היכונו לעליית התנודתיות בשווקים עד סוף השנה

2023 הייתה שנה מוצלחת מאד במרבית הבורסות בעולם. גם השנה, עד כה, ביצועי מדדי המניות העיקריים נאים ונמצאים בטריטוריה חיובית, למרות ההערכות המוקדמות בשווקים כי הבנק הפדרלי יפחית את הריבית, שנשארה ברמתה הלא-נמוכה של 5.5% מתחילת השנה.

אמנם קשה להתנבא על מה שיקרה בשווקים ברבעון וקצת שנותרו עד סוף השנה, אך אנו בחברת פעילים סבורים שמומלץ להתכונן לאפשרות של עלייה בתנודתיות הפיננסית, בעיקר בשוקי ההון בארה"ב וישראל.

בארה"ב, אי-הוודאות לגבי תוצאת הבחירות ב-5 בנובמבר מהווה גורם מרכזי למתח ודריכות בקרב המשקיעים. הפערים במצעים הכלכליים של שני המועמדים גדולים. מועמד מהמפלגה הרפובליקנית, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, מציע לנקוט בצעדים של הפחתת מסים, במיוחד מס חברות, הפחתת הוצאות הממשלה, העלאה של 10% במכס על יבוא נפט והטלת מכסים בשיעורים מעל 60% על מוצרים ושירותים מיוצרים בסין.

ברמת המשק, טראמפ מעוניין לעודד את הייצור המקומי של אנרגיה, תוך הדגשת החתירה לעצמאות אנרגטית. בהתאם למסורת הרפובליקנית, טראמפ מעוניין להגביר את התחרות החופשית תוך ליברליזציה של ענפים מסוימים בהם, לטענתו, העדר תחרות יצרה מחירים גבוהים מדי לאוכלוסייה המקומית. טראמפ אף פנה לאילון מאסק בהצעה שיעמוד בראש ועדה שתמליץ כיצד והיכן לצמצם דרמטית את מידת הרגולציה במשק. נזכיר גם שגורמים מסוימים במפלגתו ממליצים לטראמפ לצמצם את מידת העצמאות של הבנק הפדרלי (הפד) בקביעת הריבית ובנושאים אחרים.

מהצד השני, מועמדת המפלגה הדמוקרטית, קמלה האריס, הודיעה על כוונתה להעלות מסים על בעלי הכנסות גבוהות ועל חברות גדולות ובאותה עת על תכנית להפחתת המסים על בעלי הכנסות נמוכות, כולל עסקים, ועל סיוע ליחידים ולמשקי בית, שלמרות מגבלת מקורות משמעותית מעוניינים לרכוש דירה בפעם הראשונה. בעקרון, האריס עשויה להטיל פיקוח על מחירים של מוצרים ושירותים בסיסיים, כגון מוצרי מזון, במטרה להביא להוזלה שלהם. עבור האריס, הפחתת יוקר המחייה וחיזוק רשת הביטחון החברתית הם יעדים מרכזיים.

לא כאן המקום לדון בהרחבה ביתרונות והחסרונות הכלכליים של הפלטפורמות המנוגדות. בנוסף, תלוי מאוד מה יהיה ההרכב של בית הנבחרים והסנאט והיחסים הצפויים מול הנשיא בתקופת כהונתו. יחד עם זאת, ברור שהשווקים צפויים שלא להישאר אדישים ביחס לשינויים בסיכויים היחסיים של המועמדים לזכות בבחירות בנובמבר, דבר שעלול להגביר את התנודתיות.

אבישי קרואני | צילום: סיון פראג'

בין גורמי הסיכון והתנודתיות הנוספים האפשריים בארה"ב נציין את מידת ההאטה בצמיחת התמ"ג, בין תרחיש חיובי של "נחיתה רכה" לתרחיש מדאיג של "נחיתה קשה", מידת ההתבססות של תהליך הפחתת האינפלציה בכיוון יעד הפד של 2% לשנה והמינון של הפחתות הריבית.

בישראל, עד כה שוק ההון המקומי נתן סוג של קרדיט למשק ולמדיניות הכלכלית, למרות היותנו במלחמה קשה וארוכה. הדבר בא לידי ביטוי בשמירה על היציבות והפעילות הסדירה של השוק, ללא צורך בהתערבות ישירה של הממשלה או בנק ישראל. בהיותנו משק פתוח מאד, חלק ניכר מביצועי החברות, בענפים מסוימים, היה עד עתה תלוי יותר בהתפתחויות בחו"ל לעומת אלה בארץ. ההתפתחות הפיננסית הבולטת מאז תחילת המלחמה היא העלייה בפרמיית סיכון המדינה, שהביאה להתייקרות של מחיר גיוס ההון על ידי המדינה בארץ ובחו"ל, במקביל להפחתת דרוג האשראי של המדינה. אלו התפתחויות מדאיגות, אך אין בהן כדי לאותת על משבר בפתח.

במבט קדימה, קיימים סיכונים וגורמי אי-ודאות שעלולים להגביר את התנודתיות הפיננסית כאן בחודשים הקרובים. בין אלה נציין את: האפשרות של פתיחת מערכה צבאית כוללת בגבול הצפוני של המדינה; המשך הלחימה בעזה ללא התקדמות לקראת הסדר להחזרת השבויים; בתחום הכלכלי: האפשרות שהדיונים על תקציב 2025 יימשכו לאורך זמן רב, ללא הכרעה לטובת יעד גרעון סביר ביחס לתוצר, כדוגמת ה-4% שהוצעו על ידי שר האוצר, לצד נקיטת צעדי ריסון לא פשוטים המתחייבים מיעד גרעון כזה.

לסיכום: לאחר הביצועים הנאים של שוקי ההון בארה"ב ובישראל מתחילת השנה, זה הזמן לנהוג בזהירות מרבית להבטחת סיום מוצלח של שנת 2024 בתיקי ההשקעות.

אבישי קרואני הוא מנכ"ל "פעילים" ניהול תיקי השקעות