היוזמה של אמסלם: יצירת "מכרה של ג'ובים" או רצון אמיתי לגיוון?
השר דוד אמסלם מקדם רפורמה שתשפיע על הרכב הדירקטוריון בחברות ממשלתיות ותבטל את "נבחרת הדירקטורים": מי באמת ראוי לשבת בדירקטוריון?
מינויה של הוועדה לגיבוש המלצות בנושא מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות על ידי השר דוד אמסלם, העלתה לסדר היום את השאלה מי ראוי לכהן כחבר דירקטוריון, והאם נכון להקל בדרישות הכשירות והניסיון הקבועות בחוק על מנת לאפשר לאוכלוסייה רחבה יותר להתמנות לתפקיד הנחשק
החשיבות בכהונה כדירקטור עולה בימים אלו שוב לכותרות, עם מינויה של הוועדה הציבורית לגיבוש המלצות בנושא רשות החברות הממשלתיות. הוועדה כוננה על מנת לגבש המלצות לשינויי חקיקה בחוק החברות הממשלתיות, בדגש על הקריטריונים שנקבעו לכניסה לרשימת המועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות בישראל ("נבחרת הדירקטורים"), וביניהם דרישה לתואר אקדמי או ניסיון. מחד, המצדדים טוענים כי שינוי החקיקה יגדיל את הגיוון האנושי סביב שולחן הדירקטוריון וישפר את הממשל התאגידי בחברות הממשלתיות, מאידך, המבקרים טוענים כי מטרתם של המצדדים הוא לייצר לעצמם "מכרה של ג'ובים" והדבר יביא לפגיעה במקצועיות הדירקטורים.
האם הדרישות המקדמיות למינוי דירקטורים החלות על חברות ממשלתיות חלות גם על חברות ציבוריות? מה נדרש ממי שמעוניין לכהן כדירקטור בחברה ציבורית? האם די בניסיון עסקי מרשים, או שמא נדרשים כישורים ייחודיים? ננסה לעשות קצת סדר בנושא זה.
חברי דירקטוריון הינם ציר מרכזי בכל חברה, ובפרט בחברות ממשלתיות וציבוריות. התפקיד נחשב כנחשק וזאת, בין היתר, בשל יכולת ההשפעה הגלומה בו והחשיפה לגורמים מרכזיים במשק. אולם לא כל המעוניינים בתפקיד זה עומדים בדרישות הסף שנקבעו לישיבה סביב שולחן הדירקטוריון.
תחילה נסקור את תנאי הסף העיקריים למועמדים לכהונה כדירקטורים בחברות ציבוריות, על פי חוק החברות. יש לשים לב שלגבי תאגידים מסוימים, כגון תאגידים פיננסיים, נקבעו תנאים נוספים, על פי הוראות דין ספציפיות החלות עליהם.
השכלה אקדמית או ניסיון מינימלי. באופן מפתיע, חוק החברות אינו קובע דרישות סף של השכלה אקדמית או ניסיון מינימלי למועמד לכהן כדירקטור "רגיל" בחברה ציבורית. עם זאת, לגבי דירקטורים חיצוניים, החוק קובע כי בדירקטוריון של חברה ציבורית יכהנו לפחות שני דירקטורים חיצוניים, כאשר לפחות אחד מהם הוא "בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית" והיתר הם "בעלי כשירות מקצועית". "בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית" הוא מי שבשל השכלתו, ניסיונו וכישוריו הוא בעל מיומנות גבוהה והבנה בנושאים עסקיים-חשבונאיים ודוחות כספיים. אדם כזה נדרש להבין לעומקם את הדוחות הכספיים של החברה ולעורר דיון בקשר לאופן הצגתם של הנתונים הכספיים.
"בעל כשירות מקצועית" הוא מי שמתקיים בו אחד מאלה: בעל תואר אקדמי באחד מהמקצועות שנקבעו (כגון כלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון, משפטים, מינהל ציבורי) או שהשלים לימודי השכלה גבוהה אחרת בתחום עיסוקה העיקרי של החברה או בתחום הרלוונטי לתפקיד. בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי, בכהונה ציבורית בכירה, בתפקיד בכיר בשירות הציבורי או בתחום עיסוקיו העיקריים של הבנק.
זיקה לחברה. סוגיית אי התלות רלוונטית לכהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי בלבד. אלה נדרשים להוכיח היעדר זיקה שלהם ושל מקורביהם לחברה. זיקה במועד המינוי או בשנתיים שקדמו לו עלולה לפסול את המועמדות. עם זאת, קשר עסקי או מקצועי זניח לא ייחשב כזיקה פוסלת.
מגבלות מינוי משפטיות או אישיות. אחד מתנאי הסף הבסיסיים למינוי הינו נושא ניגוד עניינים. לא ימונה יחיד כדירקטור חיצוני אם תפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור, או אם יש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כדירקטור. בנוסף, קטינים, פסולי דין ויחידים שניתן לגביהם צו לפתיחת הליכים (כל עוד לא הופטרו) מנועים מלהתמנות כדירקטור וכן במקרים מסוימים גם מי שהורשעו בעבירה בחמש השנים האחרונות או הוטל עליהם אמצעי אכיפה האוסר כהונה כאמור.
ומה לגבי חברות ממשלתיות? חוק החברות הממשלתיות קובע כיום (טרם הרפורמה הנבחנת), בין היתר, את תנאי הסף הבאים: נדרש תואר אקדמי באחד מהמקצועות המנויים בחוק או תואר אקדמי אחר בתחום עיסוקה העיקרי של החברה. במקרה של תואר שני או שלישי, אין הגבלה מהרשימה הקבועה; לחלופין, כאמור, נדרש ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקידים בכירים המנויים בחוק. ישנם גורמים שבשל תפקידם או מעמדם אינם כשירים לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית, בעיקר בשל חשש לניגוד עניינים או קיומה של זיקה שלא תאפשר להם לפעול כמצופה מדירקטור סביר.
לסיכום, מי ששוקל להציע את מועמדותו לתפקיד דירקטור בחברה ציבורית או ממשלתית צריך לבחון תחילה האם הוא עומד בתנאי הסף הנדרשים ואם יש לו את הכישורים והיכולת להקדיש את הזמן הראוי לתפקיד, בשים לב לצרכיה המיוחדים של החברה ולגודלה. כהונה כדירקטור הינה מורכבת וכרוכה באחריות כבדה ורחבה הדורשת מיומנויות מקצועיות גבוהות וניסיון רלוונטי. יש להיזהר מתיקוני חקיקה שיפגעו בכשירות והמקצועיות הנדרשת מדירקטורים. שינויים כאמור עלולים לפגוע לא רק בטובתה ובחוסנה של החברה בה הדירקטור מכהן, אלא בחוסנו של המשק בכללותו.
הכותבים הם שותפים במחלקות בנקאות ומימון, תאגידים ושוק ההון במשרד עורכי דין וקסלר ברגמן