הקריה תפונה ב-2030 לטובת הקמת דירות? ניסיון העבר מלמד שהדרך לכך עוד ארוכה

מחנה הקריה יפונה מתל אביב ומכללות צה"ל יפונו מגלילות - כך עולה מהטיוטה של התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים) שאותה הממשלה והכנסת אמורות לאשר עם תקציב 2025.

לצפייה בטיוטת חוק ההסדרים לחצו כאן

לפי ההצעה, מחנה רבין (הקריה), הממוקם בדרך מנחם בגין מול מגדלי עזריאלי, יועתק לאתר אחר מחוץ לאזורי הביקוש למגורים עד שנת 2030. המכללות הצבאיות ששוכנות בגלילות מזרחית לסינמה סיטי יועתקו עד סוף 2026, ומחנות מש"א (מרכז שיקום ואחזקה של כלים צבאיים) יועתקו מצריפין, תל השומר וחיפה עד 2030.

המהלך הזה מבוסס על הסכמי שוה"מ (שיווק והעתקת מחנות) אותם המדינה מקדמת מעל לעשור. ההסכם המרכזי הוא שוה"מ 3 שאושר על ידי הממשלה ב-2015, במסגרתו פונו שישה מחנות ענקיים - שדה דב, צריפין, תל השומר, סירקין, גנים וטירה- לטובת קידום תוכניות בנייה למגורים.

המנגנון להעתקת הבסיסים נקבע בהסכמים שנחתמו בין משרד הבטחון, משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל. העלות של שהו"מ 3 עומדת על כ-18.5 מליארד שקל - סכום שנועד לממן את פינוי המחנה ובנייתו מחדש באתר אחר. הסכום מגיע ברובו מקופת רמ"י, שמחזירה אותו לעצמה כאשר היא משווקת את המגרשים הפנויים ליזמי נדל"ן.

על פי חוק ההסדרים החדש, ההסכמים לפינוי הבסיסים בגלילות ובסיסי מש"א ייחתמו תוך 90 ימים מאישור התוכנית, וההסכם לפינוי הקריה ייחתם תוך 120 ימים. ההסכמים האלה יאפשרו בניית אלפי דירות בלב אזור הביקוש למגורים, בסמוך למערכת הסעת המונים שתבנה בשנים הקרובות.

הפוטנציאל הגלום בהסכמים האלה ענק, אך ניסיון העבר מלמד כי יחלפו עוד שנים עד שהם ימומשו. למשל הסכם שוה"מ 3 נחתם ב-2015 ומאפשר בניית 69 אלף דירות, אך על פי בדיקת מבקר המדינה, עד סוף 2022 מימוש ההסכם הזה התעכב בשש וחצי שנים. עד מועד סיום הביקורת שווקו מגרשים לבנייה של רק 11 אלף דירות, והוצאו היתרים לבניית כ-6,800 דירות בלבד.

טיוטת חוק ההסדרים כוללת גם הצעה לפינוי הקריה החקלאית בבית דגן (מכון וולקני). על פי המסמך, תוך 120 ימים מאישור התוכנית משרד החקלאות, האוצר ורשות מקרקעי ישראל יגבשו הסכם שבו ייקבע בין היתר האתר החלופי שאליו תועתק הקריה. כיום היא חולשת על שטח של כ-3,000 דונם גם באזור מבוקש במיוחד למגורים, וסמוך לתחנות מטרו ורכבת קלה שיוקמו בשנים הבאות.

היוזמה להעתקת המוכן נולדה בשנת 2016, ובאותה עת ההערכה הייתה כי אפשר לבנות בשטח 15-10 אלף דירות. אפשר להעריך בזהירות שתוכניות שיקודמו בשטח כיום יאפשרו בנייה של יותר דירות, משום שמדיניות מוסדות התכנון היא לאפשר בנייה צפופה במיוחד סמוך לתחנות הסעת המונים. עם זאת בעבר היוזמה הזו נתקלה בהתנגדות עזה של עובדי הקריה החקלאית ולכן היא לא יצאה לדרך. הטענה המרכזית הייתה כי 70% מהעובדים גרים במרכז. העתקה של הקריה לצפון או לדרום תוביל לעזיבת עובדים. עוד נטען כי גם הקרבה הגיאוגרפית לאוניברסיטאות חשובה.

שטח נוסף שבו רוצים לבנות אלפי דירות הוא של מקווה ישראל בסמוך לצומת חולון. בטיוטת חוק ההסדרים מוצע לצמצם את השטח שעליו חולש כפר הנוער הכולל פנימייה ובית ספר. הסכם בין חברת "מקווה ישראל כל ישראל חברים", משרד האוצר, ורשות מקרקעי ישראל ייחתם תוך 90 יום מאישור ההחלטה.

חוק ההסדרים כולל גם תוכנית להגדלת היקף הדירות שיבנו במסגרת הסכמי גג בין המדינה לרשויות המקומיות. עד עתה הסכמים כאלה כיוונו לרשויות שהסכימו לשווק בשטח שלהן לפחות 2,000 דירות בשנה. אבל לפי ההצעה החדשה, הסכמים כאלה ייחתמו עם רשויות שלהן עתודת קרקע המאפשרת בניית 15 אלף דירות, והן יסכימו לשווק 5,000 דירות בשנה. בהסכמי גג המדינה, באמצעות משרד השיכון או רשות מקרקעי ישראל, משלמת לרשות המקומית מקדמות בגובה מאות מיליוני שקלים לפיתוח תשתיות, מוסדות ציבור וחינוך, לצורך הקמת שכונות חדשות.

ערים שבהן יש עתודות קרקע פנויות לבנייה שוכנות בפריפריה, במיוחד באזור צפון הנגב. משרד השיכון מייעד רבות מהן לקליטת אלפי חרדים. כך למשל קרית גת תהפוך לעיר חרדית, באשדוד יש עתודת קרקע ענקית המשמשת כיום את מפעל אלתא וגם אליה פוזלים החרדים, וזאת נוסף לערים החרדיות החדשות כסיף ותילה. בנוסף גם אופקים ונתיבות מתאימות הסכמי הגג במתוכנת המנופחת החדשה.