השליחות הגדולה הבאה של ההייטק

כדי להחזיר את תושבי עוטף עזה לבתיהם ביום שאחרי המלחמה, ישראל תצטרך לנצח את החמאס ולהחזיר את הבטחון באופן מוחלט. כמו כן, תידרש הכרזה ממשלתית על השקעה דרמטית בתשתיות ועל איזור עדיפות לאומית. אך זה לא מספיק. ללא יצירת תשתית תעסוקתית מגוונת, לא נצליח לייצר שגשוג ופריחה באזור מוכה הקרבות הזה. רוח השליחות ויכולת הביצוע של ההייטק יכולות וצריכות להירתם גם למשימה הלאומית החדשה הזו.

מאז 7 באוקטובר גילינו כי בין האבל והכעס, רוחה של החברה הישראלית עודנה חזקה ומעוררת השראה. מאז הרגעים המכוננים בתש"ח לא ראינו עוצמה כזו של סולידריות, אנרגיה, התגייסות ופרץ נתינה. את רוח האחווה הזו יצרנו אנחנו כולנו, עם ישראל - האזרחים שהגנו בגופם וחלקם שילמו בחייהם, החיילים והשוטרים, אנשי המילואים - וגם החברה האזרחית. מתנדבים בעורף ובחזית, "אחים לנשק", עמותות, פילנתרופיה וגם חברות ההייטק ואנשיהן.

זכינו לראות את תרומתו של ההייטק בשעת חירום לבטחון ישראל ולאזרחיה, במיוחד במקומות בהם הממשלה לא השכילה לפעול במהירות ובעוצמה. חברות רבות ומשקיעי הון סיכון תרמו כסף, משאבים או טכנולוגיות כדי לסייע ברכש מהיר של ציוד צבאי או בסיוע למאות אלפי המפונים. עשרות חברות אימצו יישובים בעוטף. עובדים רבים התנדבו כדי לסייע בחקלאות המקומית שנפגעה אנושות במלחמה. חברות רבות הקימו או הצטרפו למאות חמ"לים כולל זה המרכזי של מטה ההייטק. חברות כמו פייבר, וויקס או מאנדיי.קום פינו העניקו מעטפת לוגיסטית, טכנולוגית ומקצועית לחמ"לים האזרחיים הגדולים במדינה. יזמים וצוותי משימה טכנולוגיים סייעו לכוחות הבטחון בפינוי מהיר של נצורים, זיהוי חללים ונעדרים, וחלקים עדין מסייעים במאמץ המרכזי להחזיר את החטופים. פרויקטים פילנתרופיים כמו "חוסן ילדינו" העוסק במתן רצף טיפולי וחינוכי לילדי העוטף, קיבלו בהתנדבות מחברות ההייטק מעטפת טכנולוגית לניהול תשתיות הנתונים שלהם.

התרומה הגדולה של תעשית ההייטק ואנשיה במלחמה אינה חד פעמית. זו תחילתה של מגמה מבורכת והיא מצביעה על שינוי בתפיסת ההפעלה הישראלית - החברה האזרחית וההייטק הופכים להיות שותפי-ביצוע מלאים לפעולותיה של הממשלה בשגרה ובחירום.

ולאחר המלחמה? האם נזכה לראות את אותה תרומה, אנרגיה ורוח יזמית גם אז? אין לי ספק שכן. ההייטק ימשיך לתרום לחוסן הישראלי ביום שאחרי המלחמה, ומאמץ מרכזי יהיה, כך אני מאמין, בחידוש וחיזוק ההתיישבות הישראלית ביישובי הנגב המערבי ועוטף עזה.

הרוח היזמית של ההייטק יכולה להיות מתורגמת למגוון יוזמות שמטרתן חיזוק הנגב המערבי. בשיתוף גורמים ממשלתיים כמו רשות החדשנות, נוכל לראות הרחבה של פעילות חממות היזמות הקיימות כיום בעוטף, מתוך מטרה להצמיח דור חדש של יזמים וסטארט-אפים, בתחומים עם יתרון יחסי מקומי כמו אגרוטק. יוזמות אחרות יכולות להיות הרחבה של פעילות של חברות שכבר יצרו נוכחות מקומית כמו אמדוקס.

ציר פעילות אחר יוכל להיווצר בשיתופי פעולה חדשים בין חברות ההייטק לבין גופי האקדמיה הפורחים באזור כמו מכללת ספיר ומכללת אשקלון במטרה להצמיח דור חדש של בוגרים שיוכלו להשתלב במגוון תחומים ומקצועות בהייטק.

במקביל אני מקווה שחברות הייטק מהמרכז יחלו לגייס עובדים חדשים הגרים באזורים האלו, ישקיעו בהכשרות מעשיות ויפתחו אתרים מקומיים כדי לאפשר לעובדים החדשים לעבוד מרחוק. ואולי בתוך מספר שנים החברות שהתרגלו לעבוד עם מרכזי פיתוח במזרח או אפילו במדינות אירופה כמו אוקראינה, יכריזו על הקמת מרכזי פיתוח בשדרות, אופקים או בקיבוצים. מרכזים אלה יוכלו להוביל פיתוחי מוצרים חדשים או יהפכו למרכזי מצוינות של שירות לקוחות ותמיכה.

ומה לגבי דורות ההמשך? אני מקווה שנראה את אנשי ההייטק מאמצים בתי ספר מקומיים ונותנים בכך דוגמא אישית והשראה לתלמידים בחטיבות ובתיכונים אשר מעוניינים להחשף לעולם ההייטק.

האוכלוסיה הבדואית ספגה פגיעות קשות בטבח, וזו ההזדמנות לחזק אותה. במסגרת הזאת אני מקווה שנראה השתלבות גדולה יותר שלה בתעשיית ההייטק. כחלק מכך נזכה אני מקווה לראות השקעה של ההייטק באוכלוסיה זו, וכתוצאה מכך עלייה בהשתלבות שלה בתפקידי פיתוח בחברות.

כתוצאה ממאמצים מרוכזים אלו, הנגב המערבי יוכל להיות להאב מרכזי וצומח של ההייטק הישראלי. ההייטק יוכל להיות כח חלוץ במאמץ הלאומי להביא לשגשוג ופריחה של הנגב המערבי ביום שאחרי המלחמה.

אנו כולנו שותפים לרגע מכונן תש"חי בהיסטוריה הישראלית. רגע בו עולה רוח של עשייה, יצירה ואחריות גדולה. להייטק יהיה תפקיד מכריע במאמץ הלאומי שיידרש לבנייה ולתיקון - שיקום מערב הנגב תהיה השליחות הגדולה שלנו.

עידן טנדלר הוא סגן נשיא בכיר בחברת פאלו אלטו נטוורקס, ויו"ר הוועד המנהל של Place-IL, מיזם חברתי שהוקם על ידי מובילי ההייטק במטרה לגייס אוכלוסיות בתת-ייצוג