למרות התנגדות עיריית ראשל"צ: קידום פרויקט המיחזור בשפד"ן יימשך

ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה את העררים שהוגשו לה על הכוונה להקים מתקן אזורי לטיפול בפסולת בצמוד לאתר השפד"ן שבחולות ראשון לציון. את העררים הגישו כמה מבעלי הזכויות בקרקע המדוברת, אך הובילה אותם עיריית ראשון לציון שמתנגדת נחרצות להקמת המתקן אותה מקדמים משרדי האוצר והגנת הסביבה משנת 2011.

מדובר במתקן שצפוי לטפל ביותר מ-400 אלף טונה של פסולת עירונית בכל שנה בהליך שבמסגרתו היא תמוין וחלק מתוצרי המחזור ישמשו כחומרי דישון לגידולים חקלאיים או להפקת חשמל.

כיום, לפחות 83% מכלל הפסולת הישראלית שמועברת להטמנה. לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביולי האחרון, בתוך כ-4 שנים כבר לא יהיה היכן להטמין אותה, כי עתודות הקרקע המיועדות לכך נגמרות.

במשרד להגנת הסביבה רואים בהקמת מתקן המחזור בראשון לציון, כמו גם בהקמת מתקנים דומים נוספים בשנים הקרובות ברחבי הארץ, יעד לאומי שעמידה בו תאפשר להפחית משמעותית את הטמנת הפסולת בקרקע. המשרד סימן את שנת 2030 כיעד שבו רק 20% מכלל הפסולת בישראל תובא להטמנה, וגם זאת לאחר שתטופל ותעבור מיון באחד ממתקני הטיפול בפסולת.

לפני כ-4 שנים, בתום הליך מכרזי שהובילו משרדי הממשלה, נבחרה חברת זירווייסט שנמצאת בבעלות שווה של שיכון ובינוי ושל GES להקים את המתקן, שאליו תפונה מרבית הפסולת מערי גוש דן. מתוקף תנאי הזיכיון, זירווייסט תשקיע כ-800 מיליון שקל בתכנון, הקמה, תפעול ותחזוקת המתקן, וזאת לתקופה של 25 שנה שאחריה הוא יועבר לרשות המדינה.

עם זכייתה, זירווייסט ביקשה מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במרכז היתר להקמת המתקן, שמתוכנן להשתרע על שטח של כ-133 דונם, בצמוד לאתר של השפד"ן.

לפי בקשת ההיתר שהגישה, מדובר במתקן סגור שמתוכנן לפעול כ-310 ימים בשנה וכ-200 משאיות ישנעו אליו פסולת מכל אזור המרכז לאורך כל שעות היממה. האתר יכלול אוגר לקליטת הפסולת, מערך מכני שימיין ויפריד את סוגי הפסולת, מתקן לטיפול ביולוגי בחלק ממנה ומתקנים להפקת ביו-גז והפיכתו לחשמל ועוד. בהיותו מתקן סגור, הוא יפלוט אוויר בצורה מבוקרת לאחר טיפול דו-שלבי באמצעות טכנולוגיות מתקדמות שמיושמות באתרים דומים בעולם באופן שמונע מפגעים סביבתיים.

לוועדה המחוזית הוגשו לא פחות מ-257 התנגדויות למתן ההיתר לזירווייסט והיא דחתה את כולן. עיריית ראשון לציון, שמתעקשת לסכל את התוכנית, עתרה לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ונימקה את התנגדותה בטיעונים שפורטו על פני מאות עמודים.

טענתה המרכזית היא שדין בקשת ההיתר של זירווייסט להיפסל, בנימוק שהתוכנית שעל בסיסה מתוכננת ההקמה של המתקן אינה תוכנית מפורטת וכי קידום של מהלך כזה מחייב תוכנית מפורטת חדשה. לטענתה, תוכנית המתאר לשטח המדובר מתייחסת רק להפעלת מתחם השפד"ן באותו אזור. היא הוסיפה וטענה כי מדובר באתר פסולת עצום ממדים ובעל השלכות סביבתיות משמעותיות.

ועדת הערר דחתה את הטיעון של עיריית ראשון לציון וקבעה כי תוכנית המתאר לאזור זה מפורטת, אם כי יש צורך לעדכן אותה בהתאם לתכנון המודרני שכן היא נכנסה לתוקף ב-1978. לדעת הוועדה, "אין לקבוע שלא ניתן להוציא מכוחה של תוכנית זו היתרים או לקבוע שהליך הבקשה להיתר בנסיבות אלה חורג ממתחם הסבירות".

גם הטענות שמטילות ספק בהיתכנות הכלכלית, הטכנולוגית והמנהלית של האתר המתוכנן – נדחו בידי חברי ועדת הערר: "לא עלה בידי העוררים כדי לשכנע אותנו כי יש להעדיף את עמדתם על פני עמדתה המוצהרת של ממשלת ישראל. למהלך זה קדמה עבודת מטה בהובלת משרד האוצר ואגף החשב הכללי ביחד עם המשרד להגנת הסביבה ובכל הכבוד לעמדת העירייה, יש להסתמך בעניין מקצועי זה על עמדת המדינה והרגולטורים המוסכמים מטעמה".

חברי ועדת הערר לא התרשמו גם מאיומים שהשמיעו נציגי עיריית ראשל"צ במסגרת ההליך, לפיהם היא תחרים את המתקן המתוכנן ולא תשתמש בו, מה שיגרע ממצבת הלקוחות של זירווייסט לפחות לקוח פוטנציאלי אחד שלה. בנוסף, הם דחו את הטיעון שהמתקן לא מותאם לצרכים שנובעים מהרכב הפסולת בישראל. בהחלטתה קבעה הוועדה בראשות עורכת הדין מורן בראון כי לא נמצאה תשתית מתאימה המבססת טיעונים אלה, כמו גם טיעונים אחרים שהעירייה העלתה נגד המיזם.

ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, לא מתכוון להרים ידיים במאבק לסיכול הקמת המתקן. זמן קצר לאחר שהוועדה דחתה את הערר של העירייה, הוא פרסם פוסט בעמוד הפייסבוק שלו בו כתב כי המאבק בנושא יימשך: "לא נפסיק כאן, מדובר בעוד שלב במאבק שלנו ולא משנה כמה הדרך תהיה רצופה בדחיות. נילחם בשביל תושבי העיר על זכותם שלא יוקם כאן מתקן פסולת אזורי. אנחנו לומדים כרגע את תוכן ההחלטה בצורה מקצועית, ואת דרכי הפעולה שעומדות בפנינו בשלב הזה".