פרסום ראשון
המדינה: למחוק על הסף את תביעת נפגעי מסיבת הנובה
עמדת המדינה היא כי מדובר בתביעה שהקדימה את זמנה, ואין כל אפשרות ממשית לנהל אותה בעיצומה של המלחמה באופן שיאפשר הליך הוגן וראוי; במסגרת ההליך תובעים 42 נפגעים שהשתתפו במסיבה, בה נטבחו מעל 360 אזרחים על ידי חמאס, סכום של 200 מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו להם
המדינה מבקשת למחוק על הסף את התביעה בסך 200 מיליון שקל שהגישו לפני חודשיים 42 נפגעים שהשתתפו במסיבת נובה ברעים ב-7 באוקטובר. לחילופין מבקשת המדינה להורות על עיכוב ניהולה.
בינואר הגישו נפגעים שהשתתפו במסיבת נובה תביעה אזרחית ראשונה לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, ובמסגרתה נטען כי "שיחת טלפון אחת של גורמים צה"ליים למפקד האחראי על המסיבה בלילה שבין ה-6 וה-7 באוקטובר לפזר את המסיבה באופן מיידי נוכח הסיכון הצפוי היתה מצילה את חייהם ומונעת את הפציעות בגוף ובנפש של מאות משתתפי המסיבה לרבות התובעים. אין להבין את הרשלנות והמחדל הקשה". התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד צה"ל, משרד הביטחון, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי, וחתומים עליה הם ניצולי המסיבה שנפגעו פיזית ו/או נפשית. במסיבה עצמה נרצחו מעל 360 משתתפים על ידי מחבלי חמאס.
במסגרת התביעה שהוגשה על ידי עורכי הדין ענת גינזבורג וגלעד גינזבורג נכתב כי מדובר ב"מחדלים קשים ורשלנות פושעת של הנתבעים ביחד ולחוד, אשר גרמו לנכויות קשות של התובעים והרסו את חייהם".
המדינה ציינה במסגרת הבקשה שהגישה אתמול לבית המשפט כי מבלי לנקוט עמדה ביחס לטענות, מדובר בתביעה שהקדימה את זמנה, ואין כל אפשרות ממשית לנהל אותה בעיצומה של המלחמה באופן שיאפשר הליך הוגן וראוי: "כתב התביעה רווי בטענות רבות נגד בעלי תפקידים בכירים מגופים שונים במדינה. אותם בעלי תפקידים עסוקים מבוקר ועד ליל סביב השעון בליבת העשייה של המלחמה ובהגנה על המולדת, בקבלת החלטות ובביצוע פעולות שונות ורבות. הגשת התביעה כחודש וחצי בלבד לאחר האירועים הנוראים, כאשר טרם התגבשה נכותם של התובעים, הקדימה את זמנה. משכך, דומה כי ניהול התביעה עתה אף עשוי לפגוע באפשרותם של התובעים לממש את מלוא זכויותיהם, ככל שתתקבל טענתם בשלב זה".
עוד נטען בבקשת המדינה כי בהתאם לבדיקה שנערכה על ידי הפרקליטות , התובעים הוכרו כנפגעי פעולות איבה וקיבלו סיוע כספי חד פעמי. מעבר לכך, נטען, מי שהוכר זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש לעמוד בפני ועדה רפואית וזאת על מנת לבחון מיצוי זכויותיו על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. "משכך, עיכוב התובענה אינו מותיר את התובעים בפני שוקת שבורה והם רשאים לפנות למוסד לביטוח לאומי ולמצות את זכויותיהם", נטען.
עוד נטען על ידי המדינה כי התביעה כוללת טענות הדורשות את תחקור האירועים שקדמו ל-7 באוקטובר, כאשר האינטרס הציבורי הכללי הוא למצות קודם את כלל התחקירים הצבאיים ואפיקי בדיקה אחרים ולא לברר את הדברים במסגרת תביעות נזיקין פרטניות שעשויות אף לפגוע או לזהם הליכי בדיקה עתידיים. כן נכתב כי "בירור אירועי ה-7 באוקטובר במסגרת תביעה אזרחית עוד בטרם מוצו הליכי הבדיקה הביטחוניים והממשלתיים, עלול להסב נזק ממשי במישור הלאומי לאינטרס הציבורי בכללותו". את הבקשה הגישו עורכי הדין ניר גנצ'רסקי ואביאב הולנדר מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).
עורכי הדין ענת וגלעד גינזבורג ממשרד עורכי הדין ענת גינזבורג ושות' המייצגים את ניצולי הנובה נמסר: "יש להניח כי המדינה הגישה בקשה זו נוכח ידיעתה כי לתביעה יצטרפו תובעים רבים נוספים. מהבקשה של המדינה עולה כי המדינה לא עיינה כדבעי בכתב התביעה, שלו היה נעשה כך היו קוראים כבר בתחילתה שאין כל כוונה לבקש מבית המשפט כי יחליף את ועדת החקירה הממלכתית לכשתוקם. כל הטענות בתביעה ענייניות וקונקרטיות לרשלנות הנוגעת להיתרים ואישור המסיבה על גבול עזה והמחדל של אי פיזור מסיבת הנובה. צר לנו שיש מי שבוחרים להפקיר את ניצולי הנובה שוב, ולעכב את ההליך המשפטי. אך אין לנו ספק כי בית המשפט יעשה צדק".