"העוקץ הרוסי" הינה שיטת ההונאה הנפוצה בישראל | צילום: שאטרסטוק
דוח הפיקוח
"העוקץ הרוסי": 70 מיליון שקל נגנבו מלקוחות הבנקים יוצאי בריה"מ
דו"ח הפיקוח על הבנקים חושף כי הונאה טלפונית כנגד לקוחות יוצאי ברית המועצות כללה תקיפה של 2,300 איש, כאשר 37% מהם ספגו נזק כלכלי; העוקץ נעשה באמצעות התחזות לנציגי בנק ישראל או המשטרה, והפעלת לחצים ואיומים לקבלת גישה לחשבון הבנק של הקורבן
היקף הנזק של “העוקץ הרוסי", שיטת הונאה טלפונית שקורבנותיה הם לקוחות הבנקים יוצאי ברית המועצות, עומד על 70 מיליון שקל נכון לסוף 2022, כך עולה מהדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים.
לקריאת ידיעות נוספות מדו"ח הפיקוח על הבנקים - לחצו כאן
במסגרת ההונאה, שהחלה לצבור תאוצה מסוף שנת 2021, פונים העבריינים בטלפון ברוסית ליוצאי ברית המועצות כשהם מתחזים לנציגי בנק ישראל, משטרה או גופים לגיטימיים נוספים. על-ידי הפעלת מניפולציות שונות, לחצים ואיומים הם מנסים לקבל גישה לכספי הקורבן.
כך לדוגמה, כספיו של לקוח בנק הועברו מחשבונו לאחר שגורם עברייני שהתקשר אליו והתחזה לשוטר, סיפק פרטי תעודת שוטר מזויפת, ושכנע אותו לתת לו את מספר פרטי החשבון וקוד זיהוי שנשלח אליו בהודעת SMS. לפי הפיקוח על הבנקים, 2,300 לקוחות הותקפו עד סוף 2022, ו-37% מתוכם ספגו פגיעה כלכלית. מאות תלונות הוגשו למשטרה.
אמנם "העוקץ הרוסי" הינה שיטת ההונאה הנפוצה בישראל אך היא אינה היחידה. בפיקוח על הבנקים מציינים שמסוף 2021 החלה מגמת עלייה בניסיונות הונאה פיננסיות שונות, הכוללות מניפולציות והתחזות באמצעים שונים - טלפון, דוא"ל, הודעות SMS או וואטסאפ, לצד הונאות בכרטיסי אשראי, זיופי שיקים ועוד. עוד מציינים בפיקוח על הבנקים שמדובר במגמה עולמית שצפויה להמשיך לעלות גם השנה. ההונאה מכוונת לכלל לקוחות המערכת הבנקאית, אך הנוכלים שמים דגש על אוכלוסיות פגיעות המאופיינות בהתמצאות פיננסית ודיגיטלית נמוכה יותר, כגון קשישים ועולים.
ההתמודדות עם העלייה בהונאות אינה משימה פשוטה, ובפיקוח על הבנקים פועלים בשיתוף פעולה עם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לאסוף ולרכז נתונים על מקרי ההונאות, וכן לשדרג ולהתאים את מערכות הבקרה של הגופים הפיננסיים עצמם. לצד זאת, בפיקוח על הבנקים פועלים להגברת המודעות על-ידי ארגון אירועים במספר שפות ובניית אתר ייעודי בתחום. בפיקוח אמנם מוטרדים ממגמת העלייה, אך מציינים שאינה מהווה איום על יציבות המערכת הבנקאית.
חשוב להדגיש שאף גורם ממשלתי או פיננסי לא פונה לאזרחים טלפונית ומבקש למסור פרטים אישיים וחסויים, כגון סיסמאות וקוד אימות טלפוני, ועל כן אין להיענות לדרישות שכאלה. בנוסף, בפיקוח מפרסמים מספר המלצות למניעת אירוע שכזה, ובמרכזן המלצה לעולם לא להיכנס לחשבון הבנק מתוך קישור או הודעה שמקבלים, וכן להימנע לחלוטין ממסירת פרטי אשראי וקוד זיהוי בטלפון.