מהפך בהליכי הסדר נושים: שתיקה מהווה הסכמה

המקרה שגרם למהפך: בפרשה שנדונה בפני כבוד השופט חיים פס, יחיד הגיש בקשה לאישור הסדר נושים. אחד הנושים, חברת הביטוח AIG, החזיקה בחלק קטן מהחוב אך בחרה שלא להגיב להצעה ולא להשתתף בהליכים למרות שהגישה תביעת חוב בעניין.

מטעם המדינה, עורכת הדין מיטל ביטון, התנגדה לאישור ההסדר באופן מובהק, וטענה כי "לא ניתן להורות כי נושה שלא יצביע כלל ייחשב כתומך בהסדר". הממונה הדגישה את עמדתה בכך שהחוק דורש רוב מניין ואי לכך יש לראות בנושה שלא הגיב ככזה שוויתר על זכות ולא ככזה אשר נתן את הסכמתו לאישור הסדר הנושים.

להלן לשון תגובת המדינה:

" ב"כ הממונה: מאחר ולשון החוק נוקטת בכלל שהצעת הסדר תאושר ברוב מניין וערך, עמדת הממונה היא כי לא ניתן להורות כי נושה שלא יצביע כלל ייחשב כתומך בהסדר."

היחיד יוצג ע"י משרד עורכי הדין אלגבי אגבלי, אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל בתחום חדלות הפירעון והסדרי נושים, בהובלת עורך הדין חן אגבלי אשר ממשיך לחולל מהפכה בתחום בעזרת שימוש מושכל בסמכויות בית המשפט.

במקרה שלפנינו אלגבי אגבלי הצליחו פעם נוספת לסלול דרכים חדשות המאפשרות לחייבים לצאת מהחובות ולשפר את איכות חייהם מבלי להיזקק להליכי חדלות פירעון.

מן הכלל אל הפרט אלגבי אגבלי בשיתוף פעולה מלא עם מנהל ההסדר עוה"ד אלרן ראניה הצליחו לשכנע את כב' השופט פס שיש לדחות את עמדת המדינה שניתנה ע"י הממונה (הכנ"ר) ולקבוע באופן תקדימי שיש לספור את הנושים הנמנעים בהליכי הסדר נושים כמי שנתנו את הסכמתם להצעת ההסדר כפי שהוגשה ע"י היחיד, ולאחר שנשקלו הטענות נקבע כי:

" אם לבית המשפט סמוכת על פי החוק לאשר הצעת הסדר גם כאשר יש רוב מתנגד להצעה, מכאן וחומר יש לבית המשפט סמכות לאשר הצעה להסדר במקרה דנן, בו לכל הפחות יש 50% מהנושים שמסכימים להצעה, וכאמור על פי עמדת הנאמן וגם על פי עמדתי שלי, משלא הביעה חברת AIG כל עמדה הרי שהיא נחשבת כמסכימה להצעה, משכך יש רוב מניין להצעה."

יוסבר כי עד למקרה נשוא פסק הדין, רק נושים אשר הביעו עמדה בעד או נגד הצעת הסדר הנושים נספרו לעניין הרוב הנדרש לאישור ההצעה, בעוד אותם נושים אשר לא הביעו כל עמדה לא נספרו בשום מכנה, כפי שטענה המדינה ע"י ב"כ הממונה עוה"ד מיטל ביטון. הממונה הדגישה את עמדתה בכך שהחוק דורש רוב מניין ואי לכך יש לראות בנושה שלא הגיב ככזה שוויתר על זכות ולא ככזה אשר נתן את הסכמתו לאישור הסדר הנושים.

עו"ד חן אגבלי | צילום: מיה טנר- האריה החופשי הפקות

בהחלטה תקדימית בית המשפט קובע שאין לקבל עמדה זו של המדינה ויש לשנותה. השופט פס קיבל את טענות מנהל ההסדר, עורך הדין אלרן ראניה, ואת עמדת ב"כ היחיד, עורך הדין חן אגבלי, אשר טענו כי יש לראות בנושה חברת AIG, שלא התייצבה לדיונים ולא הגישה תגובה, ככזו שמסכימה להצעת ההסדר. השופט פס ציין כי "אין זו הפעם הראשונה שבה גופים מוסדיים אינם מגיבים להצעות הסדר".

בהחלטתו הסופית, כב' השופט פס קבע כי לא ניתן להכשיל הסדרים על בסיס העדר שיתוף פעולה מטעם הנושים עצמם, וציין כי:

"אציין כי אין זו הפעם הראשונה בה גופים מוסדיים אינם מגיבים לבקשות הסדר, בין אם מדובר בבקשות הסדר ובין אם מדובר בדיונים בעניינם של חדלי פירעון המבקשים צו לשיקום כלכלי. כאשר ניתן לומר כי ידוע לכל כי במרבית הפעמיים הגופיים המוסדיים אינם טורחים להביע עמדתם, שכן, מבחינתם מהווה הדבר טרחה והוצאות מוגזמות.

לא מצאתי בתגובת ב"כ הממונה תשובה לשאלה מהם הכלים שהממונה מציע על מנת לאכוף על אותם גופים להתייצב לישיבות הנושים או להביע עמדה, שכן, לא ייתכן כי מחד גופים אלו, ובמקרה זה חברת הביטוח AIG לא יביעו כל עמדה, ומנגד הממונה יתנגד לאישור ההסדר בשל העדר רוב מניין."

ניתוח הפסיקה: השופט פס נימק את החלטתו בכך ש"לא מצאתי בתגובת ב"כ הממונה תשובה לשאלה מהם הכלים שהממונה מציע על מנת לאכוף על אותם גופים להתייצב לישיבות הנושים או להביע עמדה." בכך הוא הדגיש את חובת הממונה לפעול למען הגינות ההליכים בעוד המדינה מטעמה התחייבה לשקול עמדתה בשנית לאור הדיון ולאור החלטת כב' השופט פס:

"ב"כ המומנה: לשאלת ביהמ"ש מה עמדת הממונה ביחס לנושים, בדרך כלל מוסדיים, שלא מגיבים להצעות הסדר, לא מתייצבים לאספות נושים וודאי שלא מתייצבים לדיונים, האם ניתן לראות בהם ככאלה שוויתרו על החוב כלפיהם אני משיבה שנכון להנחיה הנוכחית אין לקבל הסדר שכזה בהעדר רוב מניין וערך. אנו נשקול שוב את עמדתנו לאור הדיון."

השלכות הפסיקה: פסיקה זו של השופט פס צפויה לחולל מהפך בהליכי הסדר נושים. היא מקצרת הליכים ומקלה על יחידים להשיג אישור להסדרי חוב. ההשלכות של פסיקה זו הן רבות:

• הקלת הנטל על חייבים: הפסיקה מקלה משמעותית על הנטל המוטל על חייבים להשיג הסכמת כל הנושים להסדר, ומאפשרת קידום מהיר יותר של הליכים.

• שינוי דינמיקה בין חייבים לנושים: הפסיקה משנה את הדינמיקה בין חייבים לנושים, ומעבירה את האחריות להבעת עמדה על הנושים עצמם.

• צורך בהבהרות נוספות: הפסיקה מעלה שאלות פתוחות, כגון הקריטריונים לקביעת שתיקה כהסכמה והשלכותיה על נושים קטנים.

• השפעה על החקיקה: ייתכן שהפסיקה תוביל לשינויים בחקיקה הקיימת, במטרה להבהיר את מעמדם של נושים שלא הגיבו להצעת ההסדר.

עו"ד חן אגבלי, מומחה בתחום הסדרי נושים, התייחס לפסיקה ואמר: "זו החלטה היסטורית שצפויה לשנות את פני ההליכים. היא מקצרת את ההליכים ומקלה על החייבים, וחשוב להדגיש כי היא מהווה הזדמנות חיונית ואמיתית ליחידים לשקם את חייהם.

אני סבור כי פסיקה זו תביא להסדר מהיר ויעיל של חובות, ותאפשר ליחידים לצאת לדרך חדשה, ללא החשש כי הנושים לא יתחייבו להבעת עמדה."

השוואה לפסיקות קודמות: פסיקה זו מהווה סטייה מהפסיקה הקודמת, שחייבה בדרך כלל הסכמה של רוב מוחלט של הנושים. השופט פס נימק את החלטתו בכך שהיעדר התנגדות של נושה מהווה הסכמה מכללא בקביעתו:

מסקנות: פסיקתו של השופט חיים פס מהווה צעד משמעותי בקידום יעילות ההליכים המשפטיים והסדרת חובות. היא צפויה לשנות את פני ההליכים ולעורר דיון ציבורי סוער. עם זאת, חשוב להמשיך ולנתח את ההשלכות של הפסיקה ולשקול התאמות חקיקתיות במידת הצורך.

מאת עו"ד חן אגבלי, אלגבי-אגבלי-מלכית, משרד עורכי דין