הנגיד אמיר ירון: "רואים עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל"

"אם מסתכלים על הרבה מאוד מהפרמטרים שהם רלוונטיים להחלטה שלנו על הריבית, אבל גם מעבר לכך, אנו רואים התגברות בעצימות הלחימה, בוודאי בצפון, וזה דבר שעשוי להוביל ללחצים תקציביים", כך אמר היום (ב') נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בשיחה עם כלכליסט לאחר שהוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית על שיעור של 4.5%.

"אנו רואים עלייה בסביבת האינפלציה ובאי הוודאות הגיאו-פוליטית", הוסיף הנגיד. "הפרמטרים האלה מאתגרים את תהליך הנורמליזציה של הריבית. זה מסביר את ההחלטה שלנו עכשיו להשאיר את הריבית על כנה, אבל גם את ההחלטות הקודמות - וגם בראייה קדימה".

לדברי הנגיד, "גובה הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית, ואפשר להוסיף לזה גם את אי הוודאות הגיאו-פוליטית והמדיניות הפיסקאלית. למדנו שהרבה יכול להשתנות כאן מאוד מהר. לכן עכשיו אנחנו פועלים באופן מאוד data depended (תלוי נתונים), בצורה מדודה וזהירה".

לגבי מגמת הריבית בטווח הקרוב אמר הנגיד: "הריבית היא עדיין מרסנת, ויכול להיות שזה יצטרך להישאר כך לאורך תקופה ארוכה יותר. היינו אגרסיביים, היינו מהראשונים להגיב, ונפעל בהתאם להתפתחויות".

"יש עלייה בפרמיית הסיכון (של ישראל)", הדגיש הנגיד. "העלייה הזו משתקפת במספר אינדיקטורים כמו שער חליפין וה-CDS (תעודות ביטוח על אג"ח ממשלה במקרה של חדלות פירעון המהווה מדד לפרמיית היסכון - א"פ). ראינו מה קרה ל-CDS לאחר האירוע מול איראן (מתקפת הטילים על ישראל - א"פ). זה עלה. מאז זה אומנם התמתן קצת אבל לא חזר לאן שזה היה. אי הוודאות הגיאו-פוליטית והפיסקאלית גברה במידה מסוימת, וזה מוסיף לחץ על השווקים הפיננסיים. מעבר לזה, צריך להניח גם את ה-Higher for longer של ארה"ב (ההערכה כי ריבית הפד לא תרד אף היא בקרוב - א"פ). פער התשואות בינינו לבין האמריקאים עלה יותר ולהערכתנו הוא משקף את הסיכונים שגלומים לא רק מפרוץ המלחמה, אלא מה שנתפס כאי ודאות לגבי לאן האירוע הזה הולך ומתי ואיך בדיוק הוא מסתיים".

הנגיד, שהוא לפי חוק היועץ הכלכלי לממשלה, התייחס לסוגיה הרגישה של ההשתוללות התקציבית של הממשלה ואמר: "לפי כל האינדיקטורים פרמיית הסיכון עולה ולכן יש חשיבות, במיוחד בתקופה הזו, לנהל את התקציב באחריות. יש להקפיד על אחריות פיסקאלית שתשדר לשווקים את האמון שצריך". הנגיד חזר והדגיש את החשיבות של בנק ישראל בבניית המסגרות התקציביות.

הנגיד גם סימן את דרך הפעולה הרצויה במישור התקציבי: "ככל שיחול גידול בלתי צפוי בהוצאות הביטחוניות, יש לשקול גם צעדים נוספים בתחום המיסוי או להקדים צעדים מתוכננים (הכוונה היא להעלאת המע"מ - א"פ). חשוב גם לוודא שמה שכן הוחלט בממשלה - יבוצע. אני רוצה להזכיר שגם כשעשינו את ההתאמות האלה ויצאנו מהממשלה, היו חלק מההתאמות שלא בוצעו בכנסת". הכוונה היא לסדרת מהלכי מיסוי שיו"ר ועדת הכספים משה גפני מעכב בכוונה מסיבות פוליטיות כבנות ערובה לאיור חוק הגיוס.

לניתוח של הנגיד התלוותה המלצה אופרטיבית: "יש לנו מצד אחד חלק מההתאמות שלא בוצעו, ומצד שני יש כנראה לחצים תקציביים שייכנסו לתוך תקציב 2025 ולכן יש סבירות לא בלתי מבוטלת שיידרשו צעדים נוספים".