ההזדמנות להחזיר את העוטף והצפון לישראל עוברת בשוק התעסוקה

מעל שנה עברה על מדינת ישראל במלחמה המתמשכת. שנה בה מאות אלפי אנשים נאלצו לעזוב את בתיהם ואת עבודתם, עסקים נסגרו והכלכלה נפגעה קשות. 70% ממפוני הצפון שוקלים לא לחזור ליישובים שאותם נאלצו לעזוב, 32% מהמפונים לא עובדים כלל ו–68% טוענים שלא קיבלו סיוע מספק מהמדינה, כך בסקר שנעשה בשבוע שעבר על ידי עמותת 121 ומיזם 710. גם בדרום המצב לא רחוק מכך.

עם ישראל התעורר, ואנחנו מתחילים לבנות סיפור חדש במדינה. כישורים ותעסוקה הם מהאתגרים הגדולים שמחייבים חשיבה מחדש וילוו אותנו כמוטיב מרכזי בסיפור החדש. כששני חבלי ארץ משמעותיים ביותר פונו לאורך חודשים ארוכים, כשמאות אלפי גברים ונשים נקראים לשירותי מילואים ארוכים, כשעסקיהם של עצמאים רבים קורסים כלכלית על המדינה לחשוב כבר היום על היום שאחרי המלחמה ולבחון כיצד ניתן יהיה לסייע להם על מנת לחזור לבתיהם בשלום אך גם לחזור למקום עבודה שיעניק להם אופק תעסוקתי עם שכר נאה בצידו. במקביל, אנחנו חייבים לזכור שבעולם מתחוללת מהפכה של ממש בכל הקשור לאינטליגנציה מלאכותית (AI), יישומיה בשוק והשפעותיה קצרות וארוכות הטווח על עולם התעסוקה.

על פי הערכות שפורסמו לאחרונה, נכון לאוגוסט חסרים כ–200 אלף עובדים בשוק העבודה הישראלי. כ–70 אלף מהם הם עובדי בנייה שהממשלה לא מצליחה למצוא להם חלופה, מה שמשפיע על קצב סיומי הבנייה בישראל שמושכים מעלה את מחירי הדיור. בנוסף, כ–65 אלף איש פרשו מכוח העבודה מאז אוקטובר 2023. אלה אנשים בגילי העבודה שהפסיקו לעבוד מסיבות שונות, בעיקר לאור פיטורים או סגירת מקום העבודה שלהם, והם בגדר "מתייאשים" — הם אינם מחפשים מקום עבודה חדש מסיבות שונות. לצד אלה, נכון לאוגוסט האחרון, כ–40 אלף איש מכוח העבודה מגויסים לשירות מילואים, לפי הלמ"ס, וכ–13 אלף מפונים שאינם מועסקים. כל אלה יוצרים מחסור חמור בשוק העבודה.

דווקא כעת זו ההזדמנות הגדולה של המדינה "לחלק את הקלפים מחדש" ולפעול אסטרטגית כך שהן בצפון והן בדרום יוקמו מפעלים ואזורי תעשייה עתירי ידע שיפעלו במקביל לקיים. גם בתקציב עתיר קיצוצים, חייבים לייצר מנועי צמיחה שיניעו את המדינה מחדש, בעיקר שם.

בסקר הנזכר לעיל 34% מהמפונים העידו שהכשרה מקצועית או לימודים היו יכולים לסייע להם בתעסוקה ו-52% העידו כי העלות הכספית הכרוכה בלימודים היא קושי משמעותי עבורם. כבר היום, יכולה וצריכה המדינה להציע לעשרות אלפי נפגעי המלחמה ללכת ולהשתלם בשלל הכשרות מקצועיות הממומנות על ידה ומותאמות למחסור הנוכחי בשוק.

המדינה לא תוכל לעשות זאת לבד. זה השלב שבו צריך לרתום את תעשיית ההייטק לפעילות. אין חולק על כך שההייטק הישראלי הוא גאווה ישראלית יוצאת דופן בכל קנה מידה. הישגיו הרבים הם אלה שהפכו את ישראל ל"מדינת הסטארט אפ" ובמהלך המלחמה ראינו את חוזק התעשייה שסייעה רבות במקומות בהם המדינה לא הייתה קיימת. אנו רואים שבתחום הבנייה המדינה כבר החלה בהשמת ישראלים בענפי הבנייה השונים והיא מציעה לעובדים בתחום משכורות נאות לצד אופק תעסוקתי. צריך לקדם פעולות אקטיביות נוספות כאלה בתחומים שונים, כאלו שמסתכלים גם לטווח הרחוק מבחינת מחסור בעובדים וקדמה טכנולוגית.

אבי שניר | צילום: אוראל כהן

ההכשרות המקצועיות, בשילוב התעשייה, הוא חלק אחד במשוואה, אבל כדי שבאמת נצליח לבנות את הצפון והדרום מחדש על המדינה להציע תמרוץ משמעותי של חברות טכנולוגיות שיעברו לשם או לכל הפחות יפתחו סניפים בהם יקלטו עובדים בעלי ידע מתאים. הדרום החל בשיקום חלקי, אך בצפון אנחנו בשיא המלחמה ויהיה צורך משמעותי לחזק את האזור ביום שאחרי. המדינה יכולה להרוויח פעמיים – גם תחזק את הצפון, כלכלית, בחברות עתירות ידע שיצרכו שירותים מהעסקים סביבם אך גם יספקו עבודה לאלפי תושבי הצפון. מהלך כפול זה ישדר לתושבי הצפון שהממשלה מפסיקה לראות באזור זה פריפריה מרוחקת של המדינה ומבינה שחבל הארץ הזה נפגע קשות במהלך המלחמה וחייב לעבור שיקום אקטיבי על מנת להחזיר לו את זוהרו שהועם.

הן איזורי הצפון והן הדרום, שספגו את מירב ההפגזות ותושביהן פונו הם אלה שצריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה ביום שאחרי, יחד עם משרתי המילואים שחייבים לזכות בהטבות משמעותיות. אזורים אלה צריכים להמשיך ולהיות בית חם לענפי התיירות והחקלאות כפי שהיו עד כה אך במקביל, להוות בית חדש לאלפי סטארטאפים וחברות טכנולוגיות שמחפשות את ההזדמנות לפרוץ קדימה. ביום שאחרי המלחמה, אם נפעל נכון, זו אפשרות ריאלית ביותר.

אבי שניר הוא מייסד ומנכ"לELEVATION להכשרות לעובדים בהייטק