על פתחה של קטסטרופה כלכלית, הכנסת יצאה לפגרה. עם מה הם השאירו אותנו?

חום יולי-אוגוסט מביא איתו כבכל שנה גם את סיום כנס הקיץ של כנסת ישראל ויציאת חברי הכנסת לפגרה בת כשלושה חודשים. מדי שנה לקראת הפגרה, עולים הקולות המבקרים את החופשה הארוכה של חברי הכנסת. אלא שבמיוחד השנה, יש לחברי הכנסת הזדמנות להפוך את הפגרה הזו לברכה. כעת, עם המקום, המרחב והזמן הפנוי, הם יכולים להפסיק לרגע את הקיטוב, ההתעסקות הפנים-מפלגתית והסיוע למגזרים ספציפיים לטובת עיסוק בשאלות מהותיות ורחבות. כאלו שנוגעות לכלל אזרחי המדינה, בסוגיות שמצאו עצמן נדחקות, פעמים רבות "בזכות" חברי הכנסת, לשולי השיח הפוליטי-ציבורי.

רק דמיינו שחברי הכנסת ינצלו את הזמן הפנוי בחודשים הקרובים, להעמיק ולחתור לפעילות ועשייה עבור עשרות אלפי האזרחים שקורסים בחודשים האחרונים. זמן בו יוכלו להתחבט בסוגיה כיצד קרה שאלפי חיילי מילואים נקרעו בין השירות עבור המדינה להתרסקות הכלכלית של התא המשפחתי, ויתכנסו לבדוק מה אפשר לעשות עבורם. פגרה בה ישימו בראש מעייניהם את משפחות הצפון והדרום, את העסקים שנסגרו ואת הפערים החברתיים-כלכליים בין פריפריה למרכז, שבחודשים ספורים נפערו לתהום עמוקה, ויביאו רעיונות ופתרונות למשבר שנוצר כאן. שלושה חודשים תמימים בהם ינצלו את זמנם להחזרת השיח סביב המשפחות במעגל העוני בישראל שבשנה האחרונה סבל מהתעלמות כמעט גורפת.

בחסות מצב חירום – דריסת השכבות החלשות

חברי הכנסת שלנו לא נחו על זרי הדפנה בכנס האחרון, ממש לא והפוך מכך. הם עבדו קשה, במרבית המקרים בנושאים שהביאו מחלוקות, קיטוב, ופערים הולכים ומתרחבים בין סיעות הבית. דווקא בנושאים שאמורים לחבר בין כולם, אלו שכלל הציבור פוגש ביום יום, אלו שמטרידים אותו, שם העשייה הייתה מועטה אם בכלל. כך, בחסות מצב החירום, אושר בלי כמעט שום מאבק תקציב מדינה שדרס ברגל גסה דווקא את השכבות החלשות ביותר.

אלי כהן מנכ"ל פתחון לב | צילום: באדיבות פתחון לב

הקיצוצים במשרדים החברתיים, הפחתה בחצי (!) של תלושי המזון למשפחות נזקקות וחיתוך בבשר החי של תקציבי החינוך לנוער בסיכון, גזירות המס ועליית מחירי הארנונה, מס הבריאות והמע"מ, כולם עברו בשקט יחסי בעוד שהחברים במשכן המשיכו בפעילות שלעתים מטרתה היחידה הייתה עוד אצבע בעין בין סיעה לסיעה. האווירה הזו הייתה גם הפלטפורמה ליוקר המחיה להמשיך ולתפוח, לעליית המחירים הדרסטית בתוך רק מספר חודשים ולמאות מוצרי מזון שהפכו למותרות עבור מאות אלפי ישראלים.

מאות אלפי ישראלים שהצטרפו למעגל העוני

ובין מהומה רבה על לא דבר למהומה אחרת על לא מאומה, מאות אלפי ישראלים חדשים פגשו לראשונה את קו העוני, במה שנראה כהתקבל בשוויון נפש. יותר ויותר משפחות צעירות ועובדות מתדפקות על דלתות ארגוני הסיוע, יותר ויותר ישראלים שניסו להתמודד ולבסוף הרימו דגל לבן. המראות היו שם, גם הקולות, רק שהאוזניים והעיניים הופנו למקומות אחרים.

הפגרה הזו, שרבים בציבור מבקרים אותה ולעתים בצדק, יכולה אולי בפעם הראשונה להפוך למקור של עשייה. הרחק מעיני הציבור והמשכן, החודשים הללו יכולים להפוך לזמן מצוין בו 120 חברי הכנסת שלנו יתעמקו בסוגיות משמעותיות ובחינה עצמית של העשייה החברתית-כלכלית שלהם בכנס האחרון. מעין סוג של חשבון נפש אישי-ציבורי ותיקון לקראת הכנס הבא. אנו ממש מקווים שהם ינצלו את התקופה הזו להפיק לקחים ולייצר תהליכים קדימה, לתכנן ולבשל יוזמות חדשות, להתחבר ולחבור על בסיס המשותף, גם אם המפריד עמוק מאוד, ולתת את כל כולם לעשייה למען הציבור כולו. רק דמיינו שבכנס הבא ייתנו בסך הכל עוד 20% מעצמם והזמן שלהם כדי לקדם פה מהלכים חברתיים-כלכליים ולהתעסק בעשייה שחשובה לכולם. זו יכולה להיות פגרה שתהפוך לברכה.

אלי כהן הוא מנכ"ל ארגון 'פתחון-לב'