ישראל מתכננת להשתמש בלוויינים של אלון מאסק כגיבוי לרשת במלחמה

משרדי האוצר והתקשורת בוחנים בימים האחרונים היתכנות לשימוש כבר בתקופה הקרובה בשירותי חברת התקשורת הלוויינית של אלון מאסק, סטארלינק, בתרחיש של שיבושים או השבתת רשת האינטרנט בארץ בעקבות מלחמה כוללת בצפון. בשני משרדי הממשלה בוחנים התבססות על אלפי הלוויינים של סטארלינק כדי לאפשר את הפעלת החמ"לים המרכזיים של רשויות המדינה במצב חירום, באופן שיבטיח להם תעבורה יציבה של נתונים ומידע גם במצב של הפסקות חשמל ממושכות, שעלולות להשבית את רשת האינטרנט הרגילה.

"השאיפה היא שלכל חמ"ל במשרד ממשלתי יהיה גיבוי של סטארלינק כדי להבטיח את הרציפות התפקודית בשעת חירום", אמר לכלכליסט גורם שמצוי בפרטים. הפעילות של סטארלינק מבוססת על כ־5,000 לוויינים קטנים שנעים בחלל במסלול נמוך ובאופן שמאפשר להתחבר אליהם כמעט מכל נקודה בעולם, ולקבל גישה לאינטרנט.

בפברואר האחרון שר התקשורת שלמה קרעי חתם על רישיון הפעלה שאמור לאפשר את הפעלת השירותים של סטארלינק בישראל. במקביל, ישראל התירה את הפעלת השירות גם ברצועת עזה וזאת לשימוש גורמים המגישים סיוע הומניטרי לתושביה במהלך המלחמה, הכולל בין השאר הפעלת בית חולים שדה שהוקם ברפיח בידי איחוד האמירויות.

בחינת האפשרות להתבסס בשעת חירום על שירותי סטארלינק נעשית ברקע התרחיש של פגיעה ברשת החשמל במהלך מלחמה כוללת, שעלולה להוביל גם לנפילת רשת האינטרנט. עם חתימתו על רישיון ההפעלה של סטארלינק בארץ משרד התקשורת הצהיר כי הפעלת השירותים תהיה בדגש על יישובי קו העימות, במטרה לזמן תקשורת יציבה לרשויות מקומיות, כיתות כוננות וגופים ממשלתיים במקרים של תקלות בתקשורת הקווית ובתקשורת הסלולרית.

לפי התרחישים של רשות החירום הלאומית (רח"ל) ושל החברה לניהול מערכת החשמל נגה, פגיעה של חזבאללה במתקנים רגישים הקשורים לייצור החשמל ולהולכתו עלולים להוביל לתרחישי עלטה באזורים נרחבים בארץ, לצד הפסקות חשמל אזוריות ומקומיות – בעיקר באזור הצפון. במצב של הפסקת חשמל של למעלה משעתיים, גם תחנות הממסר של הרשת הסלולרית עלולות לקרוס. משרד התקשורת הקצה כ־40 מיליון שקל לחברות הסלולר כדי להאריך את משך היתירות של תחנות אלה באזור הצפון משעתיים–שלוש לכ־12 שעות.

הארכת היתירות של 80% מכלל תחנות הממסר בכל רחבי הארץ טעונה בהשקעה שהיקפה מוערך בכ־300-250 מיליון שקל. הארסנל של חזבאללה כולל כטב"מים מתאבדים, טילים ורקטות שמסוגלים להגיע לכל נקודה בישראל ועל פי תרחישי מערכת הביטחון הוא יעשה בהם שימוש במהלך מלחמה נרחבת, תוך ניסיון לפגוע בתשתיות חיוניות כמו חשמל ותחבורה, ובמתקנים רגישים אחרים.

גורמים ביטחוניים אמרו לכלכליסט כי בחודשים האחרונים ניכרת תנועה במשרדי הממשלה בניסיון לשפר את רמת מוכנותם למלחמה כוללת תוך צמצום פערים בנושא. היערכות זו כוללת את המאמץ של משרד התקשורת לשפר את שרידות המערכות, בעיקר בצפון, וחיבור מקלטים באזור הספר לרשת האינטרנט.

משרד הכלכלה כבר השלים הכנה של כ־80 אלף מארזי מזון שניתנים לחלוקה מיידית לאזרחים שישהו במקומות מחסה כמו חניונים תת קרקעיים או מקלטים, במצב של שיגור מאסיבי של טילים ורקטות אל העורף, וזאת על פי הנחיית רח"ל. מנות אלה יחולקו בשעת הצורך בידי חיילי פיקוד העורף ונציגי הרשויות המקומיות. במקביל, גם גובשה רשימה של מאות "סניפי ברזל" של רשתות שיווק, שיוכלו לפעול גם תחת אש בכל רחבי הארץ. מדובר בסניפים שבהם יותקנו גנרטורים שיבטיחו אספקת חשמל ויש בהם מרחבים מוגנים לתפיסת מחסה בעת הצורך. מרכולים אלה חייבים להחזיק גם במלאים מתאימים של מוצרי יסוד שימכרו בשעת חירום.

אחד הקשיים בתחום המסחר בחירום קשור למערכת הסליקה, שבספק אם תפעל כשורה בתרחיש של שיבושים תכופים באספקת החשמל. בין משרד האוצר לבנק ישראל מתנהל זה זמן שיח בנושא ולפי שעה מסתמן כי בנסיבות כאלה הסליקה תיעשה במצב אוף ליין, וזאת חרף החששות למעשי מרמה והונאה באמצעות כרטיסי אשראי מצד כאלה שינסו לנצל את מצב החירום.

גם תחנות דלק רבות עלולות להיות מושבתות בעקבות הפסקות חשמל ממושכות. עד כה הוכשרו כ־400 תחנות דלק בכל רחבי הארץ שיוכלו להמשיך לפעול גם כשאין חשמל, בזכות חיבורן לגנרטורים. עם זאת, עדיפות בתחנות אלה תינתן בשעת חירום לכלי רכב של המשטרה ושל כוחות ההצלה כמו מד"א, כיבוי אש, פיקוד העורף והרשויות המקומיות.