מילצ'ן מגיע לאולם הדיונים בברייטון, בריטניה |
פרשנות
מכונת המתנות המשומנת של מילצ'ן הגיעה לברייטון סניף צלאח א־דין
ארנון מילצ'ן התייצב הבוקר במלון בברייטון לתחילת עדותו בתיק 1000, שתימשך כשבועיים • מול לחץ מבטיה של שרה נתניהו, הניח עד המפתח בתיק את התשתית לנראטיב התביעתי של קו אספקת טובין רציף לראש הממשלה ורעייתו, למרות שכולם ידעו על הבעייתיות בכך
1. ״למתנות היו שמות קוד״, סיפר היום ארנון מילצ׳ן בתחילת עדותו בתיק 1000 (תיק המתנות) לשופטים באולם המחוזי בירושלים. לחולצות הם קראו ״גמדים״, לסיגרים הקובנים ״עלים״, לשמפניות הצרפתיות ״ורודים״. האם היו אלה גילויי הומור בריאים או ניסיון להסוות מעשה פסול ביסודו? ואולי סתם גייסו את ההומור כדי שיכסה על הבושה? ואולי לא הייתה כלל בושה כי שני הצדדים חשו הכי טבעי בסיטואציה? נתניהו אוהב לקבל ורגיל לבקש. מילצ׳ן מלוהק לתפקיד המיליארדר התורן שצריך לשלם על קרבתו למנהיג כדי לנצל קרבה זו לבקשות שהוא יעלה מדי פעם: להארכת תקנות הפטור ממס לתושב חוזר, או פנייה לאמריקאים לסייע בחידוש הוויזה.
מילצ׳ן, שהצטרף לדיון בווידיאו קונפרנס ממלון בברייטון שבבריטניה, נחקר בידי עו״ד ליאת בן ארי, ראש התביעה בתיקי האלפים. התובע בתיק 1000, תיק המתנות, עו״ד אלון גילדין, נותר בישראל וצפה בעדות בברייטון סניף צלאח א־דין. מוקדם עדיין לסכם את העדות, שאמורה לארוך כשבועיים. מוקדם לסכמה לפני החקירה הנגדית של עו״ד עמית חדד, שכבר בתחילת החקירה הראשית הוכיח שהוא הגיע לברייטון מצוייד ברוח הקרב הנדרשת. מילצ׳ן אגב העיר ש״עמית זה חבר״ ואפילו התלוצץ, כשפנה לסניגור כ״חבר חדד״. בחקירה הנגדית הוא יגלה מהר מאוד שהלך לו החבר.
2. מילצ׳ן הניח את התשתית לנראטיב התביעתי. ראשית, הוא אישר את קו האספקה של הטובין שחולקו לדבריו בכל מקום: בקיסריה, בבלפור, בבית ינאי - ״בכל מקום שראיתי אותם״, אמר מילצ׳ן. שנית, הוא סיפר שנתן להדס קליין ״קרט בלאנש״ לספק לבני הזוג את כל מבוקשם גם כשהוא עצמו נמצא בחו״ל. שלישית, הוא הפריך טענת הגנה אפשרית: שנתניהו לא ידע על המתנות. לכל שאלה מי יזם את הבקשות לאספקה השיב ״ביבי ושרה״. בהתחלה, אמר, הוא עצמו יזם, אבל ההמשך כבר היה לפי דרישה, ואחר כך לשגרה.
והשגרה הזו היא מכונת מתנות משוכללת ומדוייקת שאי אפשר לעבוד עליה. ״פעם אחת״, סיפר מילצ׳ן, ״השתעשענו אני והדס ושמנו סוג אחר של שמפניות, אבל הגברת נתניהו מיד תפסה את התעלול ואמרה שטעינו״. בן ארי: ״ומה עשיתם״? מילצ׳ן: ״תיקנו״. ופעם גם העזו לחרוג מהקוטר הנכון של הסיגרים ותיקנו לקוטר הנכון. ״האם הפניה הייתה אליך״? ״לא פנייה, הערה״, תיקן מילצ׳ן, ״פעם אליי ופעם להדס. נתתי הוראה שיקנו את הקוטר הנכון״.
3. בן ארי: ״האם שלחת שמפניות וסיגרים לאחרים מלבד נתניהו?״ ״לא״, אמר מילצ׳ן, ותיקן ל״לא זוכר״ כשהוא מבהיר שעל השמפניות שלו חגגו גם אחרים, אבל אצלו בבית ולמטרות נשגבות וראויות. את השמפניות צרכו שם שמעון פרס, יאיר לפיד, בוז׳י הרצוג, נתניהו ואחרים. ״צריך לעשות שלום בין היהודים כדי שאפשר יהיה לעשות שלום עם הערבים״, הסביר מילצ׳ן את תפקיד המשקאות: דלק שנועד לקרב לבבות ולקדם את השלום. הוא סיפר איך כמפיק הזיז תקציבי הפקות במאות מיליוני דולרים, אז מה רוצים ממנו - שיידע כמה עולה קופסת סיגרים או בקבוק שמפניה? 2,500 דולר וכמאה דולר, ניסה את כוחו.
4. מילצ׳ן נראה מוטרד. נתניהו התייצב כדי לצפות בו באולם בית המשפט המחוזי בתל אביב. רעייתו שרה הרחיקה עד ברייטון כדי לצפות בו ישירות. בשלב מסויים התלוננה בן ארי מברייטון לשופטים בירושלים על ״קשר העין שיוצרת שרה נתניהו עם העד״. חדד התפוצץ (שוב) והפעם כדי להפריך כל רמז לאיום משתמע על העד. אב בית הדין רבקה פלדמן־פרידמן הגיבה: ״איננו יכולים לראות מה קורה אצלכם. אסור לאף אחד לעשות פרצופים לעד. לא פה ולא שם״.
לא פשוט לו למילצ׳ן להעיד מול בני הזוג. לא פשוט להעיד מול מי שתפס אותו כ״אח״. הקרב על הסטטוס נפתח אתמול. ההגנה מושכת לקרבת האחים כדי להצדיק או לפחות להלבין את המתנות. התביעה מושכת אל המקום הלא לגיטימי שבו ניתנו המתנות מאינטרסנט אחד לשני.
מילצ׳ן נזכר בפגישה הראשונה עם בני הזוג, ב־1996, בנסיעה להקרנת בכורה בניו יורק. ״שרה רצתה סרט אחר״, נזכר העד, והוא נזכר גם ששרה רצתה בובת באגס באני גדולה במחיר של 100 דולר עבור יאיר. הקשרים השתדרגו לארוחה: ״אכלנו ארוחת ערב עם שרה וביבי. דיברנו על היסטוריה, כלכלה, יו ניים איט״. בביקור משותף בפריז הוא נזכר באירוע מיוחד: ״יאיר נתניהו ופסנתרן פלשתינאי ניגנו בפסנתר בארבע ידיים וזה היה מאד מרגש״.
5. ההתרגשות הגיעה לשיאה בסוגיית התכשיט שמילצ'ן קנה לשרה. בחקירתו לפני שבע שנים אמר מילצ׳ן ששרה יזמה את קניית התכשיט. אלא שכאן החליט מילצ׳ן להפגין זהירות וכך העיד: ״שאלתי את ביבי: האם זה לא מסוכן? הצעתי לו, קח חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה. והוא חזר אליי ואמר שהוא קיבל אישור, שמותר לחברים לתת מתנות חוץ מבית. ולמתנות אין מספר ואין גבול. קנינו בהנחה שיש אישור. רציתי רק שביבי יגיד לי 'גו אהד'. אמרתי לשרה שאין לי בעיה לתת, בשמחה אתן, רק רציתי שהוא יישן בשקט שלא תהיה תסבוכת". התכשיט, ולא החולצות, הסיגרים והשמפניות, עורר אצל מילצ׳ן נורות אזהרה מיוחדות של חוקיות. בן ארי ניסתה לחלץ ממנו את הסיבות לבירור המיוחד שערך הפעם. חדד התנגד ובן־ארי נופפה ב־10א: דרישה לקבל כראיה את עדות העד במשטרה. כאן הובהרה אחת מנקודות המפתח בחקירתו של מילצ׳ן: מהי משמעות המילים ״הגעיל אותי״? האם נגעל מהתובענות והתיאבון של בני הזוג או מהמצב שנקלע אליו העד, החווייה בחדרי החקירות?
״מגעיל אותי המצב שנקלעתי אליו בעקבות הבלגן״, סיפק העד את הגרסה הנוחה לנתניהו, שבאותו הרגע ממש קם מכסאו ועזב את האולם, לא לפני חיוך ניצחון שזרק לכיוון העיתונאים. בן ארי ביקשה לתקן נזקים ולהגיש את ה״הגעיל אותי״ של חדר החקירות שמשרת את התזה של התביעה, את ה״הגעיל אותי״ של התכשיט. השופטים התערבו בחילופי הצעקות בין התובעת לסניגור וביקשו לבחון בעצמם ממה נגעל מילצ׳ן - אז והיום.
6. במהלך הדיון מילצ׳ן צבר ביטחון ומדי פעם העיר הערות מבודחות על האירוע. בשלב מסוים שאל את התובעת בן־ארי: ״מה שרה נתניהו רלבנטית לנאשם חוץ מזה שהם נשואים?״. ביציאה מהאולם שוחחו מילצ׳ן והגברת. איך אנחנו יודעים? מתלונתה הרמה של בן־ארי שבקעה מהמסך, בקשתה מהשופטים למנוע את המגע האסור הזה. ולשאלתו של מילצ׳ן - שרה מאוד רלבנטית לנאשם. ללא מעורבותה הרוחבית בכל שקשור לניהולה של מדינת ישראל ושל המעון בבלפור, חלק גדול מצרותיו של נתניהו היו נחסכות. למשל, תיק 1000 שבמסגרתו נגבית היום עדותו.