הממשלה מתחייבת לתקציבי אקלים, ולא מוציאה אותם בפועל

ממהרת להתחייב, לא טורחת לקיים: המשרד להגנת הסביבה מציג הבוקר (א') דוח מעקב אחר ביצוע התחייבויות הממשלה להפחתת זיהום אוויר ופליטות גזי חממה בשורת החלטות ממשלה מאז שנת 2020. המציאות עגומה: הממשלה הציבה יעדים לכלל הסקטורים במשק, אך היא לא מבצעת אותם. כך, למשל, עד עתה אושרו בפועל בתקציב המדינה 6.7 מיליארד שקל לתחום האקלים, ורק סכום זעום של 0.4 מיליארד שקל אושר לתקצוב בפועל.

על פי הדיווחים שנמסרו למשרד להגנת הסביבה ממשרדי הממשלה השונים, מתוך 241 אמצעי המדיניות שהוגדרו לאורך השנים בהחלטות ממשלה בתחומי הפחתת זיהום אוויר ופליטות גזי חממה, רק 25% בוצעו, 33% התחילו ביצוע, 8% לא התחילו ביצוע, ובעבור 34% מהאמצעים לא התקבל דיווח ממשרדי הממשלה על סטטוס היישום שלהם. בכל התחומים המדווחים ישנו שיעור ביצוע נמוך. הסקטורים המובילם במימוש התקציבים, הם סקטור החשמל (שעליו אחראי משרד האנרגיה) וסקטור התעשייה.

עד כמה גדול האבסורד? כ-700 מיליון שקל הוקצו בהחלטת ממשלה 541 להתייעלות במשק האנרגיה. משרד האוצר התנה את התקצוב באישור מס פחמן, ומאז המשק תקוע, והזיהום רק גדל. רק 150 מיליון שקל הוקצו לנושא ממשרד האנרגיה עד כה. בתחום התחבורה המקיימת, הוחלט בשתי החלטות ממשלה ותוכנית 100 הצעדים להקצות 3.5 מיליארד שקל. עד היום, הושקעו בפועל רק 0.15 מיליארד. האבסורד הגדול ביותר הוא בתחום הפסולת, שבו למשרד להגנת הסביבה אחריות בלעדית. החלטת ממשלה 128 קובעת הקצאה של 4.5 מיליארד שקל, ולבסוף אושר סכום גדול יותר – 5.3 מיליארד. מאז ההחלטה שהתקבלה בימי ממשלת השינוי חלפו שנתיים, אך עד כה המשרד להגנת הסביבה לא השקיע בנושא אף לא אגורה אחת בפועל.

בהחלטה שהתקבלה לפני כשנתיים נדרש המשרד להגנת הסביבה להקצות 13 מיליון שקל להרחבת מערך ניטור ודיגום האוויר. החשיבות היא קריטית, שכן כך יכולים לדעת התושבים עד כמה מזוהמת עירם, והמשרד להגנת הסביבה יכול לדעת טוב יותר כיצד לפעול להפחתת הזיהום. אולם עד היום, התקציב שהושקע בפועל עומד על 4 מיליון שקל. סכום שנוצל עד תום, הם 35 מיליון שקל שהושקעו בשנים 2023-2022 על ידי משרד האנרגיה בפרויקטי חלוץ והדגמה בתחום ההתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות. נזכיר, כי השנה החליט שר האנרגיה בשיתוף משרד האוצר לא לתקצב מענקי מחקר, חלוץ והדגמה דרך המדען הראשי במשרד, וחתך משמעותית את תקציב היחידה.

משרד התחבורה הוא ככל הנראה המשרד המזניח ביותר את התחום. מתוך כ-253 מיליארד שקל שהוקצו בהחלטות ממשלה לסקטור זה, האחראי לכמחצית ממקרי התמותה מזיהום אוויר בישראל, כ-0.9 מיליארד שקל אושרו בפועל וכ-0.16 מיליארד הושקעו בפועל. כלומר, כמעט כ-100% מהתקציבים שהוקצו – לא אושרו. עיקר התקציבים האלו היו אמורים להיות מושקעים בתשתיות להסעת המונים במטרופולינים. בניכוי הסעיף הזה, מתברר ש-15% מהתקציבים אושרו וטרם הושקעו, 80% הוקצו וטרם אושרו, ו-3% הושקעו. כך למשל, אושרו 0 שקלים בפועל להוספת נתיבי תחבורה ציבורית ולתוספת שירות לתחבורה הציבורית.

הדוח מצביע על עיכוב ביישום חלקים ניכרים של אמצעי המדיניות שגיבשה הממשלה בשנים האחרונות לצורך עמידה ביעדי הפחתת פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר. בין היתר, עיכוב באישור חוק האקלים, עיכוב בסגירת ארבע היחידות הפחמיות הישנות והמזהמות ביותר בתחנת אורות רבין, עיכוב ביישום מתווה מס פחמן שקבעה הממשלה, עיכוב ביישום התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, עיכוב בקידום תחבורה מקיימת והפחתת הטמנת פסולת.

נזכיר, כי השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ויתרה בשל הקיצוצים על תקציב של כ-200 מיליון שקלים לפרוייקטי אקלים. גם פרויקטים בתחום זה שאושרו בעבר, לא תמיד מתוקצבים ויוצאים לפועל. אחת הסיבות לכך, היא איטיות משמעותית בביצוע התקציבים. לא אחת מתברר כי גם כאשר רשויות למשל הזוכות בקולות קוראים למענקים לפרויקטים, לא מצליחות לבצע את התקציב בלוח זמנים סביר, עד שתוכניות מתבטלות והתקציב לא מוקצה בפועל.