כשהתותחים רועמים, הפרטיות של הישראלים נרמסת?

בחודשים האחרונים ועל רקע אירועי השביעי לאוקטובר, המחוקק הישראלי, החל מקדם ללא לאות, הליכי חקיקה רבים, ברי השלכות משמעותיות על דיני הגנת הפרטיות בישראל. חלקם, מתיר פגיעה בזכות לפרטיות, המהווה זכות יסוד במשפט הישראלי בעוד שחלקם האחר, נועד לגונן עליה והכל, במטרה ליתן מענה לצרכים קריטיים שהתעוררו לאור המצב.

בין דברי החקיקה שיש בהם משום פגיעה בזכות לפרטיות, יש למנות את חקיקת הוראת שעה בנובמבר 2023, המאפשרת העברת מידע לידי גופי ביטחון, לצרכי זיהוי גופות ואיתור נעדרים/שבויים, עקב פעולות איבה או מלחמה ותיקון חוק הביומטריה, המתיר העברת נתונים ושמירתם במאגר הביומטרי, בהיעדר הסכמת נושאי המידע. זאת במטרה, להרחיב את היקף המאגר, אשר התגלה, ככלי אפקטיבי, המקל על מלאכת הזיהוי. בדצמבר 2023, נחקקה הוראת שעה נוספת, המסמיכה את צה"ל והשב"כ, לחדור לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת, אף ללא ידיעת בעל המחשב והמידע, במטרה לאפשר לגופי הביטחון, למנוע דליפת מידע חזותי הנקלט במצלמות לגורמים עוינים.

עו"ד גפנית לגזיאל שבבו ועו"ד הילה בס | צילום: משרד פירון

דוגמה נוספת וחריפה במיוחד, התבטאה בתזכיר המוצע לחוק השב"כ, שפורסם לאחרונה, המסמיך את רוה"מ, להתיר לשב"כ לאסוף מאגר מידע, בין היתר, לצורך סיכול פעילות שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה וערכיה הדמוקרטיים. התזכיר, אף מתיר העברות מידע לגופים מוסמכים; חדירה סמויה אל מחשבים וטלפונים חכמים למטרות מודיעין ואף שיבוש פעילות מחשב ומחיקת המידע בו, במטרה לסכל ולמנוע פעילות טרור או ריגול.

הביקורת שהושמעה בזיקה לתזכיר, עיקרה בשאלת המידתיות, נוכח, היקף הסמכות שהוקנתה לרוה"מ ולגופי הביטחון, לאפשר מעקב אחר הציבור, ללא מנגנוני פיקוח נאותים ובהיעדר מערכת איזונים ובלמים ראויה וכן, ביחס לחשש הממשי למעמד התאימות של ישראל, המאפשר העברות מידע לישראל ממדינות האזור הכלכלי האירופי בפשטות ובנוחות.

באופן אירוני, התזכיר, פורסם שבועות מספר, קודם לפרסום החלטת הנציבות האירופית, המורה על אשרור מעמד התאימות של ישראל. בהחלטתה, הדגישה הנציבות, כי מעמד התאימות אינו חסין מפני שבט ביקורתה ומדינה שלא תקנה מידת הגנה נדרשת למידע, מסתכנת בשלילתו. מדובר בנורה אדומה עבור ישראל, באשר שלילת מעמד התאימות, תהא בעלת השלכות רוחב על המשק והמגזר העסקי בישראל. כיום, ישראל, נהנית תחת מעמד התאימות, מהאפשרות לקבל ולהעביר מידע בצורה חופשית ונוחה, תוך צמצום המשאבים המשפטיים והכלכליים הכרוכים בצורך לייצר מערכת הסכמים מסורבלת ובאופן המקנה לחברות ישראליות, יתרון תחרותי משמעותי על פני חברות בינלאומיות שאינן זוכות למעמד דומה.

מן העבר השני, ניתן לראות מבין דברי החקיקה שקודמו, כאלו שמטרתם למקסם הגנה על הזכות לפרטיות. כך למשל, בדצמבר 2023, חוקקה הוראת שעה, המסמיכה גורמים רלוונטיים, ליידע ספקי שירותים דיגיטליים ושירותי אחסון, על חשש או קרות מתקפת סייבר חמורה; לדרוש מהם לפעול למניעת התקיפה ולתת לספקים הנחיות לטיפול במתקפה.

מלבד האמור, דבר החקיקה העיקרי, אשר עתיד לייצר תמורות משמעותיות בדיני הפרטיות בישראל, מגולם בהצעה לתיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות, אשר עברה בקריאה ראשונה, כבר בשנת 2022, ואולם לאחרונה, עקב הלחימה, החל קידומה צובר תאוצה והיא מצויה בשלבים מתקדמים לקראת קריאה שניה ושלישית. הרשות להגנת הפרטיות אשר ביקשה לקדם את חקיקת התיקון, הדגישה, כי לא זו בלבד, שהתיקון נחוץ לשמירת מעמד התאימות של ישראל, אלא, יש בו כדי להוביל להגברת הציות להוראות החוק ולהפחתת הסיכון לדליפת מידע אישי עקב מתקפות סייבר, באופן אשר יסייע להגן על הביטחון הלאומי. השינויים העיקריים המוצעים בתיקון, נחלקים לשלושה נדבכים. האחד, דיוק והרחבת ההגדרות בחוק לשם התאמתן להתפתחויות משפטיות וטכנולוגיות וכן, שאלו תהיינה בהלימה עם הדין האירופי; השני, צמצום חובת רישום מאגרי המידע, בהתחשב בכמות נושאי מידע, וסוג המידע הנאסף (אין בצמצום חובת הרישום, כדי לאיין את החובות החלות על תאגידים ישראלים, לאבטח ולהגן על פרטיות המידע בהתאם להוראות הדין); השלישי, הרחבת סמכויות האכיפה והפיקוח של הרשות להגנת הפרטיות.

תקופת הלחימה מייצרת קונפליקט אקוטי וקשה לאיזון בין הזכות לפרטיות לבין האינטרס להגן על בטחון המדינה. הגם שתיקוני החקיקה בחלקם, עלולים לפגוע בזכות לפרטיות, עינינו רואות, כי ככלל, תיקוני החקיקה המשמעותיים הקיימים והצפויים, מבטאים מגמה ברורה של הרגולטור הישראלי "להדביק את הפער", בכל הקשור להגנת הפרטיות, בשים לב, לתהפוכות הטכנולוגיות והתמורות הרגולטוריות ברמה הבינלאומית, המשליכים אף הם על דיני הפרטיות בישראל.

עו"ד גפנית לגזיאל-שבבו היא שותפה וראש תחום הגנת הפרטיות במשרד עורכי דין פירון . עו"ד הילה בס היא עורכת דין במחלקה המסחרית במשרד

d&b – לדעת להחליט