סקי בוואל טורנס באלפים הצרפתיים. 250 אתרי סקי בצרפת מעסיקים כ־120 אלף עובדים | צילום: באדיבות ואל טורנס
החזית הירוקה
עקב ההתחממות הגלובלית: רק ב־15 מדינות ניתן לקיים את אולימפיאדת החורף
מחקר של הוועד האולימפי הבינלאומי גילה כי עקב התחממות האקלים כיום רק ב־15 מדינות בעולם שוררים תנאים שיאפשרו קיום של אולימפיאדת החורף, ועד 2040 יהיו רק 10. גם תחביבי הגלישה למיניהם עלולים להיעלם, וחצי מהאתרים באירופה בסכנת סגירה
המשחקים האולימפיים שהסתיימו בפריז היו אירוע בלתי נשכח. אולם יש משהו שהמשתתפים והצופים הרבים דווקא יעדיפו לשכוח: החום הכבד שפקד את האזור בחלק מימי התחרות. הוועדים האולימפיים אומנם הבינו בשנים האחרונות כי מזג האוויר שהופך לקיצוני יותר בשל שינויי האקלים דורש מספורטאי העילית להיערך לאירועים תחת חום כבד, שעשוי להשפיע על ההישגים ואף על יכולתם להתחרות — אך אתגר חדש עומד בפתח: משחקי החורף האולימפיים שיתקיימו בפברואר 2026 במילאנו, בעידן מתחמם שבו מרבדי השלג הזמינים הולכים ומצטמצמים.
תומאס באך, נשיא הוועד האולימפי, רמז במסיבת עיתונאים שנערכה עם פתיחת האולימפיאדה שהשפעות שינויי האקלים עלולות לשבש את תזמון המשחקים העתידיים. ״אנחנו צריכים לבחון אם יש להתאים את לוח השנה שלנו לשינויי האקלים ולהתחממות הגלובלית, וזה נכון כבר לגבי משחקי החורף הקרובים״, אמר באך. הסיבה: יש מחסור הולך וגובר בשלג טבעי באזורים מסוימים עקב עליית הטמפרטורות, מה שגם מאיים על קיומה של תעשיית ספורט השלג העולמית – המאפשרת לא רק חופשה מהנה להמונים, אלא גם את היכולת לספורטאים האולימפיים להתאמן מדי עונה במדרונות המושלגים, וגם מאפשרת לצעירים רבים לחוות את התחום מקרוב ולהחליט אם להפוך אותו למסלול מקצועי.
מבין 15 ענפי חורף, שבעה מושפעים מטמפרטורה ושלג (בין היתר סקי אלפיני, סנובורד וקפיצות סקי). בשנה שעברה גילה הוועד האולימפי הבינלאומי במחקר שערך כי עד 2040 רק עשר מדינות יהיו מסוגלות לקיים בתחומן את משחקי החורף האולימפיים ולענות על הקריטריונים הנדרשים למשחקים — טמפרטורות של מתחת ל־0 מעלות צלזיוס בעת המשחקים, כיום מדובר ב־15 מדינות. "מהנתונים האלה מתברר ביתר שאת שאנחנו צריכים לטפל מהר מאוד בהשפעה הדרמטית שיש לשינויי האקלים על ספורט החורף במשחקי החורף", אמר באך.
מחקר נוסף, של אוניברסיטת ווטרלו שבקנדה, מצא שאם פליטת גזי החממה העולמית לא תופחת באופן דרמטי, עד סוף המאה רק אחת מבין 21 הערים הקודמות שאירחו את אולימפיאדת החורף — סאפורו שביפן — תוכל לספק תנאים הוגנים ובטוחים לקיום תחרויות ספורט בשלג. ואם האנושות תצליח להשיג את יעדי הסכם פריז העולמי להפחתת פליטות גזי החממה ובלימת שינויי האקלים – יהיה מדובר בשמונה ערים, אך הסיכויים לכך נמוכים מאוד לפי היעדר המאמצים היום. ארבע ערים מארחות לשעבר — שאמוני, סוצ'י, גרנובל וגרמיש־פרטנקירשן — לא יוכלו לארח את המשחקים גם בתרחיש שבו יופחתו פליטות גזי החממה בשיעור ניכר.
החוקרים מצאו כי טמפרטורת היום הממוצעת בפברואר בערים שאירחו את משחקי החורף בעבר עלתה בהתמדה — מעלייה של 0.4 מעלות צלזיוס בממוצע במשחקים שנערכו בשנות ה־20 עד שנות ה־50; לעלייה של 3.1 מעלות צלזיוס בממוצע במשחקים בשנות ה־60 עד ה־90; עד לעלייה של 6.3 מעלות צלזיוס בממוצע במשחקים שהתקיימו במאה ה־21 (לרבות המשחקים האחרונים, שנערכו בבייג׳ינג ב־2022). בעשורים הבאים, עד סוף המאה, יכולה הטמפרטורה הזו לטפס בעוד 2 ואפילו 4.4 מעלות בממוצע, בהתאם לפעולות שאותן תנקוט האנושות כדי למזער את הנזק. כך או כך, רוב היעדים באירופה עלולים להיות לא מספיק קרים ואמינים לקיום משחקים כבר בשנות ה־50 של המאה הנוכחית.
פחות שלג, יותר פציעות
שלוש אולימפיאדות החורף האחרונות רשמו את שיעורי הפציעות הגבוהים ביותר לספורט סקי
החוקרים סקרו גם ספורטאים ומאמנים בינלאומיים ומצאו ש־89% מהם חשים שדפוסי מזג אוויר משתנים משפיעים על תנאי התחרות, ו־94% חוששים ששינויי האקלים ישפיעו על ההתפתחות העתידית של הספורט שלהם. הם גם ציינו כי שיעורי נפילות ופציעות גבוהים יותר יכולים להיות מיוחסים חלקית לטמפרטורות גבוהות יותר ולתנאי שלג גרועים. כך או כך, שלוש אולימפיאדות החורף האחרונות רשמו את שיעורי הפציעות הגבוהים ביותר לספורט סקי (55% יותר ממשחקי החורף האחרים).
המגמה הזו, המובילה לעליית הטמפרטורות בחורף, הובילה גם את הוועד האולימפי להתמהמה בטרם הכריז על המיקום לאולימפיאדת החורף של 2030. לבסוף הוחלט כי המשחקים יתקיימו באלפים הצרפתיים בסוף העשור, ובעיר ויוטה בצרפת ב־2034. לאחר ביקור בסולט לייק סיטי באפריל, חבר משלחת של IOC אמר שהארגון "די בטוח שנוכל לעשות את זה כאן עד 2050, עם כל דו"חות האקלים שקראנו", אבל ש־2060 והשנים שלאחריה מהוות אתגר אפילו עבור עיר הסקי המפורסמת.
אולימפיאדת החורף עלולה להיות מוגבלת למיקומים צפוניים יותר, כמו קלגרי ואלברטה בקנדה, או להידחק לגבהים גבוהים יותר. אולם מעבר לסוגיה הנקודתית היא מבטאת בעיה שתלך ותגבר, ולא תופיע רק אחת לארבע שנים: עיירות מושלגות הנהנות מתיירות סקי סובלות כבר היום מדילול בכמויות השלג, במיוחד במדרונות הנמוכים. המחסור בשלג הפך לסמל גלוי של השפעות שינויי האקלים, וביותר מ־2,200 אתרי סקי ב־28 מדינות באירופה כבר מזהים את המגמה ומסתכלים קדימה בדאגה. כמעט מחצית מ־169 אתרי הסקי שנאלצו להיסגר מאז 1951 עשו זאת בשל מחסור בשלג. עד סוף המאה, מזהיר המכון לחקר שלג ומפולות, רק אתרי נופש מעל 2,500 מטר יזכו למספיק שלג טבעי כדי להישאר פתוחים. מדובר בתעשייה שמגלגלת עבור אירופה 30 מיליארד דולר בשנה, ובצרפת לבדה מעסיקים 250 אתרי סקי כ־120 אלף עובדים.
גם תותחי שלג צריכים קור
במשחקי בייג'ינג 2022 השתמשו ב־100% שלג מלאכותי, אך גם זה עלול לתרום להתחממות
אולם לפי מחקר שפורסם בשנה שעברה במגזין המדעי “נייצ׳ר”, כחצי מאתרי הסקי באירופה עומדים בפני "סיכון גבוה מאוד" של מחסור בשלג בתרחיש של התחממות של 2 מעלות. המשמעות היא סכנת סגירה שכן לא יוכלו לספק לתיירים חוויית גלישה חלקה ומהנה, אם בכלל. בהתחממות של 4 מעלות, תרחיש אפשרי שאליו צועדת האנושות, 89% מאתרי הסקי יהיו בסיכון גבוה להיעלמות כיסוי השלג. האפשרות ליהנות מחופשת סקי מושלגת תתקיים בעיקר בפסגות הגבוהות – שם גם נמצאים אתרי הסקי היוקרתיים יותר לרוב, מה שעלול להפוך את החופשות ואת תחביבי ספורט השלג לנחלתם של העשירים יותר, בספורט שגם ככה פחות נגיש לכלל האוכלוסייה.
אבל האם ישנו פתרון טכנולוגי שיאפשר לפחות לקיים את עונות הסקי והמשחקים האולימפיים באופן רציף? התשובה החלקית לכך היא תותחי שלג. זה קורה כבר היום באתרי סקי המייצרים כך שלג מלאכותי במהלך העונה. אולם הם יכולים לפעול רק כשקר מספיק, ויצירת שלג ושמירה עליו קר דורשות אנרגיה ומים – אשר שניהם הופכים ל"מוצרים" במחסור בעולם מתחמם. מים נעשים נדירים יותר באזורים רבים, ואנרגיה, אם המשמעות היא שימוש רב יותר בדלקים מזהמים ליצירתה, תורמת עוד יותר לשינויי האקלים.
המשחקים האולימפיים שנערכו בוונקובר 2010, סוצ'י 2014 ופיונגצ'אנג 2018 הסתמכו כולם במידה מסוימת על שלג מלאכותי, אם כי השימוש בבירת סין לפני כשנתיים היה בשיא חסר תקדים: 100% שלג מלאכותי. לטענת המארגנים, הציוד עצמו התבסס באופן מלא על אנרגיה מתחדשת, ונעשו צעדים רבים כדי לחסוך במים. בניגוד למה שנעשה באתרים רבים בעולם, בבייג׳ינג לא השתמשו בכימיקלים בתהליך ייצור השלג, כדי למזער את ההשפעה על המערכת האקולוגית המקומית.