יו״ר תנובה: התוכנית הלאומית לבטחון המזון חייבת להיכנס לתקציב 2025

באחרונה הכריז משרד החקלאות ובטחון המזון על גיבוש תכנית לאומית ראשונה מסוגה לבטחון המזון של ישראל עד שנת 2050. התוכנית נועדה להבטיח, כי למשק הישראלי תהיה יכולת לייצר ולספק בעצמו מזון בכל עת, והמשרד אף הציב יעדי ביניים ליישום התוכנית ב-2030 וב-2040. מדובר במהלך מבורך, אך המשברים הגדולים שחווינו בשנים האחרונות - ובראשם המלחמה ומגפת הקורונה – חידדו את הקשר שבין ביטחון המזון לחוסן לאומי. ולימדו אותנו כי היערכות לאומית בתחום בטחון המזון אינה סובלת דיחוי. היערכות כזו קריטית כבר כעת, בשנת התקציב הקרובה, ולפני שיתרגש עלינו המשבר הבא.

כנס ביטחון המזון 2024 יתקיים ב-31 ביולי. לפרטים לחצו כאן

לאורך השנים בטחון המזון בישראל לא היווה נושא משמעותי ולא זכה להתייחסות ולוואקום אשר הותירה הממשלה, נכנסו חברות המזון ובהן תנובה, בנוסף לחקלאים, ולקחו על כתפיהן את האחריות לטפל בבטחון המזון של הציבור הישראלי. אתגרי המלחמה והקורנה חידדו עבור כולנו שמזון הוא הרבה מעבר לצורך בסיסי, כי מזון הוא בטחון, ולכן נדרשת יצירת רציפות באספקת מזון לציבור בישראל, והכנת תוכנית ממשלתית סדורה בנושא.

תנובה, כחברת מזון המובילה בישראל, שמרבית הייצור שלה מקומי, ורוב חומרי הגלם שלה מגיעים מהחקלאות הישראלית, מגויסת כאמור לנושא מזה שנים רבות. בעשור האחרון השקענו מיליארדי שקלים בהקמת קווי יצור ותשתיות למוצרי בסיס. המלחמה האיומה מצאה את תנובה ערוכה, למרות מחסור אדיר בכוח אדם שגויס למילואים. כבר מהיום הראשון למלחמה ומתוך אחריות לציבור, תעדפנו ייצור של מוצרי יסוד ומוצרים בפיקוח, והמשכנו לשמור על רציפות עסקית במפעלים ובמחלבות, כאשר עובדים מכלל החברה תגברו את קווי הייצור וההפצה, על מנת לוודא שבכל מקרר במדינת ישראל יהיו חלב וקוטג'. שכרנו מחסנים ובכל פעם חידשנו את המלאים, כדי להבטיח שלא יהיה מחסור. כבר בתחילת המלחמה תנובה אף התגייסה למען שותפיה הרפתנים, והקימה קרן בהיקף של כ-15 מיליוני שקלים לשיקום מהיר של הרפתות שנפגעו בעוטף.

אבל לא לעולם חוסן. חברות המזון והחקלאים לא יוכלו לאורך זמן להיכנס לנעלי המדינה. אירועי קצה מחדדים מציאות קיימת: המלחמה פגעה בתפוקות במשק ובחקלאות המקומית, ויצרה אתגרים גם בשרשראות האספקה לישראל. מחירי התובלה הימית וחומרי הגלם זינקו עקב התקפות החות'ים. מלחמת רוסיה אוקראינה השפיעה על אספקת הביצים למדינת ישראל, ומעל הכל התחדדה העובדה שישראל היא מדינת אי, ולכן חשופה לסיכונים רבים בהקשר של ייבוא חומרי גלם וביטחון המזון.

לאור זאת ולאור אתגרים נוספים כמו הגידול באוכלוסיה, משבר האקלים ומשברים גיאו-פוליטיים, נדרשת הכנת תוכנית לאומית סדורה בנושא בטחון המזון, ויפה שעה אחת קודם.

חיים גבריאלי, יו"ר תנובה | רמי זרנגר

תוכנית לאומית לבטחון מזון חייבת למפות תרחישי קיצון ותרחישי ביניים אפשריים. בנוסף, עליה להגדיר יעדים לעידוד תוצרת ישראלית. על התוכנית להציג אפוא מדיניות סדורה לייצור מקומי על-פי סדרי עדיפויות גם לאירועי קצה כמו מלחמה, אך גם למשברים נקודתיים, על-מנת להבטיח נגישות של מוצרי מזון לכל.

בנוסף, על התוכנית להגדיר עבור התעשיינים והחקלאים יעדים לניהול של מלאי חירום ובהתאם לוודא שהתשתיות בארץ תומכות בהם: לעודד חדשנות בחקלאות ובייצור, ולהבטיח את איכות וזמינות גורמי הייצור והגידול בהם קרקע, מים, עובדים וכיו"ב.

התוכנית נדרשת להגדיר אילו מוצרים יכללו במלאי החירום, מה יהיה היקף הייצור שלהם, באיזו תדירות יחודשו המלאים, והאם הם יאוחסנו בחצרות היצרנים או שיוקם עבורם מחסן לאומי מאובטח. התוכנית אף צריכה לקבוע באילו תרחישים יידרשו היצרנים להגביר את הייצור או לתעדף ייצור של מוצרים מסוימים על פני אחרים. לבסוף, היות שישראל איננה מגדלת מוצרים חיוניים רבים, יש להגדיר יעדי ייבוא שיספקו השלמה למוצרים אלה.

ההכרעה בנושאים אלה אינה יכולה להמתין עוד. תכנית לאומית רב-שנתית לבטחון מזון היא אינטרס ציבורי ראשון במעלה, ויש להקדים את גיבושה ולהקצות משאבים ליישומה כבר ב-2025.

חיים גבריאלי הוא יו"ר קבוצת תנובה