הממשלה משתמשת בחינוך להחזרת תושבי העוטף

קשה לחשוב על מוקש שהממשלה לא דרכה עליו בתהליך החזרת תושבי העוטף ומערכת החינוך שלו לבתיהם. כך למשל ב־29 בדצמבר אישרה הממשלה במשאל טלפוני שהתושבים יוכלו לשוב לבתיהם ואף יקבלו מענק שיבה למרות שהם גרים בבתיהם. כל זאת בלי שום הודעה מסודרת בנוגע למצב הביטחוני ועל סמך מה בדיוק הממשלה סבורה שהם יכולים לחזור לבתים וגם ללא מערכת חינוך מתפקדת.

במשך כל השבועות האחרונים הדגיש שר החינוך יואב קיש את שיתוף הפעולה שלו עם רשויות העוטף ואף קיים עם ראשי הרשויות מסיבת עיתונאים משותפת על תוכנית שיקום מערכת החינוך. הוא גם הודיע שמערכות החינוך יחזרו לפעול החל מהחצי השני של פברואר. עם זאת, ביום ראשון במהלך שיחה של ראשי הרשויות בקו העוטף עם קיש, הם שמעו שבתקשורת פורסם שמערכות החינוך שלהם יחזרו לפעול ב־4 בפברואר.

שני ראשי רשויות הגיבו בביקורת קשה, אבל ההבדל ביניהם גדול. ראש עיריית שדרות אלון דוידי הגיש רשימת דרישות ארוכה, במקרה שלו ברור שהכוונה היא לפתוח את המערכת והוא פשוט לא מתכוון לבזבז מנוף מיקוח חשוב כל כך בלי למצות ממנו את המקסימום. דוידי מבין שהחזרת מערכת החינוך היא ההזדמנות הטובה ביותר שלו להביא תקציבים וגם תנאי ביטחון לעירו. הוא הגיב בפרסום מכתב ובו רשימת דרישות ארוכה כתנאי לפתיחת מערכת החינוך. "באם התנאים הללו לא יבשילו ולא אקבל התחייבות מממשלת ישראל והעומד בראשה לא נחזור לביתנו!". לעומתו, מ"מ ראש המועצה האזורית יוסי קרן הבהיר שהוא לא יפתח את קריית החינוך המרכזית של המועצה והוא דורש בית ספר בכל יישוב.

בין התנאים יש כאלה שקשה להאמין שיושגו, כמו התחייבות למניעת חזרת העזתים לצפון הרצועה עד להשמדת החמאס והחזרת החטופים, תגבור מרחב הרצועה בשתי אוגדות או הדרישה שמענק התושב של 200 שקל לבוגר ו־100 שקל לילד יוארך עד סוף יוני. אבל סביר שיהיו התחייבויות ביטחוניות וכן תוכנית תקציבית מפורטת. בינתיים מזכירים בעירייה ש"ביום ראשון בערב היה צבע אדום בעיר ואנחנו רוצים לדעת מה המחיר שיהיה על כל שיגור רקטות". בשלושת השבועות האלה משרד החינוך יצטרך לפנות את כוחות הצבא שהשתכנו בבתי הספר בשדרות, לוודא שלא נשכחו בהם חומרי נפץ ולהכשיר אותם לקיום לימודים. זה לוח זמנים לא קל, בייחוד שגם צריך להתמקח בינתיים.

קיש טוען ש"לאור החלטת שר הביטחון ופיקוד העורף המאפשרת את חזרתם של תושבי שדרות ויישובי שער הנגב לבתיהם, קיבלתי יחד עם ראש הממשלה החלטה לפתוח את מוסדות הלימוד ביישובים אלה". לדבריו, "אתמול בישיבת הממשלה נאמר גם על ידי ראש הממשלה ועם על ידי שר הביטחון שניתן לחזור ליישובים שממזרח לכביש 232", כלומר כולל שדרות.

בין התירוצים: אין מספיק מורים

בפועל גלנט ובייחוד נתניהו מגלים יכולת מרשימה מאוד לכנס מסיבות עיתונאים בשעות מהדורות החדשות. אם הם סבורים שניתן לחזור לחיות בעוטף, קשה להבין למה את זה הם אומרים בפורום סגור שבו הם לא נשאלים מה התנאים, כמה רקטות נחשבות לחלק סביר מהחיים ומה הערובות לכך שלא יהיו מתקפות חמאס נוספות. כרגע נראה שהממשלה מנסה להחזיר את התושבים בלי שום אמירה ברורה או התחייבות מפורשת.

ההודעה של קיש על השיבה היתה הפתעה לאור העובדה שרק לפני שבוע הכריז שר החינוך שבתי הספר בעוטף עזה יחזרו לפעילות בין אמצע לסוף פברואר. קיש טוען ש"כבר היום רבים מהתושבים חוזרים וקיימת דרישה מצידם ומצד ראשי הרשויות לפתוח מסגרות חינוך". זה אומר שאחרי שהממשלה קראה לתושבים לחזור, היא באמת רוצה שלילדים יהיה בית ספר ועכשיו משתמשת בהחזרת מערכת החינוך כיד ללחוץ גם על התושבים האחרים לחזור. בין היתר קיש טוען שיש 300 תלמידים בשדרות ללא בית ספר.

"התבקשתי לקדם את פתיחת מערכת החינוך וכך יהיה", מסביר קיש איך הוא הפך לקבלן הביצוע של ההחזרה הכוחנית של תושבי העוטף לבתיהם. נימוק נוסף שלו הוא ש"למערכת החינוך אין מספיק כוח אדם בשביל להחזיק מערכת חינוך כפולה במלונות וביישובי העוטף. זה או פה או שם". אחת האפשרויות היא שהממשלה הגיעה למסקנה שהיא אינה יכולה להיות כל כך נדיבה במלונות, אולי לאור ההבנה כמה זמן היא תצטרך לממן מלונות לתושבי הצפון. קיש טוען שגם בתי הספר במלונות אינם פתרון מוצלח ואחוזי הנוכחות שם נמוכים.

מי שמסרבת לפתוח היא המועצה האזורית שער הנגב. מ"מ ראש המועצה יוסי קרן קורא לממשלה לקיים ישיבה בקריית החינוך שממזרח לשדרות בלי מאבטחים ובלי שכפ"צים, כמו שילדים מסתובבים בהפסקה. המועצה האזורית רוצה לפתוח בית ספר בכל יישוב בלי הסעות. העמדה שלה הוא שלא ייתכן לרכז אלפים בקריית החינוך ועוד יותר לא סביר להסיע אותם חשופים לרקטות. בשלושה יישובים במועצה כבר נפתחו בתי ספר עורפיים: ברור חיל, דורות ורוחמה.

“השבת אמון זה תהליך הדרגתי”

"תנו לנו לבצע את זה בדרכנו, במתווה שלנו, בלי להנחית עלינו הנחתות", אומר קרן. לדבריו, "האמון בין תושבי שער הנגב למדינת ישראל קרס כשנרצחו לנו תושבים, כשנחטפו לנו תושבים, כשהרגו בנו ב־7 באוקטובר. להחזיר אמון זה תהליך הדרגתי, אין פה פקודות עבור. אנחנו לא חיילים, אנחנו אזרחים שבמשך 20 שנה סופגים וסופגים". מה שבטוח זה שהנחתת ההוראות לפתוח את מערכת החינוך לא תתרום לחיזוק האמון.

קיש, לעומת זאת, טוען שמה שמונע הערכות של המועצה לפתיחת הלימודים זה חילוקי דעות פנימיים בין התושבים וש”קמפוס שער הנגב יכול לחזור בכפוף להחלטה ביטחונית. יש חילוקי דעות ביני לראשי הרשויות. אני רואה את המחיר הכבד שמשלמים התלמידים על שהות במלונות".

שלוש מועצות איזוריות בעוטף אינן מתנגדות לשיבה: מועצה האזורית שדות נגב, שהיא יותר מרוחקת מהרצועה ובונה בבית הספר האזורי שלה עוד כיתות ממוגנות. במועצה האזורית חוף אשקלון כל התלמידים כבר חזרו, להוציא שלושה יישובים שנפגעו במתקפה: יד מרדכי, נתיב העשרה וזיקים.

במועצה האזורית אשכול, שנמצאת ממזרח לדרום הרצועה, יש כוונה לחזור חלקית ללימודים בבתי ספר עורפיים. לעומת זאת, לאור הלחימה בדרום הרצועה חזרה של יישובי הקו הראשון עדיין לא רלבנטית. לגבי היישובים שנפגעו קשה ביותר במתקפה, כמו בארי וניר עוז, אמר קיש שהם לא צפויים לחזור ללימודים השנה ולא בטוח שיחזרו בשנת הלימודים הבאה.

ומה עמדת מנהלת תקומה? אם יש לה ביקורת על הגישה הכוחנית של הממשלה, היא לא חושפת אותה. תגובתה: "תקומה פועלת בהתאם להחלטות הממשלה על מנת לאפשר חזרה מדורגת ובטוחה ליישובי החבל".

אם חזרת החינוך לעוטף הוא בעצם במידה רבה עובדה וכל השאלה היא כמה שבועות יותר או פחות והתנאים, ההודעה המפתיעה באמת של קיש בתדרוך עיתונאים אתמול היתה שהוא מעריך שמערכת החינוך בקו הגבול בצפון לא תחזור ללימודים עד סוף השנה. לדבריו, "כרגע אין צפי לחזרת התלמידים בצפון. בשבוע הבא נפתח קמפוס של 900 תלמידים בפורייה". הוא ציין שבשל הטבח רוב תשומת הלב הוקדשה לדרום. "אבל הניתוק הארוך כל כך של תלמידי הצפון מייצר אירוע מאוד מורכב". לא ניתן אלא לתהות מתי תלמידי הצפון ישמעו בהפתעה שהם חוזרים למוסדות הלימוד.