מועדון ה־100% פלוס: שבע חברות בת"א יותר מהכפילו את שוויין בשנה שחלפה

המדדים העיקריים בבורסה בתל אביב מקרטעים כבר זמן רב, כשברקע הריבית הגבוהה ומשבר ההייטק, ולאלה נוספו מהלכי הממשלה בניסיון ההפיכה המשטרית והמלחמה על השלכותיה השונות. בעקבות זאת, ישראלים רבים לוטשים עיניים אל מעבר לים, למדד S&P 500 ורואים בו חלופת השקעה טובה.

ואכן, מדד הדגל האמריקאי רשם ב־12 החודשים האחרונים תשואה של 25%, בזמן שהמדד המייצג של אחוזת בית, מדד ת"א־125 — שכולל את 125 החברות הציבוריות הגדולות, שכולן נסחרות בשווי של מיליארד שקל לפחות — השיג תשואה של 9.7% בלבד.

בעוד המדדים עלולים לתסכל את המשקיע הישראלי ולדחוף אותו לעבר וול סטריט, כמה מהחברות המקומיות דווקא בלטו לחיוב. שבע מחברות מדד ת"א־125 יותר מהכפילו את שוויין והשיגו בשנה החולפת תשואות שנעו בין 111% ל־284%. בנוסף להן, שוויין של שש חברות אחרות עלה ב־52%–78%, והזינוק במניותיהן סייע למדד להציג תשואה חיובית בשנה שחלפה.

החברה שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר מאז יוני 2023 היא קמטק, שנסחרת גם בנאסד"ק. החברה, שמייצרת ציוד לבדיקת שבבים, נהנית ממהפיכת ה־AI, והמניה שלה נסקה ב־12 החודשים האחרונים ב־284%. שווי השוק שלה כעת עומד על 19 מיליארד שקל, והיא החברה ה־11 בגודלה בבורסת ת"א במונחי שווי שוק.

למעשה, מבין שבע החברות הבולטות בתשואות בשנה החולפת שלוש פועלות בתחום השבבים: קמטק, נובה ופריורטק. נובה עלתה ב־111% והגיעה לשווי שוק של 25.5 מיליארד שקל, שהופך אותה לחברה התשיעית בגודלה. פריורטק היא החברה־האם של קמטק, והמניה שלה זינקה בכ־193% לשווי שוק של 2.5 מיליארד שקל.

גם ענקית התרופות הישראלית טבע הציגה זינוק מרשים בתקופה המדוברת. המניה שלה טיפסה ב־124%, ושווי השוק שלה הגיע למעט יותר מ־70 מיליארד שקל, דבר שהופך אותה שוב, לראשונה זה זמן רב, לחברה הגדולה בבורסה המקומית. טבע, כמו קמטק ונובה, היא דואלית.

במועדון האקסקלוסיבי הזה נמצאות גם יצרנית המצלמות לרחפנים ומזל"טים נקסט ויז'ן; אלקטריאון, שמפתחת טכנולוגיה לטעינה דינמית ולטעינה סטטית של רכבים מעל כבישים חשמליים; וגם שותפות הנפט והגז נאוויטס פטרוליום.

חמש מהחברות נחשבות לחברות טכנולוגיה ונכללות גם במדד ת"א־טכנולוגיה, שסיפק תשואה (15%) עודפת על פני המדדים הכלליים, ואף מעל המדדים הנושאיים העיקריים בבורסת ת"א, דוגמת מדדי הנדל"ן ומדד הבנקים. ת"א־נדל"ן עלה בשנה החולפת בפחות מ־1% ומדד הבנקים ב־13%.

סבינה לוי, מנהלת מחלקת המחקר בלידר שוקי הון, אמרה לכלכליסט כי "חברות השבבים, כמו־גם טבע, ובמידה מסוימת אלקטריאון, ממוקדות בפעילותן בחו"ל, ולא בישראל, ולכן גם מושפעות פחות מהאירועים כאן. חברות השבבים זינקו בהשפעת הסנטימט החיובי במגזר זה בעולם, ואצל טבע השוק גם מתרשם לחיוב מהשיפור בסביבה העסקית ומעמידתה בתוכנית האסטרטגית".

בדומה ללוי, גם יובל באר אבן, מנהל השקעות העמיתים בחטיבת ההשקעות של מגדל ביטוח, התייחס להשפעת המגמות מחו"ל: "אי אפשר להתעלם ממה שקורה בתחום ה־AI שלאט לאט הופך מחלום למציאות רווחית עבור לא מעט חברות — כרגע בעיקר מתחום השבבים. הרווחיות האדירה של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, שמציגות תוצאות מצוינות, דוחפת את כל הסקטור בארה"ב, וההשפעה שלה מגיעה לכאן".

ביחס לביצועים המקרטעים של המדדים הכלליים בישראל ציינה לוי כי "בישראל אין מפלצות טכנולוגיות כמו שיש בארה"ב. שם העליות של הענקיות, אנבידיה למשל, דחפו את כל השוק אחריהן". בכך התייחסה למצב שבו שווי עשר החברות הגדולות במדד S&P 500 כבר מהווה חצי משוויו המצרפי. מניות הביג טק הן שהזניקו את המדדים בארה"ב, בעוד ביצועי המניות הלא טכנולוגיות אינם מזהירים.

באר אבן כי "ישראל היא מעצמה טכנולוגית, אבל יש הרבה חברות טכנולוגיה ישראליות שפשוט לא נסחרות בתל אביב אלא בניו יורק". הוא ציין בהקשר זה את מניית Wix שעלתה בשנה האחרונה ב־102% ונסחרת כיום בנאסד"ק לפי שווי של 8.7 מיליארד דולר, את סייבר-ארק שעלתה ב־72% לשווי של 11.1 מיליארד דולר, את ורוניס שהוסיפה לשווייה 73% לשווי של 4.8 מיליארד דולר ואחרות.

"אלה חברות ענק איכותיות, שהמשקיעים בישראל לא נחשפים אליהן. מי שתופסות מקום בולט במדדים אלה חברות הנדל"ן והבנקים, והן מכבידות על מצבם. בנוסף, נוצר מצב שהבורסה לא בהכרח משקפת את הרכב הכלכלה של ישראל, לאור היעדר מרבית חברות הטכנולוגיה משוק ההון המקומי״.

לגבי הבנקים אמר באר אבן כי "הריבית שעלתה הניבה להם רווחים. אומנם הציפיות להורדתה התמתנו, אך סביר שהיא לא תעלה עוד יותר, אלא בשלב כלשהו תרד, כשהירידה באינפלציה גורעת גם היא מהכנסות המימון שלהם. במהלך השנה גם התהדקה הרגולציה סביבם ופגעה בתיאבון של המשקיעים למניותיהם.

"בנוסף, יש מגמת יציאה של כספים זרים מהשוק המקומי, ומכיוון שמניות הבנקים הן נזילות, הן בין הראשונות שהזרים מוכרים". באשר למדדי הנדל"ן הוא ציין: "החברות מושפעות לרעה מהריבית שעלתה ונותרת גבוהה, כיוון שבמקרים רבים הן ממונפות, ולכן הוצאות המימון שלהן עולות, ומאחר שהיא פוגעת בהערכות השווי של נכסיהן".

נקסט ויז'ן, שרשמה את הזינוק השני בגובהו, 252% עד לשווי של 4.2 מיליארד שקל, נכנסה לבורסה ב־2021 לפי שווי של 407 מיליון שקל. היא מייצרת ומשווקת מצלמות יום ולילה לכלים קרקעיים ואוויריים, בין היתר למיקרו ומיני מזל"טים ורחפנים, ונהנתה מרוח גבית מהאירועים הגיאופוליטיים, ובראשם המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, המתיחות בין ארה"ב וסין, והמלחמה מ־7 באוקטובר. כל אלה הקפיצו את הביקושים למוצריה. ב־2023 היא הכפילה את הכנסותיה ל־52 מיליון דולר, ולפי קצב המכירות עד כה ב־2024, היא צפויה לעמוד גם השנה ביעד שהציבה לצמיחה של 70% בהכנסות — ואף לעבור אותו.

אלקטריאון, שנסחרת כיום לפי שווי של 2 מיליארד שקל, לאחר עלייה של 113% בשנה החולפת, נכנסה לבורסה ב־2018. היא מנסה לגשר על הפער בין תשתיות הטעינה לרכבים החשמליים לבין צורכי התחבורה החשמלית, באמצעות יצירת כביש חשמלי שיטעין את הרכב תוך כדי נסיעה. החברה התקשרה בסדרת הסכמים לביצוע פיילוטים לבחינת הטכנולוגיה שלה בכמה מדינות בעולם ובישראל, חתמה על הסכמים לשיתוף פעולה עם יצרניות רכב וחלקי חילוף לרכבים, אך טרם קיבלה הזמנות מסחריות להקמת והספקת כבישים חשמליים.

נאוויטס פטרוליום, שעלתה ב־161% עד לשווי של 4.7 מיליארד שקל — נתון שיא עבורה — פועלת בעיקר בצפון ובדרום אמריקה לאיתור והפקת מאגרי נפט. פרויקט הדגל שלה הוא מאגר שננדואה במפרץ מקסיקו, שבו היא מחזיקה ב־49% והיקפו מוערך בכ־430 מיליון חביות נפט.

מוקדם יותר החודש היא דיווחה על השלמת קידוח הפיתוח הרביעי והאחרון בפרויקט, וההפקה המסחרית בו צפויה ברבעון השני של 2025. ההכנסות הצפויות ממנו בשנת ההפקה המלאה הראשונה עומדות על 1.1 מיליארד דולר. המניה של נאוויטס פטרוליום נהנית מרוח גבית מצד מחיר הנפט, שנמצא באחרונה במגמת עלייה.