ישראל מציגה: דיסוננס בין שמים לארץ

הדיסוננס בין שמים לארץ מעולם לא היה קיצוני יותר. בחלל, ישראל היא מעצמה קטנה אך איתנה, הניצבת בחזית הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר. מיטב המוחות, כמאמר הקלישאה, הביא את ישראל להישגים מרשימים בטכנולוגיות חלל השנה.

לכל כתבות הפרויקט לחצו כאן

אחד מהם הוא שיגור מוצלח של לוויין הריגול המתקדם אופק 13. אירוע מכונן, מקור לגאווה לאומית, שנדחק כמעט לחלוטין מסדר היום הציבורי עקב פיטורי שר הביטחון יואב גלנט ימים ספורים לפני כן.

כנראה שאין דוגמה טובה מזו להמחיש את המציאות הישראלית המסוכסכת, הבלתי נתפסת: קידמה ועליונות טכנולוגית מחד ומדיניות שמנחילה עוני ובורות מנגד. גם זו תזכורת, אחת מני רבות, על מהות המאבק שמתחולל פה בשנה האחרונה, ועל מה שמונח על הכף.

ובינתיים בעולם, בזמן שאירועי אקלים קשים זורעים הרס וחורבן, האנושות נושאת עיניה אל הכוכבים. הודו רשמה הישג היסטורי כשהצליחה להנחית גשושית על אדמת הירח; נאס"א ירתה את יריית הפתיחה בתוכנית ארטמיס לביצוע נחיתה מאוישת מחודשת עליו; ותיירות החלל המשיכה להתקדם בקצב מהיר.

שווייה של תעשיית החלל העולמית צמח ב־2022 עד ל־546 מיליארד דולר, ועל פי הערכות שמרניות יגיע ל־800 מיליארד דולר בתוך חמש שנים.

פרט למטרות הביטחוניות שעומדות לנגד עיניהן של ממשלות ברחבי העולם, חברות פרטיות מקוות ליצור לעצמן הזדמנויות עסקיות חדשות, אם באמצעות תיירות חלל ואם באמצעות כריית משאבים. אחרות חולמות להשתמש במשאבי החלל כדי לשפר את רמת החיים על פני כדור הארץ.

חקר החלל הוא תזכורת לכך שאנו מסוגלים לעשות דברים גדולים, גם בזמנים קשים. הוא מקור של נחמה, והוא העדות לכך שגם בעולם עם כל כך הרבה בעיות, יש תקווה לעתיד טוב יותר.