחיזבאללה ולחמאס לגייס פעילים. בלבנון משכורות ממוצעת זה 90 דולר. זה מסביר למה אנשים פונים לטרור שנותן להם יותר כסף. וחיזבאללה למשל גם מפתח עסקים. כל מיני סוגים שלהם כדי להקטין תלות באיראן".

פילטר בצבעי אבטיח

לדברי ברק מהרשות לאיסור הלבנת הון, ארגוני הטרור גם מצאו דרך לגייס כספים דרך תוכניות תמריצים למשתמשים ברשתות החברתיות. כך למשל הוצג קמפיין גיוס באמצעות טיק טוק. צעירה הזמינה משתמשים להוריד פילטר בצבעי אבטיח, ככל הנראה משום שהם דומים לצבעים שהם בדגלי פלסטין. על פי מדיניות התגמול של טיק טוק, עבור כל שימוש בפילטר מעל רף של 200 אלף משתמשים, הקמפיינר מקבל תשלום. הצעירה הובילה לכך ש-6.5 מיליון משתמשים הורידו את פילטר האבטיח, וכך היא גייסה 14 אלף דולר – הסכום המקסימלי בתוכנית. ההכנסות שלה, כך כתבה, מיועדות לתמיכה בארגונים הפועלים בעזה. אלא שלפי הבדיקה של הרשות אחד מהגופים הוא עמותה שהוכרזה כתומכת טרור.