"הבדלי התרבויות בין יפן וישראל עשויים לייצר חדשנות מפוארת"

"ההבדלים בין התרבות היפנית לישראלית מהווים קרקע פורייה במיוחד לשיתוף פעולה יחיד מסוגו", אמר ד"ר ליאור פרל, ראש מערך החדשנות של בית החולים בילינסון, בועידת העסקים ישראל-יפן של כלכליסט בטוקיו, במסגרת פאנל שעסק באתגרים וההזדמנויות במערכת הבריאות היפנית והישראלית.

עמו ישבו בפאנל דב מורן, מייסד-שותף בקרן ההון-סיכון גרוב ונצ'רס; דוד הלר, שותף בקרן ההון-סיכון ורטקס; והפרופסור נאקאגאווה אטסוהירו (Nakagawa Atsuhiro), מנהל-שותף של בית החולים האוניברסיטאי 'טוקו' ביפן. "היצירתיות ורוח היזמות שהישראלים מביאים איתם, יחד עם היכולות של היפנים לסדר ולתכנון מדוקדק, הם בדיוק אותו איחוד ניגודים שעשוי לייצר חדשנות מפוארת", אמר פרל.

ראש מערך החדשנות של בילינסון הוסיף כי "אנחנו הישראלים מצוינים בהקמת פרויקטים, אבל לא תמיד מצליחים לסיים אותם. אנחנו טובים ביצירתיות, יזמות ועבודה תוך כדי תנועה, אבל האמת היא שלוקים בחסר בתחומים אחרים שהיפנים מצטיינים בהם. היפנים יודעים לסיים פרויקטים, הם מצוינים בהנדסה מורכבת, בייצור ופיתוח ויש להם תעשייה יוצאת מן הכלל ואת הכלים והניסיון להגשים חזון - דברים שחסרים לעיתים בישראל".

הפרופ' אטסוהירו הצטרף לדבריו של פרל ואמר: "יש מקום רב לעמים שלנו ללמוד אחד מהשני בתחום החדשנות ברפואה. טיפול באוכלוסייה המבוגרת ביפן הוא אחד האתגרים הגדולים שאזרחי יפן מתמודדים איתו. אני רואה כיצד ניצנים של שיתוף הפעולה עם בית החולים בילינסון יוכלו להיות חלק מהתשובה לאתגר הזה. אני מאמין שסינרגיה המבוססת על העוצמות של כל צד תתרום רבות לפיתוח חדשנות רפואית בשתי המדינות, ומכאן גם לשאר העולם".

דוד הלר אמר בפאנל כי הוא סבור שהאתגר בשיתוף פעולה ישראלי-יפני "יהיה להבין את ההבדלים התרבותיים ולהשתמש בהבדלים האלה בשביל לחזק את רוח החדשנות. מבחינת גישה לחדשנות, מה שמאפיין את הישראלים זה ההבנה שטעויות הן חלק מהדרך לחדשנות, משהו שהדור הצעיר ביפן גם מאמץ. טעויות הן חלק בלתי נפרד מהתהליך".

משם התפתח הדיון לשיח בנושא השקעות הדדיות בין ישראל ליפן. אחת הדוגמאות המוצלחות מהשנים האחרונות הוא המקרה של חברת "איתמר מדיקל", הפועלת בתחום רפואת לב, רפואה מניעתית ורפואה פנימית. כמו כן, חברת "אקו-קר" הישראלית מספקת פתרונות רפואיים מרחוק למטופלים מבוגרים, העונים על צורך ממשי באוכלוסייה היפנית המזדקנת. "הבסיס של כל רעיון טוב להשקעה הוא הבנה של צורך אמיתי שקיים, מציאת רעיון טוב ואיתור האנשים המתאימים להרכבת הצוות", אמר דב מורן.

ד"ר פרל סיכם את הדיון ואמר שהוא "משוכנע כי שיתופי הפעולה בין יפן לישראל בתחום החדשנות הרפואית ימשיכו להתקדם. כאשר היצירתיות והיזמות הישראלית חוברות לדייקנות ולטכנולוגיה המתקדמת של יפן, השמיים הם הגבול".